זה לא בשבילם. סוגיית החוק או מתווה הגיוס היא מרכזית, רצינית ומהותית מדי עבור השרים וחברי הכנסת של יהדות התורה וש"ס. זה נושא גדול מדי עליהם. הם מהווים קבוצה, חבורה של עסקנים שהפכו את התורה, היהדות והדת לפוליטיקה. כל בעיה, שאלה ועניין הנוגעים לדת וליהדות הם אצלם נושא למקח-וממכר פוליטי, ליעד אישי, אינטרסנטי.

לא רק קרדום לחפור בו. מקור לתקציבים, משרות וכהונות, לעצם ולמקורביהם. בגין ובעקבות המלחמה שנכפתה על ישראל, עניין חוק הגיוס, ליתר דיוק המשך שחרורם משירות צבאי של תלמידי ובחורי ישיבות קיבל מקום מרכזי בשיח הציבורי וראשוני בסדר העדיפויות של הממשלה. לשרים ולחברי הכנסת של יהדות התורה וש"ס אין מעמד תורני, סמכות רוחנית, רשות מוסרית להיום צד מעורב ופעיל בדיון על חוק או מתווה שישנו את תחום הגיוס לצה"ל. זהו עניין לגדולי תורה, לאדמו"רי חצרות החסידים, לראשי ישיבות. קיימות ופועלות שלוש מועצות גדולי תורה. לכל אחד משני הפלגים ביהדות התורה - "אגודת ישראל" ו"דגל תורה" יש מועצת גדולי תורה משלו.

לש"ס יש מועצת חכמי התורה משלה. גופים תורניים, רוחניים אלו צריכים וחייבים לדון בסוגיית שחרור תלמידי ישיבות משירות צבאי. נחוצה יוזמה לכנס כנס חירום של שלוש מועצות גדולי התורה, או מושב מיוחד בהשתתפות נציגים מהמועצות לדיון דחוף בשאלת הגיוס לצבא של תלמידי ובחורי ישיבות. גדולי תורה, אדמו"רים, ראשי ישיבות הם ורק הם אלו שמתוקף מעמדם הרוחני, גדולתם בתורה, זהותם כשומרי חומות היהדות, השפעתם הישירה על קהלים גדולים, הם המוסמכים לדון בעניין הדורש עיון מחודש, התבוננות והתעמקות בשאלה, האם מותר, צריך וחשוב היום שינוי בסדר היום והעדיפויות של עולם הישיבות? האם מותר בכלל לגעת בהיקף וממדי לימוד התורה, בגלל מלחמה וצורכי הגנה ובטחון שקיבלו דחיפות, מצב של סיכון וקריטיות? זאת שעתם הגדולה של גדולי תורה ואדמו"רי החסידות בישראל. הם אלו שבידם ובכוחם ליצור ולחולל לא רק שינוי בתחום הגדלת מאגר כוח האדם של השירות הצבאי.

עצם העובדה שהפוליטיקאים הנכלוליים מיהדות התורה וש"ס יודרו ויורחקו מהעיסוק בנושא הגיוס ובמקומם תבוא התערבות מוצהרת מצד גדולי תורה ומנהיגי חצרות חסידיות כבר תתרום הרבה לעיון רציני ומהותי בנושא הכאוב. חשוב ביותר לשמוע את דעותיהם של חברי מועצות גדולי התורה בשאלה כל כך מציקה שמפלגת את העם, לעקוב אחרי חילוקי הדעות בין גדולי תורה ומנהיגי חצרות חסידות בנושא כל כך רגיש וטעון. זה לבד יתרום רבות גם לקידום קירבה ואחווה בין חלקי העם והחברה בישראל. גם ליום שאחרי.