כשאין דם בגוף ובושה בפרצוף: סמוטריץ' יכול להתחפש לרמטכ"ל | רון קופמן

במדינה שבה כל טפטוף מביא הפסקות חשמל, שום גנרטור לא יעזור לנו מול חיזבאללה. וגם: אחרי שרונן צור פרש, שום דבר כבר לא ימנע מביבי להתחיל לדאוג לשלום החטופים

רון קופמן צילום: מיכה קירשנר
חמורו של משיח
חמורו של משיח | צילום: איור: איציק סמוכה

עוד פיגוע קטלני פקד אותנו אתמול. מה גרם לשלושה מחבלים, שניים מהם אחים, לצאת לפיגוע התאבדות, אנחנו לא נדע. אולי יספרו לנו סיפורים ואגדות, אבל לא נדע את האמת. אולי לא היה להם אופק בחיים, לכן מאסו בהם. אולי שליחות דתית הטריפה אותם. אולי זו ההחלטה של אגם הדרעק ברוב של 99 מצביעים, על מדינה פלסטינית בהחלטה חד־צדדית, כי תמיד אפשר לדון. יש תעשייה של דיונים כבר 56 שנה, למה להפסיק?

ואולי זו הסגירה החלקית של הר הבית לתפילות, עם קריטריונים לגיל 70, 50, 40, או כל חארטה אחרת שאף פעם לא הוכיחה את עצמה. לא ירצחו יהודי בהר הבית, או איש כוחות הביטחון באותו יום, אז ינסו לרצוח למחרת באיזה צומת או מחסום. 7 באוקטובר הוכיח לנו שאנחנו לא מבינים ערבים, אם כי אנחנו משוכנעים שאנחנו יודעים הכל, עובדה.

פיתהמר בן גביר מיד התייצב לפוטו־אופ בזירת הפיגוע, בדק זווית צילום, קשקש את הסחורה הרגילה, ויאללה לפוטו־אופ הבא. הוא מבין בביטחון כמוני, שזה כלום ושום דבר, אבל הוא שופע ביטחון עצמי, לא ברור מדוע.

סמוצ'קנע גרנד־מייזר הודיע באמצעות הטיפשורת שהתרופה היחידה לטרור היא בניית עוד שכונות של אלפי יחידות דיור במעלה אדומים. זו מין תרופת קסם כזו, סוג של פלסבו, שבכל הזדמנות הורגת עוד אזרחים ולוחמים. אבל זו תרופה אמונית, בחסות אלוהים, אז אסור לחדול מלהשתמש בה.

פיתהמר בן גביר ביטל את התמיכה של עמותת "פורום מיכל סלה", מטעם המשרד לבט"פ. העמותה מגינה על נשים מוכות וילדים מוכים באמצעות חברות אבטחה, שיעורי הגנה עצמית ועוד מומחים לאלמ"ב שמייעצים לעמותה, כלבי הגנה ייעודיים ששומרים על הנשים והילדים, נגד תוקפנות של בני הזוג שלהן.

פיתהמר בן גביר אינו שבע רצון. הוא ביטל את התמיכה הכספית בגלל "משכורות שמשלמת העמותה". לילי בן עמי הגיבה לדבריו: "אנחנו עמותה, ללא מטרות רווח. יש לנו עובדת אחת במשרה מלאה, שקשובה לאלף פניות ביום, כולל 276 הנשים המאוימות. היא מנהלת את הפעילות, לפי רמת האיום. כשמישהי מספרת מה קורה, היא זו שעונה לה. זו הטענה של בן גביר. מבחינתו אנחנו יכולים לשלם רק לחברת האבטחה. אם הייתי רושמת את העובדת כספק חיצוני, זה היה בסדר כהוצאה מדווחת. שכירה, אינה הוצאה מוכרת. חשבת המשרד, סיגלית פוני, הייתה פותרת את הבעיה בתוך דקות. אבל לא אפשרו לנו. אין שיח ישיר, אף שאנשי המשרד שיתפו איתנו פעולה. אנחנו לא עמותה פוליטית, רק דואגים לביטחון נשים מוכות. אני רק מבקשת פגישה עם דרג מקצועי, כדי לפתור את המשבר".

בינתיים פיתהמר לא מגיב. אני מקווה, באמת, שלילי בן עמי תרשום את מטה העמותה ביישוב ביו"ש. ואז יתמכו בה עוצמה יהודית והציונות הדתית, וכל הבאבא־בובות שדורשים ומקבלים תמיכה של מיליארד ב"התיישבות כפרית", ימצאו כמה לירות סוריות דפוקות לסייע לפרויקט, שהוא קדוש הרבה יותר, לדעתי כמובן, מגאולת הארץ.

הנהגת הציונות הדתית, בראשות סמוצ'קנע־גרנד־מייזר, ויתרה על זכות החטופים לחזור הביתה. אולי זו הנחיה תורנית של הבאבא־בובות של התנועה, איני יודע. אבל בראיון לכאן רשת ב' ענה סמוצ'קנע לשאלה אם החזרת החטופים אינה הפעולה החשובה ביותר בימים אלה. "לא, זה לא הדבר הכי חשוב", הסביר חבר גועליציית האפסים והאחראי על האוצר, שמחלטר גם במשרד הביטחון. לא יודעים מה הוא עושה שם למען המדינ'ע, אבל ייתכן שהוא עושה למען הקהילה שלו.

"למה צריך לעשות תחרות? מה זה חשוב עכשיו?", הוא הסביר את משנתו. "צריך להשמיד את חמאס, זה חשוב מאוד. אבל אמירות כמו 'בכל מחיר' זו בעיה. צריך להחזיר את החטופים, צריך להפעיל לחץ על חמאס". אני מנסה להבין את סמוצ'קנע, את הרקע הנדרש, לתפיסתו, כדי להפקיר עשרות חטופים ושבויים, בהנחה שיש לא מעט גופות בין 134 החטופים והשבויים.

נניח שלא היה מדובר ברשימה שכוללת רוב מוחלט של חילונים וחילוניות, שאינם יראי שמיים, שמאל־מחבלו־פלשתינו – אלא בבאבא־בובות של הזרם הדתי של סמוצ'קנע, שהיו נחטפים מטקס הנחת אבן פינה למעלה רחב המענגת בתרי זוזים. מה היה קורה אז לסמוצ'קנע? מה היה קורה לטיפוס הזה, אם התצפיתניות שנשבו היו מהזרם הדתי־לאומי? מה היה קורה, אם החטופות מהקיבוצים או ממסיבת נובה היו חניכות באולפנה ותושבות קדומים, שכנות שלו, או מיישובים אחרים ביו"ש? גם אז הוא היה אומר שזו מטרה שולית להשיב אותן לבתיהן, מאחר שהן קורבנות להתעללות מינית יומיומית?

אבל סמוצ'קנע לא אוהב קיבוצים, לא אוהב מסיבות טראנס בערב שמחת תורה, וכנראה גם אינו חרד לגורל הפעוטות של משפחת ביבס. הוא נציג של הקהילה שלו בגועליציית האפסים ובאגם הדרעק. חילונים וחילוניות זה פארש. זה טוב רק לשירות צבאי ולתשלום מסים, כדי שאפשר יהיה לתחזק את "ההתיישבות הכפרית" ביו"ש. ככלל, הבאבא־בובות של הציונות הדתית, חלקם קצינים בכירים בעברם, מתנגדים לשירות צבאי של בנות בתפקידי לחימה ותומכות לחימה. הגבורה של הבנות בכל התפקידים ב־7 באוקטובר לא מתאימה לקונספציית צבא השם של הכיפות. וסמוצ'קנע גרנד־מייזר הוא, קודם כל ולפני הכל, גם כיפה.

כן, כשאין דם בגוף ולא בושה בפרצוף, גם סמוצ'קנע יכול להתחפש לגנרל, לפחות כמח"ט. הוא לא עבר קורס פיקודי כלשהו, קצינים למשל, או קורס מ"פ, פו"מ וקורס מג"דים, מח"טים, השתלמויות בבתי ספר ללוחמה ואסטרטגיה בארה"ב או בריטניה, אבל הוא "ראה את הצבא מלמעלה" כמה חודשים, לעומת מח"ט שרואה את הצבא מבפנוכו 20 שנים, לא כעוזר פקיד/ה במטה הכללי, אלא כמפקד לוחם, שאחראי על כ־1,500 חיילים, כולל צק"ח משולב של הנדסה, שריון, כוח טקטי, לוגיסטיקה, רפואת חירום, מודיעין ועוד. סמוצ'קנע "ראה מלמעלה", הכי קרוב לאלוהים שלו, שככל הנראה, התיר לו להתחפש למפקד ולאסטרטג.

והמגלומן הזה, גנרל בעיני עצמו, מחליט על גורלם של חטופים ושבויים, גורלם של לוחמים בשלוש גזרות כחבר בקיבינימט של הביטחוני־מדיני. הידע שלו בצבא ובביטחון, ברמה נמוכה יותר מהשליטה שלו בשפה האנגלית. למה אדם כזה בשלטון מגיע למשפחות החטופים והשבויים, למה זה מגיע לציבור שאינו אמוני, שמחכה למשיח שיגיע על חמור לבן, משהו כמו 50% מהציבור היהודי בארץ?

היה לנו שבוע עמוס באירועים ובהתבטאויות פלגמטיות, בחסות התוירה הקדושה, פוזיציה מקודשת, או סתם טמטום כהלכתו. אז לקראת שאבעס קוידש, אספתי קצת בובעלך, כדי שתוכלו לשלב אותם בטשולנט של היידעלך.

# נתוני גיוס של החברה החרדית, שמהווה כ־13% מהאוכלוסייה בישראל, נחשפו בוועדה לביקורת המדינ'ע. נציגת אכ"א, סא"ל עדינה אבני, דיווחה לאגם הדרעק: 540 חרדים התגייסו לצה"ל מ־7 באוקטובר, מתוך 66 אלף מלש"בים בגילי 18־26 (12 אלף בכל שנתון), שמחזיקים בפטור "תורתו אומנותו". מתוכם 1,200 מתגייסים בשנה. עוד 600 חרדים, מבוגרים מגיל 26 שנה, התגייסו לשלב ב' שכולל שבועיים טירונות חובה, ולאחר מכן שירות מילואים. זהו, זה מה יש. אחוז אחד מהמלש"בים בחברה החרדית, מתגייס, פחות מ־0.5% לשירות סדיר. החבר'ה פוחדים למות או להיפצע בשירות, הבאבא־בובות שלהם מכילים את הפחד, ההנהגה הפוליטית גם מכילה. אבל יפה שמריצים ססמאות: אחים אנחנו, ביחד ננצח, א־ח־ד־ו־ת. שמעתי השבוע רב ממשפחת בלוי. אין ביחד ואין שטויות. זה אנחנו, חילונים וכיפות סרוגות, לעומת הם, שחוששים להתרחק מהסיר של הטשולנט. אז מספיק עם כל המסחרה.

# יצחק וסרלאוף מגועליציית האפסים עתר נגד היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, ופרקליט המדינ'ע, עמית איסמן, בדרישה להעמיד לדין מפגינים נגד ההפיכה המשפטית־משטרית. וסרלאוף דורש לקדם הליכים משפטיים נגד חוסמי צירים וכבישים ומארגני החסימות. בסדרררר. מה יגיד הצדיק על מקרים של פשיעה לאומנית בציבור שלו ביו"ש. עשרות צדיקים, טהורים וזכים, שיידו אבנים על רכבים פלסטיניים בצפון השומרון, ריססו בגז מדמיע נוסעת פלסטינית.

עוד עשרות פעילי קודש מטעם אלוהים שלהם התעמתו עם שוטרי מג"ב שהוקפצו לאזור. הממשל האמריקאי צופה בשקט ומרכז נתונים. עוד מעט קט יוטלו סנקציות נגד פעילי צבא השם. כשזה יקרה, וסרלאוף ייבב בטפשורת, אולי אפילו יגזור על עצמו תענית. האמריקאים לא עותרים לבג"ץ, הם מקפיאים חשבונות בנק, מחכים שהג'מעה תצא לנפוש בחו"ל, כאלה. הם חלשים באלתורים באמריקע, אבל חזקים באכיפה, יש להם סבלנות של פיל.

# במשרד הבריאות נכנסו הבוסים להויה פראנויה ולסולם פאניקה, משהו כמו 8 מ־10, בואכה 12. חוששים מהפסקות חשמל בגלל הטילים במלחמה כוללת נגד חיזבאללה. מדברים על הפסקות חשמל לאורך זמן. בזה הם צודקים, כי הרי טפטוף גשם גורם פה להפסקות חשמל, אז מה יעשה טילטילון בפגיעה ישירה בתחנת כוח? אז מתברר שהמדינ'ע רוכשת גנרטורים. איזה יופי אנחנו. לא רק שאין לנו תחמושת, גם גנרטורים אין לנו. ואם יהיו, איך יפעלו? ברוח הקוידש? גנרטור צריך אפעס סולר כדי לפעול, אם זה פק־פק אז דלק. אבל לא יהיה חשמל גם במשאבות, אז מה יהיה? גם מים לא יהיו לנו, אבל הכנרת מוצפת.

אולי במקום לפתוח את הסכר בדגניה, תארגן המדינ'ע טיולים מאורגנים לשכונות בק"ק ישרואל, שיגיעו עם דליים, כדי למלא עוקבים נגררים. זה ממש יהיה סרט פארטייה. אחרי מלחמת יום הכיפורים אסרו על מכוניות לנוע יותר משישה ימים, היה פתק על השמשה, כדי שהשוטר אזולאי יראה. עכשיו צריך משטר מקלחות, נגיד פעם בשבוע במים קרים. כך גם נזדהה עם החטופים והשבויים, שאפילו פעם בשבוע לא התקלחו. נחיה על מטליות לחות, כל בית אב ירכוש 200 חבילות כאלה, 100 חבילות נרות, 5 תדיאור, פחמים לגרילים בחצרות כדי להכין סטייק מכרוב לבן (יש לפחות שף אחד שעושה מזה מיליונים), כי לא יהיה בשר ועוף, אולי נדוג קצת דגים, כי הם ייבהלו מהטילים ויגיעו קרוב לחוף, ויתנפלו על קרס החכה.

חולים שזקוקים למכשור רפואי בביתם, עלולים להתפגר. אבל ביבי, סמוצ'קנע גרנד־מייזר ופיתהמר בן גביר יגדירו אותם כגיבורים שמתו על קידוש השם. ביבי יזכיר לנו שבקורונה מתו יותר, ואז היה חשמל להנשמה, אבל בנט/לפיד הרסו את התשתיות.

אני כבר זקן, עמוס בסיפורים שאנחנו הצבא החזק במזרח התיכון, אומת הסטארט־אפ, מעצמת אנרגיה סולרית, מעצמת גז, מעצמת התפלה של מים. אבל ברגע האמת, במלחמה מול ארגון טרור, מחזירים אותנו למאה ה־19. דיבורים כמו חול של גועליציית האפסים, אבל תכלס לא יהיה מה לאכול. אני כזה סתום, כי סיפרו לי שבמקרה של מלחמה בצפון, לבנון תחזור לימי הבריאה בתוך יומיים. ואני, בטמטומי, האמנתי.

# מוישה גפני, הקופאי הלאומי, מאיים להפיל את הממשלה. "האוצר והחינוך לא רוצים שנקבל בתקציב, כסף לאופק חדש ולמוסדות הפטור. הם רוצים שהממשלה תיפול. אם לא נקבל את הכסף, אייכלר ואני לא נצביע עם הממשלה". לוחמים נהרגים ונפצעים במלחמה בעזה, פליטים מהדרום והצפון מחוץ לבתיהם, חרדים משתמטים משירות צבאי, אבל התוירה הקדושה ומועצת הגדוילים דואגים רק לדבר אחד: הגעלט הקדוש.

# אורית סטרוק, זו מטיפוח "ההתיישבות הכפרית", פסלה מינוי של שופטת לבית משפט מחוזי בחיפה, בנימוק שהיא "אינה לאומנית". אף שהיה בוועדה למינוי שופטים רוב לקידומה של טל תדמור־זמיר, היא לא קודמה. סטרוק לא אהבה את פסקי הדין של השופטת על נאשמים באלימות במבצע שומר החומות. בקיצור, הוועדה שכוללת את נציגי אגם הדרעק, החליטה שהשופטת אינה נאמנה מספיק למדינ'ע. אחרי זה ימשיכו לספר לנו על הפרדת רשויות, כמה זה חשוב בלה־בלה־בלה. אנחנו לא מידרדרים, כי הידרדרות זה הליך. קרסנו, כי קריסה היא מצב צבירה.

# הרמטכ"ל הרצי הלוי שחרר הצהרה: "איננו במסע הרג, נקמה או רצח עם. באנו לנצח ולהכריע אויב אכזר, הראוי להפסד מר". לא הבנתי את הפואטיקה עם החוזים. לא הבנתי מדוע נאמרו הדברים, מי דרש את האמירה, מי הכתיב את הטקסט ומדוע עכשיו. כשאני שומע את הרצי הלוי, התמונות בדיסקט האישי שלי הן של חטיפת הביבסים וחטופים אחרים, מעשי האונס ושחיטה של משפחות עם ילדים. חלפו רק ארבעה וחצי חודשים. זה לא זמן לפואטיקה, זה רק זמן להבטיח שזה לא יקרה שוב. לא ננצח במלחמה, כי הפסדנו ב־7 באוקטובר וכדאי שנפיק לקחים מתאימים.

# פליטים מיישובי הצפון נדרשו לפנות מלונות שבהם הם שוהים. זה לא קרה סתם, כי הכל בכוונת מכוון. הרי לממשלה יש זכות חוזית להאריך את שהייתם באופן חד־צדדי, אבל הם לא מעניינים עכשיו. יש בחירות מוניציפליות, כבר חודשים עושים בהן שוורץ־גשעפט, מחלקים שלל בין הסיעות השונות. אז אין זמן לדאוג לפליטים. אבל נותנים לציבור סוכרייה, שבתון ביום שלישי. בימים רביעי־חמישי יתגאו באגם הדרעק איך הציבור התנהג יפה ובזבז ימבה כסף בקניות, כדי להציל את הכלכלה. פליטים? אל תבלבלו להם את המוח. שיסתדרו, הם מקטרים יותר מדי. לביבי, גנץ, גפני, פיתהמר וסמוצ'קנע יש דאגות אחרות: געלט קדוש, מדוע מרואן ברגותי קיבל מנת בשר בכלא איילון, בניגוד להנחיות של פיתהמר שדורש שיהיה טבעוני, וכמות המתפללים בהר הבית.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
חטופים
/
בצלאל סמוטריץ'
/
רונן צור
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף