צריך היה לחיות באמריקה בבחירות הקודמות, כמו בנוכחיות, כדי לראות ולחוש מקרוב את עייפות החומר, הבחילה, שאט הנפש והייאוש. שוב צריך לזחול דרך 280 ימי עלבונות אישיים, קללות, שקרים והבלים בין שני קשישים ששניהם היו נשיאים, מפגש נדיר וראשון מסוגו במאה הנוכחית. בתרחיש פחות חמדני היה צריך ג'ו ביידן להרפות משאפתנות אישית שכבר טעם ממנה, ולפנות מקום למועמד/ת צעיר ממפלגתו שילהיב את הדמוקרטים שקורסים לתוך עצמם מזעם ומחוסר אונים. דונלד טראמפ, שלא הפסיק מאז תבוסתו לשקר בעזות מצח ולומר שבחירות 2020 נגנבו ממנו ללא בדל של הוכחה, היה צריך לוותר ולשחק גולף בפלורידה.

מה יהיה? טראמפ ישקר כל פעם שיזיז את שפתיו. הוא ימשיך להתנער מנורמות התנהגות נשיאותית, ינתץ את המאחזים האחרונים של החוקה והטעם הטוב ויסלף בחיוך זדוני את שמו של כל מי שירגיז אותו, כלומר כולם. טראמפ היה נשיא נטול רסן, ריקני, עצלן, פוחז וקרא תיגר על כל מה שלא היה חלק מעולם האינטרסים הצר שלו, והוא יוציא את דיבתו של כל מי שאינו אדום בהשקפת עולמו ויפזר תוגת עולם סביבו כמו מטוס ריסוס מעל שדה כותנה. התמודדות כזאת טרם ראינו. היא אינה יכולה להיות פחות ממחפירה. אמריקאים שלא שכחו מה אמורה אמריקה לייצג, מאיימים להישאר בבית. העצמאיים יצביעו ברובם לביידן. אמריקה העובדת, המיובלת, הלא משכילה, תצביע טראמפ. הייתי שם וזה היה מכוער.

ביידן הוא איש טוב. הוא מאמין בכל מאודו שזה קרב המאסף על נשמתה של אמריקה ועל חומות ההגנה האחרונות של הדמוקרטיה. כדי לנצח בקרב הזה שהוא מחויב לו - מבלי לגרוע כהוא זה משאיפתו האישית לקדנציה שנייה - הוא יעבור זובור המוכר לפוליטיקאים ששמם הטוב והמוניטין שלהם הוא הפקר. בקרב שאפילו טראמפ אמור לדעת שהוא האחרון, הוא ינאץ כל מה שקשור בביידן: מהאנטר, בנו המסובך משפטית של ביידן, דרך מעידות ההיגיון והלשון שלו ועד קמלה הריס, שהיא מטרה נוחה וטבעית עבור האיש ללא מצפון; היא אישה שחורה שלא פרצה דרך בעצמה.

טראמפ עם תומכיו בניו-המפשייר (צילום :רויטרס)

בתקופה הזאת לפני ארבע שנים ידעתי לומר שביידן ינצח. הפעם אינני מוכן לומר. לא משום שאינני יודע, אלא משום שהנתונים והסקרים מוקדמים מדי, העולם בתנועת לוחות טקטוניים בזירות מלחמה בסדר גודל של טרום מלחמת עולם שלישית, ומשום שהדמוקרטים אינם מסוגלים לשווק את הצלחותיו הגדולות של הנשיא - מכיוון שהם מפולגים והיו רוצים מועמד צעיר ודינמי יותר; משום שהם שקעו לשוויון נפש משתק ואינם מציגים את הישגיו הרבים של ביידן; וגם בגלל העמדה שנקט במלחמת עזה והתייצבותו, אם גם המסויגת, לצד ישראל והסיוע שהוא מושיט לה.

מי שמנתח את ניצחונו של טראמפ את ניקי היילי בפריימריז בניו המפשייר, יראה את ההישג בגודלו הטבעי והמוגבל וכיצד הוא מסביר את המכשולים הרבים הניצבים בדרכו של טראמפ. בניגוד לדימוי העגום שלהם, האמריקאים הם אנשים טובים עם מוניטין רע. יש גבול לכמה אפשר לעלוב באינטליגנציה שלהם. ההמולה מנצחת את ההרהור השקט, אבל מוקדם מדי לצהלות ניצחון, משני הצדדים.

שתי אמריקות, אחת אדומה והשנייה כחולה, נלחמות על הזכות לעצב את דרכה של אומה. בית המשפט העליון ובו שלושה שופטים שחייבים את מינוים לטראמפ, אסר על הפלות באמריקה. כ־80% מהאמריקאים מסרבים לוותר על זכותם להחליט על גופם ומשפחתם. ביידן בלם את הקורונה שהטריפה את טראמפ, עצר את האינפלציה, הגדיל את שוק העבודה, יצר משרות וקיבל החלטות מוסריות מאוקראינה ועד ישראל. בזמן הזה לא חדלו טראמפ ואנשיו, שחלקם כבר הודו בשקרים, לטעון שהבחירות נגנבו ממנו עד שנדמה היה שהנהי הצרוד שלו מקלף את קרום המוח. הדמוקרטים הפרוגרסיביים כועסים על תמיכתו הנחרצת של ביידן בישראל הלוחמנית. תשאלו את ברני סנדרס, תומך ישראל אבל לא עיוור.

טראמפ 2024 הוא גרסת סופר־טורבו מטורללת ואלימה של הנשיא שהוציא את דיבתה של אמריקה. המצע שלו שצוטט לאחרונה בהרחבה, "פרויקט 2025" הוא נקרא, הוא חלומו של כל פשיסט, ולא ניכנס לטענה בדבר חיבתו של טראמפ להיטלר ולשאלה אם הוא רוצה להיות נשיא נבחר או פיהרר. בעת האחרונה היו לו אמירות שכמו נלקחו מעולם מושגים נאצי. הוא כבר אמר ש"היטלר עשה גם דברים טובים", ואשתו איוונה סיפרה בראיון לפני שנים רבות שעל השולחן ליד מיטתו היו מונחים כתביו של היטלר. טראמפ טען בתגובה שאין לו מושג על מה היא מדברת.  

סגירת חשבונות אישיים אינה אג'נדה פוליטית אלא נקמה באלה שניסו לשמור את נשיאותו על פסי התנהלות לגיטימית. אבל בתוכנית העבודה של טראמפ ל־2025, מוקדש מקום נרחב לחיסול חשבונות. טראמפ מתכנן לחקור בני ברית לשעבר שהתעשתו ויצאו נגדו. ה"וושינגטון פוסט" דיווח כי מדובר ברשימה שמית מסודרת. מופיעים בה, בין השאר, התובע הכללי לשעבר ביל באר; הרל"ש ג'ון קלי; התובע הכללי הנוכחי מריק גרלנד, המופקד על משרד המשפטים ומי שמשגיח על החקירות נגד טראמפ ועל החוקר המיוחד ג'ק סמית המתנהל באפקטיביות, וגם כריסטופר ריי, ראש ה־FBI.

"קשה לעקוב אחרי השמות הרבים המופיעים ברשימה", נכתב ב"פוסט". טראמפ רוצה לנהל משפט הדחה נגד ג'ו ביידן, כמו השניים שהתנהלו נגדו, אבל טרם מצא אישום כבד משקל המצדיק משפט כזה. למימוש ונדטה אישית שאינה מנסה כלל להיראות כמשהו אחר, יהיה על טראמפ למנות תובע כללי נטול חוט שדרה ונאמן לאדונו.

טראמפ אינו מסתיר את כוונותיו. הן חלק בלתי נפרד מהטענה שהופרכה אין־ספור פעמים, על בחירות 2020 שנגנבו ממנו. "אני רוצה לעשות מה ש'הם' עשו ולחמש את משרד המשפטים", אמר בראיון, "כולל השימוש ב־FBI ברדיפת יריבים פוליטיים של הממשל. התקדים נותן לי רשות לעשות אותו דבר. תיבת פנדורה פתוחה והכל מותר".

שני קשישים בקרב האחרון שלהם. ג'ו ביידן, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
שני קשישים בקרב האחרון שלהם. ג'ו ביידן, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

וושינגטון, ואולי גם אמריקה, יכולות לעכל ולצפות מהצד בעניין אנתרופולוגי מסוים ברדיפת אישים פוליטיים ומשרתי ציבור. זירת הגלדיאטורים הזאת תחת קיסר משוגע תמיד מרתקת. אבל בתוכנית הפעולה מופיעים נושאים עקרוניים שיהיה קשה להסתתר מהם ומהשפעתם על דמותה של אמריקה בעיני עצמה ובעולם. מדובר בהפיכת דמוקרטיה עם רקורד מפואר לאוטוקרטיה וממנה לדיקטטורה דיסטופית שבה יהיה קשה לזהות את חזון האבות המייסדים ושריפתה בפומבי של החוקה. על עבודות ההרס האלה ינצח נשיא נרקיסיסטי שאינו שועה לאיש חוץ מלהמיית לבו השחור.

ההגירה הלא חוקית תמיד חילצה מטראמפ את אמירותיו והשגותיו הנבזיות והגזעניות ביותר. כפי שקורה למי שמנגנים על תו אחד ואינם מרפים מגרסת המציאות המסולפת שלהם, ההגירה הזאת עדיין נמצאת בראש הרשימה שלו לטיפול מיידי. טראמפ מתכוון לחרוש את אמריקה בחיפוש חסר פשרות אחרי מהגרים ולהגלות מיליונים מהם מדי שנה לארצות מוצאם, או פשוט להפקיר אותם לגורלם מחוץ לגבולות אמריקה. הכוונה היא לכלוא אותם במכלאות שבהן יטופלו משפטית. לא לפי חוקים קיימים אלא על פי גרסת טראמפ, והעיקר שאפשר יהיה להיפטר מהם.

כדי ליישם תוכנית שאפתנית כזאת וזוללת כוח אדם ומשאבים, מתכוון טראמפ לשלוח מאות אלפי חיילים לשמור על המחנות ולסגור הרמטית את הגבול. למימוש התוכנית הזאת זקוק טראמפ לכוח אדם בכל הדרגים, אנשים שיהיו מוכנים להוציא לפועל תוכניות שאין להן תשתית חוקתית ומשפטית ושיהיה צריך להמציא אותה או להתעלם מההיבט המשפטי כולו.

בימיו בבית הלבן דיבר טראמפ על רצונו להפציץ את מקסיקו, להשמיד את מעבדות הסמים של הקרטלים. היו מי שעצרו אותו. בקדנציה השנייה, שתהיה מבוססת אך ורק על גחמותיו האישיות, מדבר טראמפ על לתקוף את מקסיקו, "או איך שאתם רוצים לקרוא לזה", והוא כבר ביקש שיכינו לו תרחישי קרב.

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות (צילום :רשתות חברתיות)

בתנופת ההתנכלות לחלשים, החלכאים והמדוכאים באמריקה, מתכוון טראמפ לאסוף את חסרי הבית מבתי הקרטון שלהם בערים ולהטיל על המשמר הלאומי להילחם בפשע. "אלו שהיו ערינו הגדולות", אומר טראמפ, "הפכו לבלתי ראויות למחיה, סיוט לא סניטרי שנכנע לחסרי הבית, המכורים לסמים, לפושעים ולחולים בנפשם". הוא רוצה לרכז אותם בערי אוהלים, ושם יטפלו בהם רופאים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים וגומלים מסמים. המשמר הלאומי ייכנס לערים כדי להילחם בפשע על פי שיקול דעת מפקדיו ובלי להיעזר במשטרה. באשר למשטרה: טראמפ מתכנן לעצור מימון ממשלתי מרשויות החוק שאינן משתמשות ב"עצור וחפש", שנחשב כהתנכלות למיעוטים והוכרז כבלתי חוקי.

כאוהד גדול ומוצהר של עונש המוות וכמי שאישר את הוצאתם להורג של 13 אסירים בחודשים האחרונים של נשיאותו, טראמפ רוצה שעונש המוות יחזור לימיו הגדולים. שיטות ההמתה הקיימות משעממות וסתמיות בעיניו, והוא מבקש להחזיר את כיתות הירי והמוות בתלייה. הנושא כה מסעיר אותו וסואן בדמו, עד שהוא שוקל גם ייבוא של הגיליוטינה מצרפת, כמו הייתה גבינה טובה.  

טענתו של טראמפ שאמריקה משלמת חלק גדול מדי מתקציב נאט"ו, הייתה העילה לשאיפתו להתרחק מהברית הצפון אטלנטית. טראמפ רוצה אמריקה בדלנית שקשורה לנאט"ו במעמד של מתבוננת מהצד, מוכנה לכאורה לקפוץ פנימה אם לא תהיה ברירה. לשיטתו, הפלישה הרוסית לאוקראינה אינה מקרה כזה. קדנציה נוספת של טראמפ תניח ל"ידידי דובר האמת" פוטין לעשות באוקראינה ככל העולה על רוחו, כאשר אמריקה תסגור את ברזי הכסף והציוד הצבאי לאוקראינה ותבטיח את כיבושה בידי רוסיה.

"פרויקט 2025" לא צפה את ההתלקחות הרב־זירתית במזרח התיכון. יש התאמה כמעט טרגית בין בחירת טראמפ, אם תהיה כזאת, והיום נטול נתניהו בישראל אחרי המלחמה. שני האישים האלה חולקים תכונות אישיות, נרקיסיסטיות וחיבה לשררה וטובות הנאה, והם נהנו לגנוב סוסים ביחד. האפשרות שטראמפ יירש את ישראל, המנסה להתאושש ולהתייצב ממלחמת עזה אחרי תמיכתו המסיבית של ביידן, היא מסוג הסיוטים שקשה לצפות לפני שהם קורים. למרות נכדיו היהודיים, לטראמפ יש אפס עניין בתלאותיה הקיומיות של ישראל או עניין להושיט לה תמיכה בלתי מסויגת. בלי נשיא אמריקאי בקיא, קשוב ומעורה בחומר, קשה יהיה לבנות על תמיכה אמריקאית ביצירת תשתית שתניח לישראל ולשכנותיה לחיות בשלום באזור.

טראמפ יהיה מעוניין בטקס חתימה בין ישראל וערב הסעודית כהמשך טבעי ל"הסכמי אברהם", אבל לא יהיה טקס כזה בלי מדינה פלסטינית. זו לא התרחשות גדולה באמריקה המתפרקת מערכים דמוקרטיים, אבל זה ישאיר את האזור ללא יד מכוונת, תומכת ואמפתית. וכמובן חגיגה לישראלים המייחלים שאמריקה תעזוב את ישראל לעתידה בלי לוותר על כסף ונשק.

אפס העניין שלו בהתחממות כדור הארץ וענייני אקלים גרם לו למשוך את ידו מהסכמי פריז, שביידן חזר אליהם. טראמפ לא יחכה הרבה כדי להיפרד מראשי הביצה המוטרדים מעתידו של כדור הארץ. אלה מסוג החומרים המייגעים אותו שקשה לסכם מעל המבורגר ודיאט קולה, בעיקר כשיש מתנגדים כה רבים לדעה הרווחת בדבר סכנת ההתחממות. קשה לשכוח שזה הנשיא שבשיא תבהלת הקורונה תהה ברצינות מדוע אי אפשר לשתות אקונומיקה ולהרוג את הווירוס מבפנים. המדענים שישבו לצדו ושתקו הם המודל של השתקנים הצייתנים שטראמפ ירצה בקדנציה הבאה.

לא פחות חשוב ב"פרויקט 2025", התנכלות מסיבית למערכת החינוך ושינוי דרסטי שלה. טראמפ רוצה לסגור את משרד החינוך הפדרלי ולהעביר את האחריות למדינות השונות. הוא טוען ש"אנשי החינוך הפדרליים שונאים במקרים רבים את ילדינו". הוא מאיים לחתוך את מימון כל מוסד חינוכי שבו מלמדים "תיאוריות גזע, אידיאולוגיה של מגדרים ושאר נושאים בלתי קבילים כמו גזע, סקס או תכנים פוליטיים".

יש לו חשבון פתוח עם התקשורת. היא נקטה עמדה בעניינו, נגדו או בעדו. "ניו יורק טיימס" אינו פוקס. בעת הזאת מתנהלים דיונים קולניים בתקשורת האלקטרונית בשאלה אם לחזור על מדיניות בחירות 2020, המוגדרת עתה כטעות, שבה שודר כמעט כל הגה שיצא מפיו ללא הפרעה, או לצמצם את נוכחות המסך שלו באופן משמעותי, מדיניות שכבר החלו בה. עם MSNBC יש לו חשבון דמים ארוך: "הם משתמשים בתדר שניתן להם על ידי הממשל כדי להוציא חוזה על טראמפ. זאת התרומה הגדולה ביותר לשמאל הרדיקלי. הממשל צריך לגבות מהם ממון רב עבור השידורים הפוליטיים הלא חוקיים שלהם. הם מושחתים, הם שקרנים, צריך לשלול מהם את הרישיונות". מה שמביא את הדיון לפתחו של חופש הדיבור והתיקון הראשון לחוקה.

כאמור, מוקדם מדי. שני קשישים בקרב האחרון שלהם. הכל יכול לקרות. הם עלולים לחלות. את הנסיגה הקוגניטיבית אצל שניהם אי אפשר להסתיר. טראמפ טרם בחר מועמד לסגנו, והוא יעשה מזה הפקה גדולה. ומעל הכל, העובדה שטראמפ נאבק באין־ספור חזיתות משפטיות שאינן נוטות לטובתו.

הוא הורשע בתקיפה מינית של העיתונאית אי. ג'ין קרול, ובשבוע שעבר נגזרו עליו פיצויים על הוצאת דיבתה בסך 83 מיליון דולר. רוב בני בריתו לתרמית גניבת הבחירות שנקראו להעיד, קרסו כמו כפיסי דומינו והעדיפו עסקת טיעון שבה יספרו על מעלליו, מאשר עמידה למשפט. הוא עלול לאבד את הונו בבית משפט בניו יורק. יש נגדו 91 אישומים פליליים המפוזרים בנדיבות. אין זה מן הנמנע, אמר מישהו, שטראמפ ינהל את קמפיין הבחירות שלו מתא כלא.

כמו ב־2020 ואף שמוקדם מדי לסקרים, מומלץ לחכות כמה חודשים לפני שהערפל מתפוגג מעל קלסתרונו של הנשיא הבא. הדמוקרטים יתאוששו מתישהו וימצאו את תעצומות הנפש לתמוך בביידן. הרפובליקנים נמצאים בכיסו של טראמפ, אבל חלקם מכרסמים את דרכם החוצה. 