"יש משוואה חדשה במזרח התיכון", הכריז אנטוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקאי, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בעודו מדגיש את נכונותן של מדינות ערב, ובראשן סעודיה, לבצע מהלכים דרמטיים - ובהם נורמליזציה עם ישראל. בכיר נוסף בממשל האמריקאי טען כי מדובר ב"ציון דרך משמעותי" בהשגת פתרון שתי המדינות לסיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני ואף למעלה מכך. לדבריו, זהו "הסכם היסטורי שיוביל לעתיד הרבה יותר בטוח", במיוחד לאחר כינון הקשרים עם איחוד אמירויות הערביות, בחריין, מרוקו וסודן ב־2020 במסגרת הסכמי אברהם.
שגריר סעודיה בבריטניה הוסיף כי ארצו הייתה מוכנה זה זמן רב לקבל את ישראל, אבל "אנחנו לא יכולים לחיות איתה בלא מדינה פלסטינית". לדידו, "לפני המלחמה בעזה הסעודים היו קרובים לנורמליזציה", אולם כעת, על רקע הסלמת העימות הצבאי והאסון ההומניטרי שמתחולל שם, נוצר מצב אקוטי המחייב לפעול מיידית למניעת אסקלציה ביטחונית אזורית, כפי שהסביר שר החוץ הסעודי. בראיון שנערך איתו השבוע ב־CNN הנסיך פייסל בן פרחאן אף טען כי ארצו, הדוגלת "באפס סובלנות כלפי סכסוכים", קוראת להפסקת אש מיידית ברצועה. יתרה מכך, על אף ואולי בשל העימות שהולך ומחריף נגד חמאס, יש לדבוק בתהליך הנורמליזציה עם ישראל ולהמשיך לכרוך אותו ברעיון "שתי המדינות" ופתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני, תוך הגברת המעורבות האמריקאית בסוגיה.
מכפיל כוח אסטרטגי
לא בכדי על רקע זה כבר עתה מסתמן כי ה"תוכנית הסעודית" מעוררת ספקות ומחלוקות עמוקות בישראל, לצד תשומת לב בינלאומית וצעדים אופרטיביים מצד ארה"ב. ממשל ביידן ובכירים בהנהגת סעודיה ובמדינות הסכמי אברהם מגבשים מתווה מדיני מסודר ליום "שאחרי המלחמה". מתווה הכולל, בין היתר, "מסלול עוקף נתניהו" לצד התחייבות לשקם ולתמוך בממשל הפלסטיני החדש שיקום בעתיד ברצועת עזה.
מנגד, נתניהו – שנורמליזציה עם סעודיה צפויה להיות "ניצחון" פוליטי חשוב ויקר ערך עבורו – אינו נענה לחיזורים של בלינקן, כמו גם לתמריצים השונים שמציעים ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, ואחרים בצמרת הממשל האמריקאי. הוא מתבצר בעמדתו הבלתי מתפשרת, ומסרב באופן נחרץ להתנות את מימוש תהליך הנורמליזציה מול ריאד בהכרה בפלסטינים או בפתרון הסוגיה הפלסטינית. חמור מכך, בעודו פוסל על הסף את מימוש רעיון שתי המדינות, הוא דוחה בכל תוקף את אפשרות הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בכל תצורה שהיא. זאת, בזמן שאחרים במפלגתו, לרבות נציגי קבינט המלחמה וחברי אופוזיציה שונים, קשובים להצעות השונות ונוקטים עמדה פרגמטית שונה, מכילה וגמישה בהרבה.
בראייה מערכתית כוללת, אין ספק שהתקרבות בין ארה"ב וסעודיה ואשרור אמנת הגנה ביניהן במסגרת הברית נגד איראן, ובמיוחד נרמול היחסים בין בית המלוכה הסעודי לממשלת ישראל דווקא בשעות קשות אלה – הם אירועים מכוננים, דרמטיים והרי גורל. נוסף להיותם הישגים אדירים כשלעצמם במובן של "שלם הגדול מסך כל חלקיו" הם מייצגים אינטרסים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים משותפים ונכסים גיאופוליטיים קריטיים בעבור כל אחד מהצדדים. מדובר בנכסים גיאו־אסטרטגיים עתירי חשיבות, שהשלכותיהם עצומות ושמימושם, במיוחד כעת, צפוי להשפיע משמעותית על מאזן הכוחות, מאזן העוצמה וההרתעה בין מדינות האזור - ולבלום את התעצמותה של איראן והתחזקות "ציר ההתנגדות" שהיא מובילה נגד ישראל, ארה"ב ומדינות ערב המתונות.
בנוסף, מימושם צפוי לשנות את מפת היחסים והאיומים במזרח התיכון כולו, ולבסס את מעמדה והשפעתה הגיאופוליטית של סעודיה על העולם המוסלמי, הערבי והפלסטיני, כמו גם על הפוליטיקה והכלכלה העולמית. זה גם יעודד מדינות ערב נוספות להכיר בישראל ולקיים איתה קשרי מסחר וכלכלה, וכן להיות מכפיל כוח להסכמי אברהם - שישפיע על גורל המלחמה ויוביל ל"תהליך שלום אזורי, מקיף והוגן בין הישראלים לפלסטינים", כפי שטען בן סלמאן בשיחתו עם הנשיא ביידן בסוף אוקטובר.
חלון זמן היסטורי
התבוננות מקרוב אף מראה כי הקמת מדינה פלסטינית הייתה ונותרה עמדתה הרשמית של ריאד מאז שפורסמה היוזמה הסעודית ב־2002, אף שסוגיה זו הושמטה, ככל הנראה במכוון, מהרטוריקה הרשמית של בית המלוכה הסעודי עד 7 באוקטובר. עם זאת, פרוץ המלחמה בעזה, בדגש על תגובתה הצבאית החריפה של ישראל, הובילה להשהיית שיחות הנורמליזציה איתה, בין היתר, לנוכח גל הגינויים והתגובות הזועמות ברחבי הממלכה כמו גם ברחבי העולם הערבי והמוסלמי.
סקר דעת קהל שנערך לאחרונה על ידי מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב מצא כי 96% מאזרחי סעודיה מאמינים שמדינות ערב צריכות לנתק מיד את כל המגעים עם ישראל כדי למחות על פעילותה הצבאית בעזה. כל זאת, כשמנגד, הממשל האמריקאי - שמשקיע מאמצים מדיניים אינטנסיביים ומוביל מגעים דיפלומטיים ממושכים במיוחד בשבועות האחרונים עם כל אחד מהצדדים המעורבים בסוגיה - דוחק בכולם להגיע להסכם היסטורי בין ריאד וירושלים, ולוּ "כדי להבטיח מסלול להקמת מדינה פלסטינית", כפי שטען בלינקן. זוהי "העסקה ההיסטורית הגדולה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה", אמר יורש העצר הסעודי. עסקה שצפויה להזיז לוחות טקטוניים עצומים, לשנות לחלוטין את כללי המשחק הקיימים ולעצב מחדש כאמור את פני המזרח התיכון.
על רקע זה, ונוכח תגובתו של העולם הערבי, על פניו מסתמן כי "מחיר" הנורמליזציה עלה משמעותית, וכי הידוק הקשר בין ריאד לוושינגטון - שסיפקה לסעודיה סיוע צבאי בשווי של כ־140 מיליארד דולר בשני העשורים האחרונים, ושהיקף הסחר הבילטרלי איתה הגיע ל־34 מיליארד דולר ב־2022 (לעומת היקף הסחר בין סעודיה וסין, שהגיע באותה עת ל־106 מיליארד דולר) - צפוי להקנות לה דיבידנדים נוספים. מעבר לוויתורים טריטוריאליים ופיננסיים מהותיים לפלסטינים, ואספקת מערכות נשק וטכנולוגיות מתקדמות לממלכה הסעודית - בן סלמאן ממנף את התהליך עם ישראל כדי להגדיל את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, לבסס את מעמדו האישי ודימויו העוצמתי בין היתר כ"מושיע פלסטין".
המינוף חשוב לבן סלמאן כדי להצדיק את הסיכונים שהוא לוקח - ולקבל תמורתם ערבויות ביטחוניות אסטרטגיות וחסרות תקדים לכך מארה"ב. ערבויות שלא ניתנו עד כה לאף מדינה אחרת - לרבות ישראל, בעלת בריתה הקרובה ביותר - והמזכירות את המחויבות של וושינגטון לסעיף 5 ולעקרון ההגנה ההדדית באמנת נאט"ו. זאת, בנוסף למתן סיוע בפיתוח תוכנית גרעינית אזרחית ויכולות עצמאיות משלה להעשרת אורניום, לצד נגישות נוספת שניתנה לסעודיה למערכות נשק אמריקאיות.
כל אלה נועדו להגן על סעודיה ומדינות האזור, במיוחד כעת - לנוכח החרפת העימות ברצועת עזה, התעצמות מתקפות החות'ים בים האדום ופעילות הטרור מצד ארגוני הטרור, ובהם חמאס, חיזבאללה ומיליציות שיעיות ברחבי עיראק וסוריה, הפועלים בחסות ובתיאום עם המשטר בטהרן. כמו כן, תכליתם לחזק כאמור את החזית הביטחונית האזורית מול איראן, לנוכח הגידול החד שחל בהיקף ובעוצמת איומי ומתקפות הטילים, המל"טים, הטרור והסייבר מצדה. זאת, בין היתר נוכח התעצמותה הגרעינית לצד קשריה האסטרטגיים עם רוסיה וסין, החותרות להגדיל את מעורבותן והשפעתן ברחבי האזור.
חישובי עלות־תועלת
בראייה מערכתית כוללת ובהתחשב במיקומה ובמעמדה הגיאופוליטי של סעודיה - אחת המדינות החזקות והיציבות במזרח התיכון (תמ"ג של 1.624 טריליון דולר בשנת 2022) ויצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם (האחראית ל־12.9% מהייצור העולמי) - ללא ספק מדובר במהלך מבריק של בן סלמאן. מהלך אסטרטגי שכבר עתה מושך אליו תשומת לב עולמית. עם זאת, חרף עוצמתה הכלכלית־אנרגטית של הממלכה הסעודית, ועמדתו הנחושה ורצינות כוונותיו של יורש העצר להדק את הקשרים עם ארה"ב ולנרמל את היחסים עם ישראל, לתמוך בפלסטינים ולהקים מדינה פלסטינית עצמאית, ספק אם הוא "באמת" מסוגל ובשל לעמוד בהתחייבויות הביטחוניות של ריאד עם ומול וושינגטון (לדוגמה בסוגיית איום הגרעין האיראני).
יתרה מכך, האם ועד כמה "מחיר" הנורמליזציה משתלם, אם בכלל, לארה"ב? האם הוא מקדם או סותר את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים הרחבים שלה באזור? אינטרסים שיובילו להגברת מעורבותה כאן דווקא כעת, חרף נטייתה למקד בעשור האחרון את מרבית פעילותה באסיה, נוכח החשש הגובר מפני אסקלציה ביטחונית ומלחמה אזורית כוללת במזרח התיכון. כל זאת, לצד ובנוסף לעמדתה האמביוולנטית כלפי הממשל בישראל - שבעמדתו הנחרצת נגד הקמת מדינה פלסטינית הוא עלול לדבוק באינטרסים הצרים שלו ובו־זמנית מנגד, לפגוע בסיכויים לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ובכך לאכזב לא רק את ארה"ב וסעודיה - אלא גם את מדינות הסכמי אברהם. אין ספק ש"התוכנית הסעודית" משקפת את אחת הקונסטלציות המורכבות והטעונות ביותר במזרח התיכון, המהוות מבחן מנהיגות ואחריות הרי גורל.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי