על פי ההערכות של רוב הגורמים במערכת הפוליטית, סיכויי הצלחתה של עסקה, כמעט כל עסקה, הם נמוכים למדי. זאת בשל ההבנה כי כמעט ואין נקודה שבה גמישות חמאס מסוגלת לפגוש את גמישותם של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. גם אם יוצאים מנקודת הנחה שנתניהו עצמו, על אף ההצהרות הנוקבות והמיליטנטיות שלו, מוכן להיות גמיש מאוד. לפי הפרמטרים של חמאס, לא קיים מתווה לעסקה שייתפס כסביר ולא מופקר בעיני בן גביר וסמוטריץ'.

סמוטריץ': "להערכתי לא תהיה עסקה, לא רוצה להשלות את משפחות החטופים"

סביר להניח כי נתניהו בהחלט יידע לגבש את רוב שרי הליכוד לטובת העסקה, אם יימצא מתווה שיתקדם לשלבי הגמר של דיון והצבעה בממשלה. כלומר, כל עסקה שנתניהו ודרעי יביאו לממשלה, תקבל בה את הרוב הנדרש.

אולם הסוגייה הקריטית אינה הרוב בעד העסקה, אלא ההמשך שיבוא אחרי השגת הרוב הזה. תיאורטית, רמת ההתנגדות לעסקת חטופים שיכולים להפגין בן גביר וסמוטריץ', יכולה להיות שונה, בהתאם לחומרת המתווה. לתפיסתם, שניהם או אחד מהשניים, יכול/ים להצביע נגד העסקה (בדיוק כמו שבן גביר עשה בהצבעה על עסקת החטופים בחודש נובמבר), אך להישאר בממשלה. מדרגת ההתנגדות הגבוהה יותר היא פרישה מהממשלה, אך ללא הקדמת הבחירות. סוג של הבטחה להוות רשת ביטחון עבור הממשלה מבחוץ. תיאורטית זאת בהחלט אופציה אפשרית. בפועל, הסיכוי שנתניהו יילך עליה שואף לאפס.

נתניהו הוא, כידוע, בוגר הסכמי וואי. הוא לא זקוק לוויקיפדיה כדי להיזכר בהשלכות הפוליטיות של חתימתו על ההסכמים – מה שהוביל להפלת ממשלתו הראשונה, על אף ההבטחה שקיבל לגבי אותה רשת הביטחון מבחוץ, שבפועל נקרעה ונעלמה יום למחרת. האירוע צרוב חזק בתודעתו.

בנימין נתניהו על עסקת החטופים (צילום: לשכת ראש הממשלה)

נתניהו של שנת 2024, בשונה מנתניהו של 1998, מכיר כלל ברזל: כששותפים פורשים לך מהממשלה, שום רשת ביטחון אינה עובדת. לכן הוא פשוט לא ייתן לזה לקרות. הוא לא יסכן את הממשלה בעסקה שתוגדר על ידי השותפים כ"מופקרת" ותדחוף אותם החוצה.

לא מן הנמנע שסוגיית העסקה – אם וכאשר תתקדם לשלבי ההכרעה בצד הישראלי – תעשה בסופו של דבר את העבודה עבור הכוחות הממתינים בקוצר רוח לפירוקה של ממשלת החירום. מה שלא קרה עד כה משלל סיבות המתוארות מעלה, ייתכן שיקרה אם הפער בין הקווים האדומים של נתניהו ושותפיו לבין הקווים האדומים של גנץ וחבריו יתגלה כגדול מדי.

הטור המלא יפורסם מחר במעריב