חמאס הוא ארגון טרור אכזר, שלא ייחס חשיבות לחיי אדם, לא כל שכן לחייהם של החטופים. מנהיגי חמאס לא ראו מעולם בצלב האדום ארגון סיוע אמיתי. חמאס השתמש באמבולנסים של הצלב האדום להברחת מבוקשים שהתחבאו בבתי החולים בעזה, ועל פי אחת הסברות גם מנהיג חמאס יחיא סנוואר עשה שימוש באמבולנס שעה שנמלט מכוחות צה”ל. הארגונים ההומניטריים שפעלו בעזה היו תמיד בשליטת חמאס. אונר”א לא היה מעולם רק ארגון סעד ותעסוקה שפעל לחלוקת מזון בעזה, אלא בראש ובראשונה ארגון שהופעל על ידי חמאס, ומי שהועסקו בו היו אנשי חמאס.
במלחמה בעזה מילא הצלב האדום הבינלאומי רק תפקיד של חברת הסעות, כאשר אמבולנסים של הארגון שימשו להחזרת החטופים לשטח ישראל. נהגי הצלב האדום נאלצו לעשות את הדרך לגבול כשהם צריכים להתמודד עם מאות מתושבי עזה, שחסמו את צירי הנסיעה ונתלו על רכבי ההצלה. החטופים שבתוך האמבולנסים העידו כי זאת הייתה הנסיעה המפחידה והקשה ביותר בחייהם.
ראש הממשלה מבטיח לנו ניצחון, אבל ספק אם להבטחה הזאת יהיה כיסוי. חמאס הוא ארגון אידיאולוגי. ספק גדול אם ניתן יהיה לחסל אותו, משום שלא ניתן לחסל ארגון אידיאולוגי. קשה להאמין שבסיום המלחמה חמאס יתפרק מנשקו. דוחות של אגף המחקר של אמ”ן אינם תומכים בדעה זאת, וטוענים שלהבטחות אין ביסוס צבאי.
שאלת השאלות היא מי ישלוט בעזה ביום שאחרי. הממשלה לא הציגה את מה שיהיה בעזה כאשר ישראל תעזוב, כשם שלא הובהר מעולם אם צה״ל יחזור לשלוט בעזה כפי שעשה בעבר. לתשובות לשאלות האלה יש חשיבות רבה, משום שלא ברור איך יתנהלו החיים בעזה, וכיצד יפעלו ארגוני סיוע, דוגמת הצלב האדום ואונר”א, כאשר תסתיים המלחמה.