אלא שכוחו של נתניהו תש ואין בידו להמשיך ולתעתע בעולם. תלותו בבן גביר וחבריו מאפשרת להם לנצל את חולשתו כשהם מתירים לו לשבת על כיסא ראש הממשלה, אך מונעים ממנו גמישות מדינית כלשהי. נתניהו שוב לא יכול להסוות את דרכה של ממשלתו ועליו לסגת לחלוטין מהבטחות כזב בסגנון “בר־אילן”. שנים ארוכות עמד בפרץ, אך עתה קורסת גאונותו לתעתע ולהסוות את האידיאולוגיה שמדריכה אותו.
המלחמה חושפת את פוטנציאל ההתלקחות האזורית ואף הבין־מעצמתית הטמון בסכסוך הישראלי־פלסטיני, ולכן מעצימה את האינטרס הבינלאומי לפתרונו. סרבנותה המדינית של ישראל גורמת לעולם להרהר באכיפת פתרון לסכסוך, וכך עורמת ההיסטוריה מוליכה את הימין הקיצוני לקרב את ההכרעה על פתרון שתי המדינות.
ההצהרות הממשלתיות בגנות תכתיבי הסדר והכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית יעילות כשריקת אדם מפוחד המנסה להניס את החשיכה. לאחר שבן גביר הסיר את המסיכה מעל פני נתניהו וחשף את סרבנותו המדינית, מהי האופציה שהשניים מותירים לעולם המודאג מלבד אכיפתו של הסדר?