בראיון שהעניקה אופירה אסייג לאחד מגופי התקשורת היא אמרה "אם הייתה פה ראש ממשלה אישה, לא הייתה פה מלחמה, אנחנו יודעות לפתור בעיות. תן לי לשבת באחד על אחת עם סינוואר, פותרת את זה. הכל מתחיל ונגמר באגו. מה, אתה לא רואה שכל הסכסוכים זה אגו גברי?".
כידוע אחרי 18 שנות זוגיות מקצועית, ברקו ואסייג נפרדו בגלל מריבות ואגו פגוע. מהנרטיב שלה זה קרה בגלל אגו נפוח של ברקו. ברקו כעס שהיא שידרה בלעדיו בקשת 12 בימי המלחמה, עם פרטנרים אחרים, במקום להמתין לו (למרות שהכחיש בראיון ברשת 13 שזו הסיבה), מה שהוביל לפיצוץ ביחסים בין השניים ולפירוד מקצועי מוחלט. אלא שאופירה שכחה שגם לה יש חלק משמעותי במריבה, כפי שטוען ברקו. היא חסמה אותו, ואת מי חוסמים אם לא את מי שפגע באגו שלך, או במקרה אחר, מישהו שמטריד אותך, ואני בספק, אם ברקו עונה על האופציה השנייה. קל להסיק שהאגו של אופירה נפגע מברקו בגלל חילופי הדברים בין השניים, עד כדי כך שחסמה אותו במקום לנסות ליישב את ההדורים ביניהם בדרך של שיח מתורבת בין שני אנשים בוגרים, כפי שטענה שהייתה עושה אילו ישבה עם ראש המרצחים סינוואר כראש ממשלה.
נשים רגע בצד את הסכסוך של אופירה וברקו שכבר מיצינו מזמן, בז'רגון עממי: יצא לנו כבר מכל החורים, אני דווקא מעריכה את ניסיון ההעצמה הנשית והרצון שלה תמיד להרים לנשים ולהצביע על יכולותיהן וכישוריהן. מאז שאופירה תפסה את מקומה בקדמת הבמה התקשורתית, היא לא מחמיצה אף הזדמנות להלל ולשבח נשים היכן שרק ניתן ועל זה מגיע לה שאפו.
אבל, ויש אבל גדול, גבול דק מפריד בין פרודיה סאטירית לבין הגחכה מבישה, והדברים שאמרה אסייג נעים בין שני הקצוות האלה. נשים על פי רוב מורכבות יותר, בגלל שהן נוהגות להתעמק יותר בפרטים הקטנים ולהפעיל אינטליגנציה רגשית ולא רק שכלית, ולסמוך על האינטואיציות שלהן שבהרבה מקרים קולעות ללב העניין. מצד שני, התכונות הנשיות המבורכות האלה, עלולות גם לסבך את המצב, במקום להתייחס אליו בפשטות כמות שהוא. כפי שנאמר: אין שכל, אין דאגות.
זאת אחת הסיבות שגברים הם פחות מתוסבכים וקל להם יותר להצליח כי הם פשוטים יותר בגישה ודרך החשיבה שלהם, ולא מחפשים בכוח מכשולים היכן שהם אינם קיימים.
אז בהחלט מגיע לנו הנשים את מלוא הקרדיט, כי אנחנו חכמות יותר, ובהחלט אני תומכת ומצדיקה את הניסיון של אסייג להעצים את המין הנשי, אבל מכאן ועד לפתח יומרות שהיא תוכל לעשות ביזנס עם רב המרצחים סינוואר ושהוא יכרע ברך לרגליה ולחוכמתה, במקרה הטוב, זה קטע מצוין ששווה חיקוי ל"ארץ נהדרת".
ואם ביומרות עסקינן, אני מקווה שאופירה לא מטפחת חלומות להיכנס לזירה הפוליטית במידה ולא תצלח את הטלוויזיה בלי הפרטנר שלה לשעבר, כי אז השאיפה הפתטית הזאת תהווה חומר מצוין לא רק ל"ארץ נהדרת", אלא לקומדיה דל ארטה פר אקסלנס.
התרעות פיקוד העורף