אני לוקח מהאג את דעת המיעוט המזהירה, המכוננת, של השופט אהרון ברק. אין ולא היה לנו פטרון משפטי במימדים האלה. מגדלור של בינה ושפיות, מבצר של מוסר וענייניות. הטקסט שלו מחזיר אותי לפסקי הדין הגדולים שחצב כאן עבור מערכת המשפט המפוארת שלנו. כבוד לכולנו. הנה קטע הסיום (בתרגומו האדיב של נדב איל).

לראשונה לאחר שבועות: אזעקה באשקלון; חמאס פרסם סרטון של שלוש חטופות
חיזבאללה טען שפגע במכ"ם צה"לי - ואז הגיעה התגובה של דובר צה"ל בערבית

‏"ג'נוסייד מטיל צל על ההיסטוריה של העם היהודי, והוא שזור בחוויה האישית שלי. הרעיון שישראל מואשמת כעת בביצוע רצח עם קשה לי מאוד באופן אישי. כניצול שואה, אני מודע עמוקות למחויבותה של ישראל לשלטון החוק כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאורך חיי, פעלתי ללא לאות כדי להבטיח שהמטרה והתכלית של אמנת הג'נוסייד יתממשו בפועל; ונלחמתי כדי לוודא שרצח עם ייעלם מחיינו.

פעילות יחידת אגוז ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

אילו נענה בית המשפט לבקשת דרום אפריקה לשים קץ לאלתר של המבצע הצבאי בעזה, ישראל הייתה נותרת חסרת הגנה נוכח תקיפה אכזרית, ללא יכולת למלא את חובותיה הבסיסיות לאזרחיה. בינתיים, ידיו של חמאס היו חופשיות להמשיך ולפגוע בישראלים ובפלסטינים כאחד.   היה לי לכבוד להצטרף לבית משפט זה כשופט אד-הוק.

מוניתי על ידי ישראל; אני לא סוכן של ישראל. המצפן שלי הוא החיפוש אחר מוסר, אמת וצדק. כדי להגן על הערכים הללו בנותיה ובניה של ישראל הקריבו ללא אנוכיות את חייהם וחלומותיהם, במלחמה שישראל לא בחרה בה".

‏בית המשפט בהאג קיבל החלטה מפא״יניקית. לכאורה, הוציא כמה צווי ביניים לא מחייבים ונטולי שיניים. במציאות, אישרר את זכותה של ישראל להגן על עצמה (תודה רבה, באמת) ולא קבע שיש להפסיק את הלחימה בעזה. תודה לאל שהם לא הצליחו.

‏אני לא מדבר על האג. ‏תודה לאל שהפראים המופרעים שהשתלטו על חיינו לפני שנה, לא הצליחו לקעקע את המבצר המשפטי בירושלים. העולם עוד נותן לנו אשראי, המערכת הגלובלית, אנטישמית ככל שתהיה (האו״ם, ״המועצה לזכויות האדם״ וכו׳), מאמינה עדיין שלמדינה היהודית יש עקרונות צדק, מוסר והגינות בסיסיים והיא יודעת לטפל בעצמה בחריגות מהם.

‏תודה למאות אלפי הישראלים, במצטבר מיליונים, שיצאו לרחובות בשנה החולפת כדי לבלום את הפיכתנו לסניף המזרח תיכוני של רוסיה של פוטין. אנחנו נצא שוב, במספרים גדולים יותר, אם הכנופיה הזו תחזור למעלליה.

‏ההרפתקה בהאג המחישה שוב את ההבדל בין אלה שקמו על הממלכה הישראלית כדי להפוך אותה למדינת סף משיחית, לבין מי שעושים כאן את העבודה הציונית האמיתית. צוות ההגנה המבריק, השופט ברק העצום, כל אלה הכריעו את המערכה, לפחות בסיבוב הנוכחי. ‏כמה טוב שלנתניהו היתה הבינה להורות לשריו לא להגיב על פסק הדין. כמה רע שדקה אחר-כך צייץ העבריין שהשתלט על המשטרה את הציוץ ״האג שמאג״.

את תגובתה של טלי גוטליב אין לי עדיין. נמשיך לעקוב.