מוקדם מאוד לראות בפרסום אתמול ב"וול סטריט ג׳ורנל" על היוזמה למתווה חדש המקודם על ידי ארה"ב, מצרים וקטאר התקדמות של ממש בדרך לעסקת חטופים בין ישראל וחמאס. בתקופה האחרונה מדובר רבות על מתווים שונים שנמצאים לכאורה על השולחן, אבל חושב להדגיש כי עד לשלב הזה ־ מאז התחדשה הלחימה לאחר שהתפוצץ מתווה הפעימות הקודם בין ישראל וחמאס ־ הפערים בין הצדדים מוחלטים.
דיווח: לאחר לחץ אמריקאי, מצרי וקטארי - חודש המשא ומתן בין ישראל לחמאס
הזוועות נחשפות: תיעוד חדש של המנהרה בה הוחזקו חטופים בעזה | צפו בתיעוד המצמרר
חמאס דורש למעשה כתנאי מקדים לעצור את הלחימה ורק אז להתחיל לדון במתווה כזה או אחר, במילים אחרות: גם כאשר מדברים אצלנו על עסקה כוללת, שממותגת לעתים תחת הביטוי "הכל תמורת הכל", טוענים גורמים ביטחוניים כי אין מאחורי הכותרת תוכן. זאת מהסיבה הפשוטה כי גם אם ישראל תפסיק את הלחימה זמנית ובאופן חד־צדדי, אין כל ערובה לכך שתהיה התקדמות במשא ומתן, כאשר לחמאס לכאורה לא יהיה כל מניע או לחץ להתקדם במשא ומתן ולשחרר חטופים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול בנושא החטופים: ״אנחנו מחויבים להחזיר את כולם. זהו אחד מיעדי המלחמה והלחץ הצבאי הוא תנאי הכרחי להשלמתו. חמאס דורש תמורת שחרור חטופינו את סיום המלחמה, הוצאת כוחותינו מעזה, שחרור כל הרוצחים והאנסים של הנוח׳בה והשארת חמאס על כנו. התנאים שמעמיד חמאס מחדדים אמת פשוטה ־ אין תחליף לניצחון. רק ניצחון מוחלט יבטיח את חיסול החמאס והחזרת כל חטופינו".
אבל גם במשוואה הזו יש נעלמים חסרים שאינם מתכנסים, כאשר בפועל ישראל עברה לשלב ג׳ של המלחמה. שלב זה מתמקד באופן מובהק בח'אן יונס, בפעולה צבאית שעד לשלב הזה לא הובילה לפריצת דרך בנושא החטופים. שלושה חודשים וחצי של מלחמה ברצועת עזה עברו ־ והתחושה של הלוחמים והקצינים הלוחמים היא של הצלחה.
כמאפיין של לחימת גרילה, רוב הזמן הכוחות בשטח חושפים ומשמידים יכולות צבאיות של חמאס, מעל ובעיקר מתחת לקרקע, שלקח לארגון הטרור זמן רב להשיג אותם. בשטח, באופן יחסי, אין לחימה רבה, ומחבלי חמאס מחפשים הזדמנויות לזנב ולפגוע בכוחות צה״ל. זה קורה גם בצפון הרצועה, בפשיטות של צוותי הקרב החטיבתיים על אתגרי שיגור רקטות וכיסי התנגדות במקומות שבהם חמאס מנסה להתארגן שוב מחדש.
פגיעה משמעותית ביכולות הצבאיות של חמאס, כפי שהושגה בעיר עזה ובצפון הרצועה, באופן כזה שיפגע באופן קשה ביכולת שלו להתעצם צבאית גם לאחר שהמלחמה תסתיים, היא משימה שצה״ל יכול לה גם במרכז ובדרום הרצועה. עם זאת, החודשים האחרונים דורשים גם פיכחון וצניעות. עמידה ביעד פירוק היכולות הצבאיות של חמאס באופן משמעותי גם במרכז הרצועה, שבמקומות בהם צה״ל לא פעל וגם בדרומה, בדגש על רפיח, דורשים מימוש של תוכנית מבצעית לעוד חודשים ארוכים, בעוד שבפועל צה״ל הקטין באופן משמעותי מאוד את כמות האוגדות שפועלות כעת ברצועה.
למעשה, היחידה שפועלת כאוגדה מתמרנת בהיקף מלא היא אוגדה 98 בח'אן יונס, לעומת שלב א׳ במלחמה, שבו כמעט בכל רגע נתון פעלו לפחות שלוש אוגדות ולעתים גם ארבע בתמרון מלא בהתקפה. במציאות הנוכחית פועלים במקביל שני צוותי קרב חטיבתיים של אוגדה 162 בפשיטות בצפון הרצועה, בעוד אוגדה 99 מחזיקה את המסדרון של נחל עזה, המבתר בפועל את הרצועה מצפון לדרום.
זוהי כבר משימה בעלת מאפיינים הגנתיים, הגם שהיא כוללת פשיטות חטיבתיות בעיקר לאזורים הסמוכים לציר הלוגיסטי ואיומים עליו – מכיוון צפון מהשכונות הדרומיות של העיר עזה ומכיוון דרום לציר בפאתי נוסיראת. גם מתחת לקרקע עוסקת האוגדה בהעמקת הביתור בין שני חלק הרצועה, בהשמדת מנהרות העיר התחתית של עזה. צה״ל מכין את עצמו לשהיית קבע לאורך המסדרון עד שתתקבל החלטה אחרת. מבחינתו, הפקודה היא להיערך לעוד חודשים ארוכים של מניעת חזרת האוכלוסייה הפלסטינית מדרום הרצועה לצפונה.
כך או כך, גם אם הפעולה בח'אן יונס הולכת ומתקדמת, כשעל פי הערכות שונות צה״ל זקוק ־ על מנת להשלים את משימותיו ־ לפחות לעוד כחודש, קשה לדבר בהקשר המלחמה על הגברת הלחץ הצבאי, כאשר בפועל צה״ל מתפקד בשטח עם היקף כוחות קטן יותר. צה״ל כבר אתמול הגדיל את היקף התקיפות מהאוויר על ח'אן יונס בניסיון להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס, אבל אחרי החודש וחצי האחרונים צריך להגיד ביושר שזה לא הוביל להתקדמות בשחרור חטופים.
הטענה כי על מנת לנצח במלחמה מול ארגון טרור כמו חמאס, שלא זקוק כעת למבנה מאורגן של גדודים על מנת להמשיך לנהל לחימת גרילה, צריך סבלנות ונחישות ולכידות היא נכונה, אבל את תיאום הציפיות הזה היה נכון לעשות כבר בתחילת המלחמה. החלק הזה אינו פותר את הצד השני של המשוואה, שלפיו בנושא החטופים המוחזקים בעזה אין יותר זמן. שלושה וחצי חודשים אמורים לספק את ההבנה הנדרשת שלפיה שחרורם יושג במשא ומתן ובעסקה ולא במבצעים מיוחדים (אולי מלבד מקרים נקודתיים שבהם תתגלה פרצה אבטחתית). זו משימה שהולכת והופכת לקשה יותר, כאשר השבוע הודה דובר צה״ל שתמונת המצב שישנה לגבי החטופים חלקית מאוד.
בשורה התחתונה ־ בשיח הישראלי הולך ומתקבע בימים האחרונים שיח של קצוות, של הכל או כלום. כניעה מוחלטת לחמאס עבור שחרור החטופים, או מנגד ־ הפעלת לחץ לצבאי והשגת ניצחון שאחד מסממניו יהיה שחרור החטופים, כאשר להיבט הזמן הדרוש לכך אין כל התייחסות.
בין שתי האופציות המוחלטות הללו נדמה שחסרות עוד אפשרויות רבות נוספות, כמו למשל קידום של יוזמה ישראלית לקידום עסקת חטופים, בתנאי משא ומתן שעליהם ישראל כן מוכנה לדון ומבינה שתיאלץ גם לשלם מחירים. אם הלחץ הצבאי הוא אפקטיבי כפי שטוענים אצלנו, אז סביר שגם לחמאס יש על מה להתפשר. נכון לעכשיו בישראל ובחמאס מקשיחים עמדות, התקדמות אין, אבל מאחורי הקלעים מנסות ארה״ב וקטאר למצוא נוסחה מתאימה, רק בשביל להתחיל את השיח על מתווה חדש.