1. נאום הלווייתנים
השבוע, כשההתקפות נגד בנק ישראל הגיעו לשיא המאיים על עצמאותו, וכשנתניהו מפנטז על בחירות במועדן, נזכרתי ב"נאום הלווייתנים" של חיים רמון. לצעירים שבקוראיי אזכיר שמדובר בנאום שר הבריאות לשעבר בממשלת רבין, שנישא בוועידת ההסתדרות לפני כ־30 שנה. הוא תקף את המוסד המאובן של ההסתדרות על התנגדותו לחוק בריאות ממלכתי ואמר: "כמו לווייתן שאיבד את חוש הכיוון אתם מסתערים על החוף ורוצים להתאבד. אני בכוחי הדל דוחף אתכם אל המים - ואתם לא רוצים. אתם מתעקשים להתאבד".
תקציב 2024 טרם אושר: "סמוטריץ' מפר חוק יסוד ברגל גסה"
חזרה לשגרה: נמשכת מגמת הירידה בהיעדרויות עובדים בשל המלחמה
מאז ההסתדרות תיקנה לחלוטין את דרכיה ועברה מהפך. כיום היא אינה רק גוף המזוהה כארגון עובדים ואינה מזוהה פוליטית עם מפלגה כלשהי (בוודאי לא העבודה). ארנון בר־דוד, היו"ר, נלחם ביוקר המחיה, מסייע למשפחות החטופים, והשבוע הגיע לשיא כשקרא לנתניהו ב"שבתרבות" אצל דפנה ליאל לקחת אחריות ולקבוע בחירות מיידיות. בר־דוד לא תכנן מראש את ההתקפה, ולכן נתניהו שוב הופתע. הוא מחשיב את בר־דוד לידיד. זאת הסיבה לכך שהתגובה "מביש שיו"ר ההסתדרות בחר בעיצומה של המלחמה לעסוק בפוליטיקה קטנה" נמסרה מטעם הליכוד ולא על ידי נתניהו עצמו, החושש ממנו.
מה שנשכח מדברי יו"ר ההסתדרות באותו אירוע היה הביקורת שהטיח בשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהכין לדבריו "תקציב לא רציני ולא חכם. צריך היה לבטל משרדים מיותרים וכספים קואליציוניים". מצופה היה שאת הביקורת ישמיע נגיד בנק ישראל, שלפי החוק הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה וגם המצפן והמצפון של המדינה. הוא אומנם ממליץ על הצעדים הכלכליים הנכונים, אבל לא באותה דרמטיות או בלשון האיומים של חיים רמון או ארנון בר־דוד.
פרופ' אמיר ירון גם נמנע מלתקוף חזיתית את סמוטריץ' או את הממשלה, כי אחרי הכל - שר האוצר פעל להארכת מינויו בחמש שנים נוספות. הנגיד היה מהבודדים שהתייצבו והסבירו יפה את עוצמות המשק למרות הפחתת דירוג האשראי של מודי'ס - וזאת משימה כפויית טובה. אבל הנגיד מוותר על הפוליטיקה הקטנה, כי בחזית הפנימית והבינלאומית ידוע שהנגיד הוא שר האוצר האמיתי והמבוגר האחראי. רק בזכותו ולמרות סמוטריץ', שנכשל במלחמה ביוקר המחיה, מדד דצמבר 2023 ומדד ינואר 2024 היו אפסיים.
באמצע השבוע התפנה הנגיד מכל עיסוקיו ונענה להזמנת אראל מרגלית, יו"ר קרן JVP כדי להשתתף בקיבוץ מחניים בכינוס שעמד בסימן החזרת ההייטק לאזור הצפון המוכה. מרגלית הקים לפני שנתיים מרכז פוד־טק בקריית שמונה. צפוי היה שבאירוע ישתתף גם אחד משרי הממשלה או שר האוצר. הנגיד היה צריך לספק במקומו את התקווה ואת ההבטחות לפעילי ענף ההייטק. אלא שלסמוטריץ' החובבני העוסק בפוליטיקה קטנה ובתקציבים מפלגים יש סדר עדיפויות אחר. לטובת הישרדותו, נתניהו מקשיב לו ולבן גביר הרבה יותר מאשר להמלצות הנגיד.
בקרוב יחליטו חברות דירוג האשראי S&P ופיץ' אם ללכת בעקבות מודי'ס ולהפחית את דירוג האשראי. והנה בדיוק בזמן שחברות הדירוג הבינלאומיות שוקלות את צעדיהן, שיגרו השבוע בכנסת איום לשנות את חוק בנק ישראל אם לא יתחשב בהחלטותיו בשיקולי התחרות. כך למשל יו"ר הוועדה בכנסת, ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית), הבהיר: "אם תמשיכו להתעלם מהכנסת כמו שנעשה עד כה, נייצר הצעות חוק שיטרילו אתכם ולא נרפה".
ח"כ טל אינו היחיד. גם יו"ר ועדת הכספים משה גפני נהנה מעת לעת לחבוט בנגיד. הנגיד המזועזע פנה השבוע לשר האוצר וביקש לקבל ממנו גיבוי ולהירתם למאמץ ההגנתי על עצמאות בנק ישראל. סמוטריץ' לא השמיע הגה. לא ברור מדוע הפוליטיקאים מתייחסים ברוב טיפשותם לנגיד כאל אויב האומה. כלום חסרים לנו אויבים? הפגיעה בעצמאות בנק ישראל היא הדבר האחרון שאנחנו צריכים בדרך לניצחון מוחלט. למה להרוס את אחד הסמלים האחרונים שעדיין מתפקדים בתחום המדיניות הכלכלית?
וזה מחזיר אותי ל"נאום הלווייתנים" של רמון. הנגיד, כמו רמון, מנסה להציל את נתניהו וסמוטריץ' מעצמם ודוחף אותם בכל הכוח חזרה למים, אבל הם מתעקשים להתאבד. תקציב 2024 עדיין לא אושר, ומשרדי הממשלה חויבו השבוע בקיצוץ כולל של 67 מיליארד שקל עקב החריגה מהגירעון. לא שזה יקרה בפועל, אבל הדבר מעיד על הזלזול בחוקי היסוד.
נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי, שהתכווצו ל־19.4% (או בממוצע ל־2023 הסתכמו ב־2%, שזו צמיחה שלילית), מדאיגים. כדי לחזור לצמוח חייבים מנועי צמיחה, ואת אלה קשה למצוא בתקציבי הישיבות. כשם שרמון הזהיר את ההסתדרות המתאבדת, נתניהו וסמוטריץ' מובילים אותנו להתאבדות המונים. מילא הכלכלה, אבל הסכנה האמיתית היא כשזה מגיע ל"חיים עצמם". את המחיר ישלמו לא רק המפונים בצפון ובדרום, משפחות החטופים ואנשי המילואים, אלא כולם.
ראש הממשלה הצהיר בשבוע שעבר שהבחירות לכנסת יתקיימו במועדן, כלומר באוקטובר 2026. ואולי, מי יודע, אולי קואליציית ה־64 תחליט לדחות אותן למועד חדש. בעצם למה לא? הרי עדיין נהיה במלחמה. שיהיה לכולנו בהצלחה.
2. טוטו הריבית
החלטת הריבית של הנגיד פרופ' אמיר ירון היא אחת העוצמות הכלכליות שעדיין נותרו בידיו. על מדיניות הריבית עד כה הוא זכה לקיתונות של רותחין מפוליטיקאים ומאנשי המגזר הפרטי, ובראשם נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין.
ההחלטה הקרובה תתקבל ביום שני הקרוב. בימים כתיקונם, כשתהליך קבלת ההחלטות כלכלי ונורמלי, עם תקציב מדינה אחראי הכולל מנועי צמיחה ורוח גבית מאנשי הכלכלה בעולם, הריבית אמורה הייתה לרדת. הרי היא כבר הופחתה ב־1 בינואר השנה, כי לכאורה האינפלציה הייתה בירידה. חלפו חודשיים וכמעט דבר לא השתנה לטובה. תקציב 2024 לא רק שהינו חסר אחריות ובשורות, אלא שסמוטריץ' צפצף על לוח הזמנים, מה שחייב את האוצר השבוע להורות על קיצוץ אוטומטי בתקציבי המשרדים עד לאישור התקציב.
אם לא די בכך, המחירים במשק מתחילים להרים ראש. זה התחיל במחירי האנרגיה, נמשך במחירי המזון והגיע לשיא בחידוש עליות המחירים במחירי הדיור. וכמובן ברקע קיימת ההחלטה הדרמטית של מודי'ס להפחית את דירוג האשראי של המשק. מודי'ס קיבלו את ההחלטה לאחר ניתוח מעמיק של מצב הכלכלה והתייעצות עם כל ראשי המגזר העסקי הרלוונטי. על רקע כל אלה מרבית האנליסטים סבורים שהריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד להחלטה הבאה בתחילת אפריל.
הם צודקים. החלטה להוריד את הריבית בעיתוי הנוכחי תהיה יריקה בפרצופם של כלכלני מודי'ס ותשדר שלכאורה הכל בסדר. בפועל, שום דבר לא בסדר, והנגיד הוא הראשון להבין את זה.
3. בנקאות על הכוונת
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, שמונה ביוני 2023, מעוניין לנער את המערכת הבנקאית. המהלך העדכני הוא מתן האפשרות לגופים חוץ־בנקאיים לגייס פיקדונות, לתת אשראי ולהפוך בפועל לבנק.
בנק הפועלים יפרסם ב־7 במרץ את הדוחות הכספיים השנתיים, וזאת תהיה הזדמנות ללמוד על רווחיות המערכת. על רווחי הבנקים והיוזמה להגברת התחרות ביקשתי מהמפקח להרחיב עם פרטים נוספים. "אנחנו מכוונים לחברות כרטיסי האשראי שכבר פנו אליי בבקשה לאפשר להן לגייס פיקדונות. ביחס לחברות ביטוח אנחנו בוחנים בחיוב את הנושא. אנחנו פתוחים להצעות גם מגופים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון", אומר לי חחיאשווילי.
בנק ישראל כבר הוציא אל הפועל מספר מהלכים מעודדי תחרות, כמו הבנקאות הפתוחה, מעבר בין בנקים בקליק ומאגר נתוני אשראי. מדוע דווקא בעיתוי הנוכחי להפעיל צעד דרמטי כזה? האם הדבר קשור לדיון בוועדת הכנסת השבוע?
"אנחנו חושבים על המהלך הזה מספר חודשים. כשנכנסתי לתפקיד, רציתי לראות מה עוד ניתן לעשות להגברת התחרות. עשינו מספר צעדים ורצינו להביא עוד צעד תשתיתי נוסף. לוקח זמן עד שהצעדים שנקטנו מבשילים וצריך לתת את הזמן.
"אסור ליפול למלכודת שלפיה אין תחרות בין הבנקים. אם נוודא שהצעדים שעשינו עובדים, תהיה תחרות, וזה מתחיל להשתנות. יש כבר שני בנקים חדשים, ואני מניח שנראה עוד שינויים. נגדיל עוד יותר את השקיפות. אם צריך יהיה לעשות צעדים נוספים, נעשה גם את זה".
אילו גופים חדשים יוכלו לקבל רישיון בנק? לחלופין, האם לשם האיזון יוכלו בנקים לקבל רישיון לעיסוק בביטוח, דבר שנמנע מהם עד היום?
"מדובר בגופים שתהיה להם השפעה חיובית על התחרות במערכת כולה. אנחנו מכוונים לגופים כמו חברות כרטיסי האשראי או גופים חוץ־בנקאיים. לגבי חברות הביטוח, מדובר בשאלה שתיבחן לעומק. בנוגע לשאלתך אם עולם הבנקאות ייפתח גם לחברות הביטוח, זאת שאלה נוספת שנצטרך לבחון. חברות כרטיסי האשראי הן הפוטנציאל העיקרי לעסוק בבנקאות, והן כבר פנו אלינו בבקשה לגיוס פיקדונות אבל לא ביקשו עדיין רישיון בנק.
"בעבר חשבנו שנכון שלבנקים יהיו גם סוכנויות ביטוח, ואנחנו רוצים לחדד את זה בהמלצות שלנו. אנחנו מעוניינים בגופים יציבים ושהכספים שיופקדו בהם יהיו בטוחים. לא נתפשר על כספי המפקידים. מי שמגייס פיקדונות חייב להיות מפוקח תחת רישיון בנקאי. נסנן מראש גופים לא מתאימים".
האם מגבלות השכר בבנקאות יחולו על חברות האשראי שהם בנק? ואולי הגיע הזמן לבטל את המגבלות?
"יש היום מגבלות שכר לתאגידים בנקאיים, והמגבלות הללו יחולו גם על כל מי שיהיה לו רישיון בנק. ייתכן שזה חסם לקבלת רישיון בנקאי וצריך לבחון גם את הנקודה הזאת. בנושא מגבלות השכר, אני לא רוצה להיכנס לנושא, כי מדובר בעניין שאין כעת טעם לגעת בו".
בינתיים מטילים על הבנקים מיסוי על רווחי יתר, מה שעלול לצנן את התיאבון לכניסה לשוק זה.
"יש לכולם מטרה לעודד כניסה של גופים נוספים למערכת הבנקאות, וברור שמיסוי יכול להיות צעד מנוגד למהלך. הבענו את העמדה שלנו בצורה ברורה, שלפיה יש בעיה עם מס סקטוריאלי ואפשר להגדיל את הכנסות המדינה בצורת מיסוי הרבה יותר רחב וחכם. בשנתיים האחרונות הם נהנו מרווחיות גבוהה, אבל היא לא צפויה להימשך לאורך זמן. המערכת בשנה הקרובה תגיע, בזכות התחרות, לרמת רווחיות סבירה. אני לא יכול לנקוב במספר שהוא תשואה סבירה על ההון. אני לא רוצה להתחייב לתשואה אלא לתחרות".
כיצד תושפע מדיניות חלוקת הדיווידנד בבנקים מעניין המיסוי, וכיצד תושפע יכולת מתן האשראי?
"כשבנק מחלק דיווידנד, הוא חייב לוודא שיש מספיק הון שישרת את צורכי המשק במתן אשראי. מדובר בחלק מתכנוני ההון ורק כך הוא יכול לחלק דיווידנד בתנאים אלה. אין ספק שיכולת מתן האשראי של הבנקים עלולה להיפגע מהקטנת ההון של הבנקים. גם ההשפעה של חברות הדירוג והסיכונים השונים עלולה להביא לפגיעה ביכולת מתן האשראי. אבל לבנקים יש עדיין מספיק עודפי הון כדי להתגבר בשלב זה על המכשולים".
4. שחקן חופשי
בעשר השנים האחרונות הפך שר האוצר לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן לשחקן חופשי בפוליטיקה הישראלית. זה לא סוד שהוא ועשרת המנדטים שלו שבסקרים מחוזרים כל כך, אבל הוא לא קל להשגה. "אני לא שוקל הצטרפות לממשלה", הוא אומר. "כבר בתחילת המלחמה אמרתי שאני בעד ממשלת חירום והצבענו בעד, כולל הצטרפות המחנה הממלכתי. אמרתי שאני לא רוצה להיות שר 38 בלי תיק, אבל אם יזמינו אותי לקבינט המלחמה אכנס מתחת לאלונקה. לכל השליחים שהגיעו אליי אמרתי שאשאר רק עד סיום המלחמה - ושנייה אחר כך אהיה בחוץ".
עוד נגיע למלחמה, אבל אתמקד בניסיונך כשר האוצר לשעבר, ואני מבקש לדעת מה יש לך נגד תקציב 2024 שעונה על כל צורכי המלחמה?
"קיבלתי את האוצר עם גירעון של 144 מיליארד שקל והשארתי לממשלה הזאת עודף תקציב 10.6 מיליארד שקל. הכסף בוזבז לא רק בגלל המלחמה אלא בגלל שאין מדיניות ביטחונית ואין מדיניות כלכלית. המדיניות היחידה היא איך שומרים על קואליציית 64. אנחנו משלמים דמי חסות כבדים לתחזוקת מפלגות החרדים, סמוטריץ' ובן גביר.
"הסתכלתי על התקציב הנוכחי, והתברר שאין שום רזרבה למקרה של התלקחות בצפון. הקציבו לכך אפס שקלים וזה לא יכול להיות. ברור שאם משהו יתלקח בצפון, אפשר לזרוק את כל התקציב לפח. בעצם כבר עכשיו אפשר לזרוק אותו לפח".
אבל כשאין ברירה והוצאות הביטחון גדלות, חייבים לקצץ בתקציב.
"אני מסכים איתך, אבל הבעיה היא שהחרדים, בן גביר וסמוטריץ' קיבלו ולאחרים קיצצו. במלחמה הזאת היו למשל הרבה דיבורים שהדרוזים הם אחים לנשק ולדם. בזמנו הקציתי לחיזוק הרשויות הדרוזיות 3 מיליארד שקלים עד 2023. הכסף נגמר ובתקציב 2024 נשארו אפס שקלים. האם באמת אתה לא יכול לתת להם אפילו גרוש אחד בכל התקציב הענק הזה?
"וחוץ מזה בתקציב אין שום מדיניות גם בתחומים שאינם עולים כסף. אני לא מבין מדוע לא מטפלים בסוגיית העובדים הזרים, כשחסרים כרבע מיליון עובדים בחקלאות, בתעשייה, במלונאות ובבנייה. כידוע הגעתי מקישינב במולדובה, ואני משוחח עם השלטונות והם מספרים שהם תקועים בגלל שבממשלה מסרבים לתת להם שיפוי במקרה של התלקחות בצפון".
קשה להימנע מאזכור ההחלטה של הורדת דירוג האשראי של מודי'ס. מה עמדתך כשר האוצר לשעבר?
"בתקופתי כשר אוצר דווקא עמדנו בפני העלאת דירוג האשראי ובסוף זה לא קרה. מודי'ס עשו איתנו חסד, כי עוד כמה חודשים - ובהנחה שדבר לא ישתנה - הם יורידו אותנו בעוד דרגה, וזה עלול לפגוע בבנקים, שייאלצו לגייס כסף בריבית יותר גבוהה. זה יחמיר עוד יותר את מצב ההייטק, שאותו אני מכיר כיו"ר ועדת המשנה של ועדת הכספים. ברגע שגופים לא יצליחו להתקדם או לגייס כאן כסף, הם יברחו מישראל.
"כבר כיום החברות החדשות מתקשות לגייס כסף, והצעירים נמצאים במחנק פיננסי. כשר האוצר הייתי דורש שכל הגופים המוסדיים שיש להם ערימה של 3 טריליון שקל ישקיעו חצי אחוז מהכספים בהייטק. זה יגרום לכך שמיד 15 מיליארד שקל היו מוזרמים לענף. אם המוסדיים לא יתלהבו להשקיע, ניתן להם שיפוי דרך ביטוח ממשלתי".
אם מותר לשאול, איך לדעתך מתפקד סמוטריץ', מחליפך בתפקיד?
"אני מעדיף שלא להתמקד בפוליטיקה אלא במספרים כמו עליית מחירי שמן הזית, החשמל, הדלק וסל הקניות. מחדל ריסוק הכלכלה הוא כעומק המחדל הביטחוני ב־7 באוקטובר, וזה הולך ומחמיר. וחוץ מזה, אנחנו גם בדרך למשבר נדל"ן. יש ירידה חדה בשיווק קרקעות והתחלות בנייה. הממשלה הזאת לא מתעניינת בכלכלה ופועלת רק לפי שיקולים קואליציוניים. מפה רק נלך ונתדרדר. ביבי לא מפטר את סמוטריץ' כמובן בגלל שימור הקואליציה".
אתה מדבר ובצדק כנגד חוק הגיוס ודורש גיוס שוויוני, אז מדוע לא עשיתם את זה בממשלת השינוי?
"כשקמה ממשלת השינוי, מצאנו אדמה חרוכה. בכלכלה היה גירעון עצום, הייתה קורונה וגם אבטלה. לא יכולנו בתוך שנה וחצי לטפל בכל הנושאים. הרעיונות שהיו עד היום בנושא חוק הגיוס, לא רלוונטיים בגלל המלחמה בעזה. הניסיון להביא מתווה עם תמריצים זה שטויות. צריך חוק אחד פשוט: כולם בגיל 18 מתגייסים או לצה"ל או לשירות אזרחי. אם אתה שואל אותי, גם חילונים שאינם כשירים יוכלו לבחור שירות אחר בהתאם לפרופיל הצבאי וההחלטות של המיון בבקו"ם.
"היום חסר כוח עזר בבתי חולים ובבתי אבות, וזה רלוונטי במיוחד לצפון במקרה של התלקחות. אין שום סיבה שמי שאינו מתגייס, כולל בן מיעוטים, לא ישרת אפילו שירות לאומי. הממשלה של נתניהו מנסה להתחמק מכך, כי המטרה היא שרידות פוליטית ולא טובת עם ישראל או יצירת חברה שוויונית יותר. גם הניסיונות כעת, כמו הוראת שעה או התחמקות אחרת, נועדו למשוך זמן".
אבל לא רק את חוק הגיוס, אלא גם את הבטחתך לחיסול הנייה בתוך 48 שעות לא קיימת.
"נתניהו מנע את זה ממני. כל השנים הוא טיפח, חיזק ומימן את חמאס. הוא מנע חיסולים ממוקדים ודאג להזרים מיליוני דולרים לחמאס. כל פעם שרציתי לתת מכה מקדימה, הוא מנע פעם אחרי פעם. המדיניות שלו הייתה 'שקט ייענה בשקט'".
זאת הסיבה שהוא מונע מלחמה בצפון?
"אני חושב שעדיף לדבר על זה כמה שפחות. תפקידנו הוא להבטיח את ביטחון האזרחים. לא ייתכן שהממשלה הזאת הפקירה את כל הגליל ויותר מ־100 אלף איש נמצאים בינתיים מחוץ לביתם. חלק מהכבישים בצפון סגורים ואנחנו פועלים בניגוד לכל תורת הלחימה של צה"ל. חייבים להעביר את המלחמה לשטח האויב. כל תורת הלחימה של צה"ל מאז 1948 מדברת על העברת הלחימה לשטח האויב. ההיגיון של החלטת מועצת הביטחון 1701 הייתה שחיזבאללה יהיה מעבר לליטני, כדי שלא לפגוע ב־21 יישובי גדר ולמנוע את האיום של ירי נ"ט".
נדמה לי שאתה, אולי חוץ מדרעי, הוא הפוליטיקאי המכיר הכי טוב את נתניהו. מה מניע אותו היום?
"הוא מונע אך ורק משיקולים פוליטיים, וזאת הסיבה לבריחתו מאחריות. נתניהו הפך אותנו למצורעים בעולם וגם פגע בחוסן הלאומי. יש פגיעה חמורה במערכת היחסים עם ארה"ב, שבה אנחנו תלויים ב־100% - גם בווטו במועצת הביטחון וגם בסיוע הביטחוני.
"זה חוסר אחריות בלשון המעטה להקריב את האינטרסים הביטחוניים של ישראל למען שיקולים אישיים, אבל זה מה שקורה. גם לו היה רוצה לפרוש - הוא לא מסוגל לפרוש ולהישאר בבית עם שרה ומשפחתו".
ועדיין, האם מבחינתו לא עדיף לפרוש ולעשות לביתו?
"לא. מבחינתו הוא רוצה רק שלטון. המשפחה שלו רוצה שלטון. מבחינתו, אין שום תחליף אחר לקיומו. בינתיים הוא גם בונה לעצמו נתיב מילוט, ולכן בינתיים הוא באטרף על הסיפור הסעודי. הוא רוצה להיכנס למורשת ההיסטורית לא כאחראי על המחדל הגדול ביותר בתולדות ישראל. אבל המחיר של הסכם שלום עם הסעודים יהיה הסכמה ישראלית לתוכנית הגרעין שלהם והסכמה להקמת מדינה פלסטינית".
אבל הוא הודיע חד־משמעית שהוא נגד מדינה פלסטינית ושלא יהיה גרעין סעודי.
"הכל שטויות, כי זה מהשפה אל החוץ. בפועל הוא לא מתנגד, כי הוא התחייב לסעודים שימצא את הדרך לפשרה. הוא טוב בזה. הוא כבר יידע למכור איזה ניסוח כמו 'מזרח תיכון חדש'. הוא יכול לתת אלף הסברים, אבל מה שמעניין הוא התוצאה הסופית.
"כרגע אי אפשר להתווכח על זה שנחלנו את המכה הקשה ביותר מאז הקמת המדינה, למרות שמדינת ישראל וצה"ל הם עם F35 ,8200 ועוד. ב־7 באוקטובר עברנו מראות שהתרחשו רק בשואה. קשה להגיד את זה, אבל נתניהו הוא האחראי. כרגע הוא כמו קברניט המנהל טיסה לשום מקום וכך גם ההתנהלות בצפון".
מה יהיה גורל נתניהו וממשלתו, והאם יהיו בחירות ב־2024?
"אין לי הערכה, אבל הכי רצוי שנלך לבחירות מיד אחרי תום המלחמה. נתניהו יכול למשוך את זה לכל היותר עוד שנה. גם לאמריקאים יש אינטרס לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר. גם לנו יש את מגבלות המשק, גיוס אנשי מילואים ויש שחיקה, וגם לזה יש מחיר. אבל בפועל הוא מעוניין למשוך את הממשלה עד לבחירות הבאות".
בשורה התחתונה, האם לנתניהו אכפת מהמדינה?
"נתניהו מונע אך ורק משני שיקולים: השרידות הפוליטית שמובילה אותו לכך שכל ההחלטות שלו נגועות בשיקולים פוליטיים שבאים על חשבון המדינה, הביטחון והחטופים. הדפוס השני המוביל אותו הוא הבריחה מאחריות בכל תחום. אצל נתניהו הכל פוליטי ולא אכפת לו מהמדינה".