המשק הישראלי נסוג בשיעור אדיר שלא היה כמותו שנים ארוכות, ככל הנראה מאז מלחמת יום כיפור והעשור האבוד שבא בעקבותיו, אז הוא קרס לחלוטין בליווי אינפלציה מטורפת ששיבשה כל מערכות הכלכלה. התמשכות המלחמה מכבידה על המשק וזה הזמן לעשות שינויים יסודיים במכלול התנהגות המשק והחברה כדי להצמיח את המשק מחדש.
לכך נדרשת עלייה חדה ביעילות המשקית ובפריון העבודה שחייב לגבור על פריונן הברוך של הנשים בישראל: אצל חרדיות 3.8 ילדים לאישה, אצל ערבים מוסלמים 2.9 ילדים לאישה. יהודים שאינם חרדים 2.5 ילדים, דרוזיות עם 1.9 ילדים ונוצריות 1.6 ילדים לאישה - כך לפי הלמ"ס.
היעילות בשיווי המשקל בין העבודה לתא המשפחתי תוך תרומה אדירה למשק תהיה רק אם נעבור למה שנהוג אצל אומות העולם - יום לימודים ארוך משמונה בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים, חמישה ימים בשבוע. אז ניתן הזדמנות לנשים לפתח קריירה ולהגדיל את ההכנסה של התא המשפחתי ולייעל את הפעילות בכל הסקטורים במשק, לא עוד חצאי וחלקי משרות שעלות והזמן להגעה ויציאה ממקום העבודה היא מעין תקורה מכבידה מטורפת, לא כדאית ולא יעילה. מלחמת "חרבות ברזל" היא הזמן לעשות שינוי דרסטי בשעות של מערכת החינוך ובהזדמנות זו להעלות את הכנסתן של המורות והכנסתם של מורים חדשים במערכת. האם אוזנה של הממשלה כרויה לכך?
הפתרון לדעתי לסוגיה יהיה באישור מחודש לפלסטינים מיהודה ושומרון לעבוד בישראל, עם בדיקות מחמירות יותר. בסופו של דבר לא מוצדק לנתק מעל 100,000 פועלים פלסטינים ממקור מחייתם ולהכביד על עוניים שעלול להיות מנותב לטרור.
במקביל, חייבים לתמרץ חרדים להיכנס לעבודה בענף הבנייה לאחר הכשרה מקצועית מתאימה בשטח. זה נשמע דמיוני, חייבים לנסות, ממש אין ברירה. אם יפחתו התמריצים לאי-עבודה יגבר הרצון לרכוש מקצוע, גם פיזי. כמובן שצריכים להביא יותר עובדים בעלי מיומנויות בנייה מדרום מזרח אסיה ומזרח אירופה. אם לא ייעשה כך ענפים ייפלו בגלל גלגול שלילי של ההאטה בבנייה למגורים על ענפים סמוכים החיים בצילו של ענף הבנייה - מלט, ריצוף, ערגול ברזל, מעליות ועד אדריכלות ובנקים למשכנתאות.
התרעות פיקוד העורף