בלפן בן בלפן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דייק למדי לשם שינוי כשהצמיד לבנימין נתניהו את התואר שקרן בן שקרן. ככל שעובר הזמן מתברר שהתואר מוצדק. אלא שבחלוף הזמן מתברר שגם שר האוצר לוקה בתסמונת דומה: אומנם הוא לא משקר, אך מבלף ובשטף דבריו אינו מדייק.
ההתייחסות להפחתת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס מוכיחה זאת היטב. חלף שבוע בלבד, ומתברר שלא הורדת הדירוג היא הבעיה העיקרית של המשק. הפיגוע האמיתי מסתתר בתגובתם המתלהמת של נתניהו וסמוטריץ' להחלטה. אפשר להתעלם מנזקי האמירות ההזויות של סמוטריץ' שלפיהן "ההחלטה היא 'מניפסט פוליטי' שאין בה טיעונים כלכליים רציניים. ל־6־8 כלכלנים שיושבים בניו יורק (הטעות במקור, שכן הם יושבים בלונדון) אין שום יתרון יחסי לא בביטחון, לא במדיניות ולא בהבנה של משפט חוקתי".
בשבוע האחרון הוכח שמצב המשק ימשיך להתדרדר בגלל ההחלטות הנוגעות לתקציב. במודי'ס המתינו עם הודעת הדירוג עד לאישורו בקריאה ראשונה. התקווה הייתה שעם אישור התקציב, יכינו באוצר מקצה שיפורים ברוח המלצות חברת הדירוג. למשל, יפעילו מהלכים נוספים לצמצום הגירעון, צעדים לעידוד הצמיחה (כמו רפורמות בחינוך או בתחבורה) או קיצוץ נוסף בכספים קואליציוניים.
צעד בונה אמון נוסף הוא הקדמת העלאת המע"מ ב־1% מ־2025 לשנה הנוכחית, או ביטול הפטור ההזוי ממע"מ על קניות באינטרנט באתרים בחו"ל, שנותר ללא שינוי משיקולים פופוליסטיים. זה לא קרה, כי נתניהו נרתע מצעדים מחשש לגורל ממשלתו. מודי'ס צדקו: קיים קשר הדוק בין פוליטיקה לכלכלה. העובדה שהדירוג ירד בדרגה אחת ולא בשתיים היא משום שקיבלנו "הנחת סלב". בדירוג הנוכחי יצאנו בזול ועוד נתגעגע לדירוג האשראי הנוכחי.
בשבוע האחרון לא רק שלא יישמו את המלצות הדוח, אלא פעלו בדיוק הפוך. בכנסת הענישו את האוצר על כך שהפר חוק יסוד בהבאת התקציב לאישורם באיחור. לכן, בניגוד להבטחות למודי'ס, תקציב 2024 וחוק ההסדרים לא אושרו כמקשה אחת. חלק מהחוקים יפוצלו ויידונו בנפרד בוועדות הכנסת, מה שמעמיד בספק את אישורם המלא משיקולים פוליטיים. כתוצאה מכך עלול להיווצר מחסור במקורות תקציביים למימון הגירעון.
סעיפים שלא יאושרו אוטומטית הם ניצול עודפי הכספים של מכון התקנים (200 מיליון שקל), הפחתת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק (1.7 מיליארד שקל), מיסוי רווחי היתר בבנקים (1.4 מיליארד שקל ב־2024), העלאת מס הבריאות ושחיקת מדרגות הביטוח הלאומי. את כל ההחלטות, שמשמעותן הכספית כ־5 מיליארד שקל, ניסו באוצר לאשר במחטף. זה כבר לא יקרה, ובאוצר ייאלצו לחפש מקורות חלופיים. אם לא יימצאו כאלה, הגירעון יחצה את ה־6.6% כפי שהניח האוצר בדרך לגירעון דו־ספרתי. אגב, סמוטריץ' הבטיח במקור גירעון שלא יעבור רף של 5%.
בכל הקרקס הזה צופות חברות דירוג האשראי S&P ופיץ', שעדיין לא פרסמו את דירוג האשראי של ישראל. אם הן התלבטו מה לעשות, אירועי השבוע נותנים להן את הלגיטימציה הסופית להפחית את הדירוג. נקווה שיסתפקו בדרגה אחת בלבד.
מדד יוקר המחיה
המדד לצרכן לינואר, שפורסם אתמול בערב נותר במפתיע ללא שינוי (0%), והוא הראשון בסדרת המדדים ל־2024. נזכיר שהאינפלציה ב־2023 כולה עלתה ב־3%. לפי מדד ינואר מאתמול, האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים (2.6%) מתכנסת לגבולות יעד המחירים (1%־3%). מדד ינואר מגלם בתוכו את עליית מחירי הדלק שחווינו בתחילת 2024, וזה מתבטא בעליית מחירי התחבורה. מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות בגלל מצוקת כוח האדם ועליית השכר. בעקבות זאת, מחירי הדיור חזרו לעלות - 0.2%.
גל עליית מחירי המזון מתחילת פברואר והתחזקות הדולר משתקפים בעלייה של 0.2% במחיריהם במדד. מאידך, ירידות חדות של 1% נצפו במחירי ההלבשה וההנעלה בגלל מכירות סוף העונה. המשק מאושש וחוזר בהדרגה לפעילות מלאה. אנשי המילואים משתחררים ונתוני הפעילות של חברות כרטיסי האשראי משקפים גידול בפעילות במשק.
למדד ינואר יהיו השלכות על ההתפתחויות הכלכליות המתווספות להחלטת מודי'ס להפחית את דירוג האשראי עם תחזית דירוג שלילית. ההשלכה הראשונה נוגעת להחלטת הריבית של בנק ישראל, שתתקבל בדיוק בעוד עשרה ימים. כפי שהדברים נראים כעת - ריבית בנק ישראל לא תופחת ותישאר ללא שינוי ולא רק בגלל המדד אלא מסיבות נוספות.
הורדת הדירוג של מודי'ס, שבאה בעקבות פיחות נוסף בשקל, היא סיבה נוספת. הנגיד פרופ' אמיר ירון הגיב אומנם במתינות להורדת הדירוג והעדיף לציין את הנתונים החיוביים, אבל לאור הדוח - הורדת הריבית תהיה בבחינת חוסר אחריות משווע.
ולבסוף ישנו עניין תקציב 2024, שעדיין מגלם בתוכו גירעון גדול (6.6%) וחוסר רצינות בהתמודדות עם אתגרי המשק. התקציב כולל בתוכו גורמים מחוללי אינפלציה וחוסר נכונות לנקוט צעדים כואבים. ריבית גבוהה נועדה לרסן את הפעילות במשק, אבל בשלב זה היא מעיקה בעיקר על ציבור השכירים הנמצאים במינוס. נטל המשכנתאות על ציבור זה הולך ופוגע בכיס.
למי שציפה שהריבית תחזור לרדת באותה מהירות שבה עלתה במהלך 2022־2023 נכונה אכזבה קשה. הכתובת לטענותיו אינה נגיד בנק ישראל אלא שר האוצר, שהביא תקציב פינוקים פוליטי נטול נכונות להתמודד עם האתגרים הקשים. על רקע זה אין להתפלא שבאופוזיציה קראו לשר האוצר, שמפלגתו אינה עוברת את אחוז החסימה, להתפטר.
מרימים עוגן
מעט אסקפיזם בטור זה לא יזיק. שוק התיירות בכלל ושוק התיירות הימית בפרט, יוצאים מחדר ההתאוששות לקראת פעילות מלאה. את זה מתחילים להרגיש לקראת הפסח הקרוב. על פי נתוני חברת הנסיעות דיזנהויז, שבניהול חני סובול, התיירות העסקית הראשונה להתאושש.
אנשי עסקים המועסקים בחברות גלובליות, לצד ישראלים עם קשרים בחו"ל, חוזרים להשתתף בכנסים בינלאומיים המתקיימים בימים אלה בעיצומה של המלחמה בעזה. מרבית הטיסות הן לארה"ב ולערי מערב אירופה כמו לונדון. מאידך, השוק הפרטי עבר מהפך. מדינות שהיו בעבר עוגן לתיירות ישראלים כמו טורקיה ומרוקו, שהיוו 10% מכלל היציאות, נמחקו מהמפה. העובדה שחברת התעופה טורקיש איירליינס תחזור לטוס רק באוקטובר 2024 פגעה בתיירות למדינה.
מדינות נוספות שהציגו עמדה אנטי־ישראלית בנוגע לעזה כמו אירלנד, דרום אפריקה, ירדן ובמידה מסוימת גם האמירויות ודובאי, יירדו מהמפה בחודשים הקרובים. הנהנות מההפקר הן מדינות כמו קפריסין, יוון, גיאורגיה, רומניה, הונגריה ואיטליה, שם יעדיפו ישראלים לבלות את ליל הסדר. במקביל, מערב ומזרח אירופה יהוו תחליף ליעדים שפסקו אליהם הטיסות. אולי זה יפתיע, אבל ממה שרואים, דווקא התנועה לאמירויות נמשכת ואפילו בעוצמה גבוהה.
וכשחברות התעופה מצמצמות טיסות, ההובלה עוברת לחברות הקרוזים המתמחות בהפלגות באגן הים התיכון. נורוויג'ן קרוז ליין (NCL) היא אחת משלוש אוניות הקרוזים הגדולות בעולם ופועלת בישראל זה מספר שנים. הצי שלה מונה 18 ספינות השטות ל־450 מהיעדים הנחשקים בעולם. בעקבות המלחמה נאלצה NCL לבטל את תוכניות ההפלגות מחיפה ומאשדוד, אך בכוונתה לפעול בהקדם לחידוש ההפלגות.
בתשובה לשאלה על היעדים המועדפים על ישראלים בימים אלה, משיב סולומון: "מדובר בעיקר בהפלגות לאיי יוון כמו זקינתוס, סנטוריני, פארוס, וולוס, לצד האיים הקלאסיים כמו מיקונוס, רודוס וכן קרואטיה ומונטנגרו. אלסקה אטרקטיבית, במיוחד בקיץ. האונייה מפליגה מהנמלים שבסיאטל בארה"ב או מוונקובר בקנדה. ההפלגה כוללת מעבר בשמורת הקרחונים גליישר ביי".
מנו ספנות דיווחה השבוע על פתיחת עונת ההפלגות ב־30 במאי. ישראלים החלו להסתער על מוקדי ההזמנות. המזמינים באתר החברה נהנים מהנחה מיוחדת. במהלך התקופה, שתימשך עד אמצע דצמבר, תפליג מנו ספנות ל־46 יעדי נופש בים התיכון כמו איי יוון, איטליה, צרפת וקפריסין.
גם חברת הקרוזים MSC Cruises, שהיא מותג שיט מהגדולים באירופה, דיווחה השבוע על עלייה של מאות אחוזים המגיעים לאלפים בהזמנות בחודש. זאת לאחר שעם פרוץ המלחמה באוקטובר נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בהזמנות מישראל, שהסתכמו בעשרות בודדות. בנובמבר המספר עלה ל־100, בדצמבר נרשם זינוק של 400%, ובינואר מספר ההזמנות זינק, עם הזמנות לפסח ולחופש הגדול. לפי הנתונים, בינואר נרשמו כבר 1,500 הזמנות להפלגות נופש.
החברה מציעה הפלגות ברחבי העולם, אך היעדים המבוקשים ביותר להפלגות בימים אלה הם יעדים כמו ברצלונה, רומא, פלמה דה מיורקה, גנואה, הפיורדים בסקנדינביה, והאיים הקריביים בעקבות ביטול הפטור מוויזה לארה"ב. איל אטיאס, מנכ"ל MSC Cruisesישראל: "הישראלים חוזרים להפליג ומרגישים בטוחים להזמין חופשות. הקהל הישראלי מסוגל להסתכל קדימה ולהתחיל לתכנן חופשות. חזרתן ההדרגתית של חברות התעופה הזרות משפיעה לחיוב על העלייה בהזמנת ההפלגות".
נכנס במלוא האנרגיה
"ישראל צועדת לתקופה כלכלית מאתגרת. אני מתכוון לאשר החודש תוכנית השקעות לשנתיים הקרובות בתחומי תשתיות החשמל, המים והדלק בהיקף העולה על 40 מיליארד שקל. בתקופת חוסר ודאות ההשקעות במגזר הפרטי בגלל הריבית יורדות", אומר כהן ומוסיף: "ההשקעות בתחומים אלה תורמות צמיחה, ולכן נקדים את תוכנית ההשקעות שתוכננה במקור לארבע השנים הבאות לשנתיים הקרובות. למלחמה יש השלכות על כל אזרח. ועדיין, צריך לפעול ולהילחם ביוקר המחיה".
"נכון להיום אנחנו נהנים מביטחון אנרגטי והדבר לא מובן מאליו. זה לא סביר שבמשך תקופה של עשור כמעט שלא היו קידוחי גז ונפט נוספים – והייתה כאן סוג של החמצה. הגבלת יצוא מישראל היא חלק מהעניין. אני כבר פועל לכך שיהיה סבב הקצאת רישיונות נוספים של חברות קידוח, כדי שיהיו כמה שיותר חיפושים".
התרעות פיקוד העורף