בתום 20 שבועות למלחמה, צה"ל קרוב מאוד להכרעה ברורה ומובהקת של ארגון חמאס ברצועה. הזרוע הצבאית של חמאס מוטלת מדממת על הקרשים, אחרי שהוכתה קשות בכל מקום שבו פגשה את צה"ל. כמו מתאגרף בסיבוב האחרון, אחרי שהופל בכל הסיבובים הקודמים, היא מתלבטת אם לקום ולספוג נוקאאוט ודאי - או להשליך לזירה את הקלף האחרון שנותר לה: החטופים.
חמאס איבד לא רק את היכולת הצבאית, אלא גם את השליטה האזרחית. בצפון הרצועה וגם בחלקים מדרומה מתפשטות תופעות של פשיעה, וידו של חמאס קצרה מלהשליט שם חוק וסדר. כבר עכשיו אנשיו מתקשים להשיג שליטה באספקת המזון והדלק שישראל מאפשרת להכניס. בימים הקרובים יצטרך חמאס להחליט אם להתקדם לעבר עסקת חטופים שתעצור את הלחימה, או להסתכן באובדן ששת הגדודים האחרונים שנותרו לו – ולהילחם בתוך ימי הרמדאן. את ההחלטה הזאת תקבל הנהגת חמאס בעזה, שבניגוד לדיווחים רבים בימים האחרונים, חיה, מתפקדת, וכשהיא חייבת – יודעת גם לתקשר.
חמאס - וכמוהו גם חיזבאללה – ישמח להפוגה בימי הרמדאן, שצפוי להתחיל ב־11 במרץ. גם צה"ל יכול לנצל היטב הפסקה בלחימה, ובלבד שיהיה ברור שאחריה הוא חוזר לכבות כל גחלת לוחשת שנותרה במדורה של עזה, כדי ששום רוח כבר לא תפיח בה להבות חדשות של חמאס.
הצלצול הגואל
אבל בעוד הלחימה בדרום מתקדמת לעבר הכרעה בנוקאאוט, בצפון צה"ל משיג בינתיים הובלה רק בנקודות. שני הצדדים, ישראל וחיזבאללה, בחרו לעת עתה שלא להגיע להכרעה בקרב הזה. חיזבאללה רשם הישג משמעותי בשבוע הראשון, כשהצליח לפנות את כל קו העימות מתושביו, ומאז הוא מצליח לתחזק את ההישג הזה, אבל משלם עליו מחיר שהולך ומאמיר.
נסראללה מרגיש שהאש מתחילה ללחך את שולי גלימתו. האנשים שחוסלו היו עתודת הפיקוד של חיזבאללה, דור ההמשך שיועד להחליף את המפקדים המזדקנים של הארגון. עד אוקטובר נחשב עקיל, מפקד מערך המבצעים, לאחד המפקדים המזהירים של חיזבאללה. הוא בן 65, שרד ניסיון חיסול של ישראל בשנת 2000 ונלחם נגדנו כבר יותר מ־30 שנה.
אחרי ארבעה חודשי לחימה הוא נראה כמי שלא מצליח לספק את ההצלחות שהבטיח: חוליות הנ"ט שלו מתקשות לפגוע בצה"ל ונפגעות בעצמן, והרקטות שהוא משגר אינן מדויקות ונופלות בחלקן על אדמת לבנון. גם האיראנים לא מסתירים את אכזבתם מביצועי חיזבאללה עד כה. הם ציפו לביצועים מוצלחים ונועזים יותר, ואנחנו צריכים להניח שיהיו בזמן הקרוב ניסיונות של חיזבאללה להוכיח שהוא עדיין יודע להוציא מבצע מוצלח של חדירה לישראל או חטיפת חייל.
אל הפגיעות הכואבות והכישלונות המבצעיים מצטרף לחץ של תושבי דרום לבנון שמתחיל לתת את אותותיו. הכפרים הסמוכים לגבול התפנו כבר בתחילת המלחמה, אבל בשבועות האחרונים החלו להתפנות גם העיירות הגדולות יותר - בינת ג'בייל ואל־ח'יאם. יותר מ־120 אלף לבנונים נטשו עד כה את בתיהם, אבל אין בזה נחמה ליותר מ־80 אלף ישראלים שחיים כפליטים כבר ארבעה חודשים.
התרעות פיקוד העורף