כמעט ארבעה חודשים של מלחמה מובילים גם להתפכחות. כאשר בישראל מדברים כי רק לחץ צבאי יביא לשחרור חטופים, מתכוונים לכך שזה מה שיוביל לשיפור בתנאי הפתיחה של המשא ומתן שבינתיים מתקשים לקדם אותו. זאת בידיעה כי הסיכוי לשחרור משמעותי של חטופים ישראלים במבצע צבאי מאוד נמוך בתנאים הקיימים, כאשר גם בנושא בכירי חמאס, החודשים האחרונים הוכיחו כי צריך הרבה סבלנות ועדיף שלא לצאת בהצהרות כאילו עוד מעט כמעט ולוחמי צה"ל מושכים מתוך המנהרות את דף וסינוואר.
לאחר יותר מחמישים יום של לחימה בחאן יונס, ההתקדמות במחנה הפליטים של העיר היא ככל הנראה הקרב המשמעותי האחרון מול יכולת סדורה של חטיבת חמאס בעיר. קציני האוגדה מספרים כי במחנה הפליטים נערך חמאס לעימות שמתרחש גם מעל הקרקע - הרבה יותר קרבות, הפגנת יכולת פיקוד ושליטה והפעלת תצפיות ורחפנים בניסיון לפגוע בלוחמי צה"ל גם מתחת השטח הבנוי. כל זאת, כאשר במהלך הלחימה המורכבת, יש עדיין במחנה הפליטים עשרות אלפי אזרחים.
גם כאן בלב מחנה הפליטים, ממש כמו בבית החולים שיפא בעיר עזה, בית החולים נאצר הוא קומפלקס מבנים גדול שביניהם התמקמו אלפי פליטים. על פי הערכות הצבא, גם בבית החולים הזה לחמאס מוצב שליטה ובסיס צבאי מרכזי מעל ומתחת לקרקע – וכן כמה מאות מחבלים. הדילמה כעת בצה"ל היא האם לטפל בבית החולים נאצר בדרך דומה למה שהתרחש בשיפא, שזו כבר פעולה שעשויה לדרוש מצה"ל משך זמן נוסף של שבועות בודדים, בהם חמאס יבקש לגבות מחיר תדמיתי נוסף בלגיטימציה הנשחקת מאוד של ישראל.
כך או כך, ישראל מתקרבת במרחק של שבועות בודדים מסיום החלק המרכזי של הלחימה העיקרית לפירוק היכולת הצבאית הסדורה של חטיבת חאן יונס וארבעת גדודיה. בהסתכלות טקטית אופרטיבית, מדובר בהישג ראוי של אוגדה 98 שמצטרף להשתלטות על העיר עזה וצפון הרצועה ופירוק שתי החטיבות שם. לאחר שלב הלחימה העיקרי על חאן יונס, יישאר עוד שלב הטיהור ובו ההחלטה כמה עמוק עוד יכנסנו לוחמי צה"ל למבוך המנהרות של חאן יונס, שנמתח על כ-160 ק"מ של מנהרות שנחפרו במפלסים ועומקים שונים מתחת לאדמה.
אבל ההתקרבות לקראת הכרעת הגדוד האחרון של חטיבת חאן יונס, מקרבת עוד יותר את ישראל לעבר הצומת שמזמן הדרג המדיני היה אמור לקבל בו החלטות.
מעבר לדחיפות בכל הנוגע למצבם הגרוע וסכנת החיים בהם נתונים החטופים המוחזקים בעזה, לישראל יש אינטרס אמיתי להגיע להסכם בתקופה הקרובה. אם אכן יושג הסכם, שלפחות כרגע עדיין נראה רחוק, את זמן ההפוגה מהלחימה שעליו תתחייב ישראל במהלך שחרור החטופים הנוספים, תידרש ישראל לנצל לקביעת מדיניות ובניסיון להגיע להבנות במשולש היחסים עם מצרים וארה"ב בנוגע לציר פילדפי, מעבר רפיח, מנגנון הכנסת הסחורות לרצועה והגורם שינהל את הרצועה ביום שלאחר החמאס.
הפסקה כזו, אם תנוצל כראוי למרות המתחים הפוליטיים שהולכים וגוברים בתוך ממשלת החירום והקבינט המצומצם והרחב, עשויה לספק לצה"ל גם את הכלים לתכנן את הקרב הבא על רפיח.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב