הסקרים המתפרסמים לאחרונה ובודקים את עמדות הציבור ביחס למטרות המלחמה, מלמדים על מגמה ברורה: הציבור הישראלי רוצה להמשיך למחוץ את חמאס. הציבור הישראלי דוחה בשתי ידיים כל עסקה שהפסקת המלחמה היא חלק ממנה. בסקר של INSS - המכון למחקרי ביטחון לאומי, לדוגמה, הסכימו 61% עם הקביעה שלפיה "על צה"ל להמשיך בלחימה כל עוד לא מוטט שלטון חמאס, גם אם משמעות הדבר היא שלא ניתן יהיה להחזיר את החטופים". רק 29% התנגדו לעמדה הזאת.
בתשובה לשאלה "אם חמאס יתנה עסקה לשחרור החטופים בכך שקודם ישראל תפסיק את האש ותיסוג מעזה, האם לדעתך יש לקבל תנאי זה בתמורה לשחרור מיידי של כל החטופים, אזרחים וחיילים?", השיבו 60% בשלילה, ורק 28% בחיוב. בסקר אחר, שפרסם השבוע המכון למדיניות העם היהודי, נשאלו הנסקרים "נניח שמנהיגי ישראל מגיעים למסקנה שיש להם רק שתי אפשרויות, איזה מהן צריך לדעתך לבחור?". 25% מהיהודים שענו לסקר השיבו: "החטופים יוחזרו וחמאס יישאר לשלוט בעזה". 47% בחרו ב"החטופים לא יוחזרו וחמאס יאבד את השלטון בעזה".
צריך להגיד משהו על האופן שבו מוצגות האפשרויות בסקרים הללו. אני מעריך שלרוב מוחלט של אזרחי ישראל יש עמדה מורכבת יותר. אני, לדוגמה, משוכנע שמיטוט חמאס הוא המשימה העליונה והחשובה ביותר, אבל מכיוון שלא מדובר בשאלה בינארית שהתשובה לה היא 0 או 1, כלומר מיטוט חמאס או החטופים, ומכיוון שאני לא רוצה לוותר על הניצחון במערכה וגם לא רוצה לוותר על החטופים, אני מאמין בדרך שלישית: המשך מאמץ צבאי אגרסיבי לצד עמדה קשוחה במו"מ, כדי ששני אלה יביאו את חמאס להסכים לעסקה שאנחנו יכולים לחיות איתה.
הפייקים של "פייק רפורטר"
כך או כך, בשבוע שעבר, כשצור הבין שדעת הקהל הישראלית טופחת על פניו, הוא החליט לשנות כיוון ולעשות מה שעושים אנשים במקצוע שלו, כאלה שהמניפולציה, השקר והספין הם כלי עבודה לגיטימיים בארגז שלהם. צור, מומחה לניהול משברים, הבין שאם יש משהו אחד שלא טוב לו שיקרה עכשיו, זה דיון ציבורי על אודות מחיר העסקה עם חמאס. ומה עושה המומחה כשמתנהל דיון חשוב שלא עושה לו טוב? ובכן, לפני שבוע עלה במוחו רעיון. אם הדיון לא טוב לי, בואו נמנע אותו. בואו נהפוך את עצם קיומו ללא לגיטימי. בואו נצבע את כל מי שחושב אחרת ממני לאיש רע, עד כדי כך שאנשים ירגישו לא בנוח להכריז שהם חושבים כמותו.
כך, מאותו ראש בדיוק, בא לעולם קמפיין השקר המלוכלך שמתנהל אצלנו כבר שבוע בהובלתו. זה התחיל ב"דף מסרים", כך הוא מוגדר, ששלח המטה של צור למשפחות האומללות של החטופים, בניסיון להטמיע במוחם אגדה חדשה שהומצאה זה עתה. "ברגע האמת מתנהל כנגדנו וכנגד החטופים קמפיין ממשלתי כנגד העסקה לשחרור יקירינו", כתבו להם, "ברגע האמת מתנהל קמפיין שטני בכלי תקשורת הזוכים לסיוע כספי ממשלתי רחב היקף להקרבת החטופים, ומובילים קמפיין הסתה מאורגן נגד אותם אזרחים וחיילים שנחטפו בעטיו של המחדל הביטחוני הגדול בתולדות המדינה".
ואיך מתנהל "הקמפיין הממשלתי" הזה? "בכלי תקשורת הזוכים לסיוע כספי ממשלתי רחב היקף". רוצה לומר, הממשלה מעבירה כסף לכלי תקשורת מסוימים, והם לוקחים את הכסף הזה ומשתמשים בו ל"קמפיין" נגד החטופים. צור עשה הכל כדי שכולם יבינו שהוא מתכוון לערוץ 14, אלא שערוץ 14 לא מקבל שום סיוע ממשלתי כזה. כלי התקשורת היחידים שחיים מ"כסף ממשלתי רחב היקף" הם תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל. בשאר כלי התקשורת – מעיתון "הארץ", דרך ערוץ 12, ועד ערוץ 14 – מתפרסמות מודעות פרסומת של המדינה.
ראש ממשלת ישראל, הוא ולא אחר, היה האיש שאישר השבוע מבצע מסוכן ברפיח, עם פוטנציאל גדול לכישלון, כשהוא מסכן את חייהם של מיטב לוחמינו, הכל כדי להביא הביתה שני אזרחים ישראלים שנחטפו. רק בתת־הרמה העיתונאית של אולפני הטלוויזיה שלנו, יכולה מכונת הרעל הזאת להמשיך להפיץ טינופת מהסוג שהוא מפיץ, ולהמשיך לקבל יחס מכבד. מה זה יחס מכבד? בסוף השבוע שעבר דילג צור עם הקמפיין המכוער שלו מאולפן לאולפן, ונראה היה שחוץ מלהדהד אותו כמו תוכים, לא נמצא באף אולפן עיתונאי שישאל אותו על מה לעזאזל הוא מדבר. קמפיין של הממשלה נגד החטופים? עיתונאים שהממשלה מממנת? מה זה הקשקוש הזה?
הופה, עכשיו התברר שצור מתכוון לאמירה ספציפית שאמר חבר פאנל ספציפי בתוכנית טלוויזיה ספציפית בערוץ 14. זה "הקמפיין השטני" שעליו הוא מדבר כבר כמה ימים בכל אולפן. ערוץ 14, כאמור, לא מקבל שום "כסף ממשלתי" שלא מקבלים כל כלי התקשורת בישראל, אבל נוכח המאמץ הגמלוני של צור לקשור את הממשלה לסיפור הזה, הכל היה ברור.
בתזמון מדהים, ממש במקביל להחלטה של רונן צור לצאת בקמפיין שמאשים את כל מי שלא מוכן להפסיק את המלחמה ולא מוכן לשחרר אלפי מחבלים ב"קמפיין שטני נגד החטופים", הנפיק ארגון פרטי בשם פייק ריפורטר דוח ש"מוכיח" את הטענות של צור.
המסמך הזה, שב"אולפן שישי" צוטט כאילו ירד מהר סיני, היה מביך ברמות אחרות. "הקמפיין נגד משפחות החטופים", קבעה הכותרת שלו, רוצה לומר, אם למישהו יש ביקורת על עמדותיהם של מי ממשפחות החטופים או של המטה של רונן צור, הוא כנראה חלק מ"קמפיין". שהרי לא יכול להיות שיש אנשים לגיטימיים שחושבים שלעצור את המלחמה עכשיו זה טירוף, ואם אכן יש כאלה, הם לבטח חלק מ"קמפיין". "משפיענים תומכי ראש הממשלה, בהם אנשי תקשורת ופעילי ליכוד, פועלים למסגר את מאבק משפחות החטופים כלא לגיטימי ולא אותנטי", קובע הדוח שמחבריו לא רואים את הדבשת שלהם, כשזה בדיוק מה שהם עושים למי שחושב אחרת מהם.
בפייק ריפורטר אספו עשרות ציוצים ופרסומים ברשת. חלקם סתם של מתנגדים לעסקה, למטה של צור או לרעשנים הפוליטיים שבין קרובי המשפחה של החטופים. חלק מאלה, אגב, אכן השתמשו בביטויים מכוערים. אז מה? זה מלמד משהו? אני מכיר המוני אנשים שלא מפסיקים לצייץ ציוצים מכוערים נגד ראש הממשלה כבר שנים. זה אומר שהם בקמפיין שטני נגדו? כל טור שאני מפרסם ב"מעריב" גורר אחריו אין־ספור ניבולי פה בתגובה. זה אומר שיש "קמפיין שטני" נגדי? בשבוע שעבר, בדרבי התל אביבי, שרקו אלפי אוהדים באדום בוז בכל פעם ששחקן של מכבי קיבל את הכדור. הם בקמפיין?
פלטפורמה לניגוח הממשלה
הכת של האולפנים
אבק בעיניים
אבל זה לא רק המטה עצמו. הקול הזה נשמע מצדן של לא מעט משפחות חטופים. ליקטתי בחיפוש קל בגוגל שורת דוגמאות, ומכיוון שהוויכוח שלי איננו עם בני המשפחות, ומכיוון שאין לי עניין לפגוע בהן, אוותר על פרסום שמותיהם המלאים. ש', קרובת משפחה של כמה חטופים, הצהירה ש"צריך עסקה בכל מחיר". ד', אביו של חטוף, הצהיר "מצדי שישלמו כל מחיר כדי להחזיר את כולם". ל', אח של חטוף, דרש: "להשיג עסקה בכל מחיר". ג', בן דוד של חטוף, הצהיר: "כל מחיר, כל מחיר, בכל מחיר צריך להחזיר את החטופות והחטופים הביתה". בני משפחה של חטוף נוסף התראיינו למקומון באזור מגוריהם ודרשו "המדינה צריכה להחזיר אותם בכל מחיר". י', בן של חטוף, דרש בראיון "להחזיר אותם כמה שיותר מהר וכל מחיר צריך להיות אפשרי". ש', אח של חטוף אחר, פסק: "אני לא רואה שום מחיר שהמדינה לא תשחרר בשביל החטופים".
יש המון כאלה, ואני לא מנהל ויכוח עם אף אחד מהם. אני לא יודע מה הייתי אומר במקומם. אין לי עניין בוויכוח איתם. יש לי עניין בוויכוח ציבורי על המהות. משום שאם העסקה המדוברת כעת תפגע בביטחון ישראל, כמו שאני סבור, היא תפגע בכולנו. ומכאן, שהדיון באולפנים לא יכול להתחיל ולהסתיים בשאלה מה רוצות המשפחות. של מי הפה המלוכלך?
ועוד מילה אחת לפני סיום. אנחנו מתפללים לשלומם של כל החטופים ומייחלים לשובם של כולם. אלה שקרובי המשפחה שלהם תומכים בממשלה ואלה שתוקפים אותה. אלה שבני משפחותיהם דורשים עסקה שהולמת את עמדותינו, ואלה שלא. אבל האם אנחנו נדרשים לכבד כל בן משפחה? ובכן, התשובה לשאלה הזאת תלויה בבני המשפחה עצמם.
התרעות פיקוד העורף