כשזהות לוחמי שירות הביטחון הכללי נחשפת, נחצה קו אדום. בדברים שאמר ראש השירות, רונן בר, בישיבת הממשלה על כך ש"פרסום זהות לוחמים הוא מדרון חלקלק עבור לוחמי שב"כ ואמ"ן", הוא הבהיר חד־משמעית שאין לאף שר, חבר כנסת או כל איש ציבור סמכות ורשות לפרסם את זהותם של מי שמשרתים בגופי הביטחון, ושמם חייב להישאר חסוי.

לאחר האיום של פרקליט המדינה - טלי גוטליב יוצאת למלחמה
ח"כ בליכוד נגד גוטליב: "חסרת אחריות, מאמינה לקונספירציות"

בר פנה בישיבת הממשלה האחרונה לשרים וביקש מהם לעזור לזרועות הביטחון לגנות את התופעה ולטפל בה. "אלה הלוחמים שאתם שולחים לקרב, אם לא נטפל עכשיו - זהות לוחמינו תהיה הפקר", הבהיר. קשה להאמין שזה אמיתי, אבל במהלך הישיבה פנתה שרת התחבורה מירי רגב לראש השירות וביקשה ממנו להתייחס לטענותיה של ח"כ טלי גוטליב, שלפיהן ראש המוסד דדי ברנע קיבל מארה"ב ידיעה שבה נאמר ששיחה בין בעלה של שקמה ברסלר ליחיא סינוואר יורטה ארבעה ימים לפני מתקפת הטרור של 7 באוקטובר. גוטליב הסתמכה על "עדנה קרנבל", שפרסמה את דברי ההבל והכתירה את הידיעה בכותרת "כבר לא שמועה". 

מדובר בדברים שלא היו ולא נבראו. העובדה הזאת לא מנעה משרת התחבורה, קצינה בדרגת תת־אלוף במילואים, לבקש מראש השירות לדעת "האם יש דברים בגו". בר השיב לה שמדובר בשקר, ושמה שעשתה ח"כ גוטליב הוא חציית קו אדום. קשה להאמין שקצינה במילואים בדרגה בכירה מפנה לראש השירות שאלה שמעידה שהיא מוזמנת. 

דוד ברנע, רונן בר (צילום: יונתן שאול, פלאש 90)
דוד ברנע, רונן בר (צילום: יונתן שאול, פלאש 90)

אבל לא רק ראש השירות מותקף כאשר הוא מגיע לישיבת הממשלה. לפני שבוע דיווח ירון אברהם בערוץ 12 שראש הממשלה בנימין נתניהו החמיא לשרת התחבורה רגב ש"עשתה עבודה טובה", לאחר שתקפה את הרמטכ"ל הרצי הלוי בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בתחילת החודש. רגב מצאה זמן לערוך חשבון עם הלוי על רקע הדיווחים שהוא החליט להקים צוות שיחקור את אירועי 7 באוקטובר – עד ששר הביטחון יואב גלנט נאלץ לצאת להגנת הרמטכ"ל. רגב ונתניהו הכחישו את המיוחס להם. 

"גרגמל" לא תפס

מי זאת "עדנה קרנבל" שפרסמה את ידיעת הכזב שציטטה ח"כ גוטליב? משה (הלמו) הלוי, היסטוריון אינטרנט חובב, החליט לחשוף מי עומד מאחורי השם. הלוי עשה זאת באמצעות חומרי חקירה שנחשף אליהם בשנת 2017 במסגרת חקירת משטרה סמויה שנערכה נגד אתרי אינטרנט שונים ומפעיליהם. בשנת 2017 התפוצצה פרשת טרור רשתי שנחקרה על ידי משטרת ישראל בידי מפלג ההונאה של תל אביב, מחלק עבירות מחשב. אתר האינטרנט "עדנה קרנבל" לא היה קיים באותה עת - הוא הוקם רק בשנת 2020 - אבל באתר אחר, שנקרא "הורים ישראל", ובאתרים נוספים היה שמה של אחת הכותבות עדנה קרנבל. 

אחת השאלות שנשאלו מפעילי האתרים בחקירה הייתה מה מקור השם עדנה קרנבל. אחד הנחקרים הסביר שזו פרודיה על שם השופטת עדנה ארבל. כאשר ארבל כיהנה כפרקליטת המדינה, היא הוציאה נוהל שהיה אז שנוי במחלוקת, שאסר על העמדת נשים לדין בגין מסירת תלונות שווא במשטרה נגד גברים, בתקיפות או עבירות מין שבוצעו לכאורה, אך התברר בחקירה שהם לא היו ולא נבראו. ממציאי השם ביקשו למצוא שם מגוחך בעקבות החלטתה של ארבל לפגוע בגברים חפים מפשע, והחליטו להמציא בלוג שנקרא "עדנה גרגמל", ע"ש המכשף הרשע שהיה אויבם של הדרדסים בסדרה מצוירת בטלוויזיה. 

השם "עדנה גרגמל" לא תפס. הכותבים חיפשו שם אחר. השם "עדנה קרנבל" הפך להיט ותפס את הקוראים. בשנת 2020, כשלוש שנים לאחר ליל מעצרים בקרב מפעילי אתרים, נוסד אתר "עדנה קרנבל".  את המידע השיג היסטוריון האינטרנט החובב משה (הלמו) הלוי מתוך חקירה בפרשת טרור רשתי, תיק פל"א, 311470/2015.

מדובר באתר שלא טופל עד כה ברצינות על ידי גורמי החוק בישראל, אף שהוא אתר רכילות פרובוקטיבי, שמפרסם הכפשות ודברי שטנה ועובר על החוק. באתר אפשר לקרוא התבטאויות שיש בהן להטיל מורא על מסוקרים, ועל מערכות יחסים שהם לכאורה מנהלים. לא ברור אם מפעילי האתר מתגוררים בישראל, בעיקר משום שכתובת הדומיין של האתר רשומה בארה"ב. גם לא ברור מדוע המשטרה נמנעת מלאתר את מי שעומדים מאחורי הבלוג, אף שהיא יכולה לעשות זאת בקלות יחסית. הרי האתר מוציא את דיבתם של פרקליטים ואת דיבתה של מערכת המשפט, אך למרות זאת המשטרה מעדיפה לעצום את עיניה ובוחרת שלא לעשות דבר.