בספורט הלאומי במדינת ישראל, הסקרים, שמבוצעים מדי שבוע ומציגים תוצאות שעוד יתהפכו עד לבחירות הבאות, עם שחקנים חדשים שייכנסו לזירה ובטח בהתאם למציאות הישראלית המשתנה, ישנה עמודה בולטת מעל כולם – עמודת המחנה הממלכתי. שם נפלא וסוחף לרשימה, שמתכתב בימים אלה עם הצורך בממלכתיות, שמשמעותה גם אחדות. אך בפועל, העמודה הזו עושה נעים בגב בעיקר ליו"ר בני גנץ. עד הבחירות, כאמור, המציאות הפוליטית עוד תשתנה גם תשתנה.
טלטלה במחנה הממלכתי? זה התסריט שמפחיד את בני גנץ | אנה ברסקי
הכישלון הגדול מתגלה: הנתון העגום של בני גנץ
והנה השבוע מס' 2 ברשימה, השר גדעון סער, התייצב והודיע בפעם השנייה, הפעם לא בציוץ בטוויטר אלא בראיון לערוץ הכנסת – את האמירה "אני מוכן". סער הציג שינוי כיוון משמעותי, הוא מוכן להפסיק עם החרמות הפוליטיים. המשמעות - הוא אינו פוסל יותר ישיבה גם אחרי המלחמה, או לאחר בחירות, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, אחרי 7 באוקטובר הוא מי שאמר לשותפיו למחנה הממלכתי, השרים גנץ וגדי איזנקוט, שדרושה הקמת ממשלת אחדות ולמעשה כניסה לממשלת חירום. האומנם?
ובכן, גם השר גדעון סער, שועל קרבות פוליטיים ותיק שצמח בתוך מפלגת הליכוד ועזב אותה כדי להקים את מפלגת תקווה חדשה, שמטרתה להציב אלטרנטיבה לשלטון הליכוד ולנתניהו, מצא את עצמו בסופו של דבר השוליה של גנץ. אותו גנץ, שעומד בימים אלה בראש העמודה המרהיבה הזו בסקרים. סער היה מוכרח לשנות אסטרטגיה כדי להתבלט, ומתוך דבריו השבוע, מתחיל בעבורו רשמית המהלך הראשון בפנייה חדשה.
חלקים בציבור מאוכזבים עמוקות מנתניהו, הטבח המפתיע של 7 באוקטובר קרה במשמרת שלו. חלקם עוד יחזרו להצביע לו בחלוף הזמן ובהתאם להישגים שיביא, אם יביא. חלקם יחפשו בית פוליטי חדש. והנה היסודות לבית החדש מתחילים להיבנות מבחינתו של סער, שהופך לפורץ דרך במחנה "רק לא ביבי" ומקרב אליו מצביעים ימניים מאוכזבי ליכוד ונתניהו. הוא עושה זאת על דרך החיוב, כשהוא מוריד את ההתנגדות כלפיו ממי שזוכרים לו ימים שנטש את הליכוד בטריקת דלת, למפלגת עורקים שהקים ואחר כך למחנה אחר - וקורא כעת תיגר על גנץ שהיה ערוך כבר חודשים ארוכים לאירוע הזה.
כלפי חוץ משדר סער שהוא מתקרב לנתניהו. בחדרי חדרים הוא מתקרב דווקא לנפתלי בנט, שעוד ישוב, ולאביגדור ליברמן, שידוע כמי שאפשר לעשות איתו עסקים. השלישייה הזו מתגבשת, כשסער בונה את עצמו לפרונט. בנט יעבוד בניסיונות להשכיח מהציבור את העובדה שעמד בראש ממשלת שמאל שהבטיח ואף חתם בשידור חי שלא יהיה שותף בה, וליברמן, הוא שחקן למרחקים ארוכים. אומרים שאצלו מילה היא מילה. הוא נחשב שותף אמין.
כשסער, כמו עוד כמה אחרים, רואה עצמו בכיסא ראש הממשלה בימים שלאחר נתניהו, כשיגיעו, הוא מכבד את הציבור של תומכי נתניהו ומקרב אותם לא בקריאה להדחת נתניהו, כפי שעושים שותפיו כל העת, אלא באמירה נכונה – שאת השלטון בוחרים או מחליפים האזרחים בקלפי. ונתניהו? טוב לו שכלפי חוץ סער מוריד להבות מחרמות פוליטיים, אבל גם הוא, כמו גנץ, שומר על הגב.
נפש יקרה
מדוח שפרסם השבוע המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, עולה תמונה מדאיגה, אך צפויה. מאז 7 באוקטובר למעלה מ־200 אלף ישראלים משתמשים במידה מופרזת במשככי כאבים ובתרופות מרשם מסוג אופיואידים. כמו כן, אחד מתוך ארבעה ישראלים עושה שימוש מסוכן בחומרים האלה. במדינה שבה המציאות לא פשוטה והדאגות בלתי נגמרות, בוודאי בימים אלה, ישנו החוסן הלאומי שנפגע והנפש שנפגעה עמו. אחת הסיבות המרכזיות לקשיים הנפשיים שחווים אזרחים בימים אלה מצויה ברמת החשיפה.
ד"ר צבי פישל, היו"ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מסביר את הקושי הנפשי הלאומי, בהשוואה למלחמות אחרות. "במלחמת יום הכיפורים, למשל, הידיעות הגיעו בעיקר לחזית ואלה שהגיעו לעורף הגיעו מסוננות ומעובדות. חיים הרצוג היה מדברר את המלחמה, הדברים היו מגיעים מעובדים לציבור, וכך היה אפשר למדר ולהקטין את ההתפשטות של טריגר הטראומה. היום עם הרשתות החברתיות - פייסבוק, טוויטר, טלגרם - אין סינון, ואנשים לא יודעים לקראת מה הם הולכים. לכן כמות האנשים הנפגעים בנפש היא גדולה ונרחבת בהרבה מאשר אנשים שחוו את האירועים הקשים", לדבריו.
ד"ר פישל והקולגות למקצוע פוקדים לא אחת את ועדות הכנסת. בזכות המעמד המקצועי והמיקרופון הפתוח הם שוטחים את הנתונים, זועקים את זעקת המטופלים ומציעים דרכים לטיפול. אקצר לכם, השינוי מתחיל ומסתיים באופן לא מפתיע ברצון ובתקציבים. בתחילת המלחמה נראה כוח מקצועי רב של מטפלים מהמגזר הפרטי שהתגייסו לעזרת הציבור מטעמים של מחויבות למקצוע וציונות. אלא שבאופן טבעי אחרי כחודש הרוב נאלץ לשוב לקליניקות הפרטיות.
ולכן לדעת המומחים במגזר הציבורי יש להכניס בתקופה זו כוח אדם מקצועי שיעזור ויסייע בנטל הטיפול. לגייס מטפלים מהמגזר הפרטי למגזר הציבורי ולהשיב גמלאים עם תגמול. מי שבכוחם להניע את המהלכים הללו יושבים בשולחן מקבלי ההחלטות שם בירושלים. מצוקה נפשית לאומית היא אירוע שמצריך טיפול מיידי, ובתוך תקופה כזו ניתן וחשוב לקיים שינויים זמניים שיהיו מבורכים עוד יותר, אם יישארו קבועים.
על חום ואהבה
השבוע סגרתי את החוב השנתי מול החורף עם שפעת. חמישה ימים של חום, שיעולים, נזלת, צמרמורות, ביטולי לו"זים לא נעימים והתמסרות לספרים ולנטפליקס, שהיו נעימים עד מאוד. גמעתי תה אחר תה, מצאתי פיג'מות אבודות מתקופת הקורונה והתמסרתי בחוסר ברירה לאלוהי השנ"צ. כן, מתבגרים.
לשמחתי, מסביבי התייצבו שלל יועצים מודאגים שנאמו לי בדרכם על אנטיביוטיקה, תרופות סבתא, מנוחה, שינה ומעל כל אלה השנה בלט לו במיוחד ייעוץ על מרקים. מכיוון שתמיד הייתי סבורה שאדם ששומע רק את עצמו לא מתפתח לשום מקום, זרמתי למסע טעימות של המרקים המדוברים.
טרם מצאתי את המרק המנצח שמקצר את חמשת ימי השפעת. אך מצאתי שיש במרק נחמה קלה ובעיקר חום ואהבה. מרכיבים שבהחלט עובדים טוב יותר לפעמים ולעתים הרבה יותר מעוד כדור של משכך כאבים.