דו"ח ועדת החקירה בעניין אסון מירון הוא מסמך חשוב, נוקב, מצמרר. לפני שדנים בתוכנו, אסור לשכוח שלו היה הדבר תלוי בממשלת נתניהו, הוועדה הזו מעולם לא הייתה קמה. נתניהו לא הקים אף פעם ועדת חקירה ממלכתית, והוא יודע למה. הוא אלוף העולם בהימלטות מאחריות והטלתה על אחרים. ועדת חקירה יכולה רק לקלקל את יכולותיו בתחום הזה. למרבה המזל, ממשלת השינוי הספיקה להקים את ועדת מירון.
מסקנות חמורות בדו"ח מירון: אחריות אישית לנתניהו, צעדים נגד אוחנה ושבתאי | הציטוטים המלאים
נדלג ישר לעמוד 206 בדו"ח: "כמי שכיהן כראש ממשלת ישראל משך למעלה מ-12 שנים רצופות, ידע נתניהו, או שהיה עליו לדעת, כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל משך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה. נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב הדברים. זאת, על אף שהנושא עמד במוקד דו"חות חמורים של מבקר המדינה, שהנושא מערב מספר משרדי ממשלה ושהוא הובא לשולחן הממשלה במספר הזדמנויות. נתניהו לא דאג למעקב יעיל אחר טיפול הממשלה בעניין".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
האמת היא, שכל מילה נוספת מיותרת. דו"ח ועדת מירון מבצע סיכול ממוקד לקונספציית ההימלטות מאחריות של בנימין נתניהו. כשאתה ראש הממשלה, אין דבר כזה "לא ידעתי". כשאתה ראש הממשלה, אין דבר כזה "לא היה מי שימשוך בדש מעילי". עם הסמכות באה האחריות. היא מהותית, היא עניינית, היא אוטומטית. האמת היא, שלא צריך את דו"ח מירון כדי לדעת את זה. מספיק להאזין לנתניהו עצמו, שאמר פעמים רבות בקולו, שהוא האחראי העליון, ש"זו המשמרת שלי, זו האחריות שלי, זו האחריות שלנו". עכשיו יש גם ועדת חקירה שאומרת את זה, חד וחלק ובקול גדול.
הוועדה דוחה לחלוטין את טענתו של נתניהו שלא ידע. הוא אמר לשופטים ש"אי אפשר לקבל אחריות על מה שאני לא יודע". הוועדה משיבה לו: "יש יסוד סביר לקבוע שנתניהו ידע כי אתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, וכי הדבר עלול ליצור סיכון להמוני המבקרים במקום, בפרט בל"ג בעומר". הוועדה קבעה כי גם אם נתניהו לא ידע, "בנסיבות הדברים היה עליו לדעת זאת". לפי הוועדה, הנושא עלה לדיון במשרדו פעמים רבות והוא נדרש לכך כמה פעמים בדיוני הממשלה."על כן אין לקבל את טענת נתניהו שלפיה לא תפסו אותו בדש מעיל".
עכשיו, תארו לעצמכם מה תפסוק ועדת חקירה, אם תקום, בעניין האחריות למחדל ה-7 באוקטובר. במירון נספרו 44 גופות. בטבח ובמלחמה בעקבותיו אנחנו כבר בסביבות 1500. המחדל אותו מחדל, הכתובת על הקיר אותה כתובת, האחראי ש"לא ידע" אותו אחראי. האנקדוטה שהיתה יכולה להיות משעשעת, לו לא היו נהרגים כאן אנשים רבים כל כך, היא חוות הדעת שהזמין לעצמו נתניהו מהמשפטן פרופ' אריאל בנדור כהכנה לוועדת מירון. חוות הדעת קובעת כי "העיסוק של ראש ממשלה בנושאים האזרחיים הוא משני, כי על ראש הממשלה מוטלת אחריות מיוחדת להובלת הביטחון הלאומי של המדינה".
אז עכשיו קובעת הוועדה שגם העיסוק של ראש הממשלה בנושאים האזרחיים אינו משני. לגבי העיסוק בבטחון הלאומי: זה כבר מובן מאליו. לכולם, חוץ מנתניהו. לא, נתניהו לא צריך להסיק מסקנות אישיות ולהתפטר בעקבות דו"ח הוועדה. נדמה לי שאף אדם רציני לא ציפה למסקנה כזו. צודקת הוועדה כשקובעת שתפקיד ראש הממשלה הינו נבחר במהותו. מה שנתניהו כן צריך לעשות בעקבות דו"ח הוועדה, זה להגיד סוף סוף את המשפט ההוא שעדיין לא אמר מעולם: "כן, אני אחראי".
למה? כי הוא אחראי. אחראי עליון. אחראי כולל. אחראי מהותי. עם הסמכות, באה האחריות. מי שמכנה את עצמו "שומר בטחון ישראל", אחראי לבטחון ישראל. קונספציית הטלת האחריות למרחק מתה היום בייסורים ונקברה קבורת חמור. נא להימנע מביקורי תנחומים. מה היה שם חוץ מזה? כל מה שאנחנו מכירים: ניהול מדינה מחריד. הפקרות מוחלטת. זלזול בחיי אדם. חלוקת ג'ובים לעסקנים שאינם מתאימים לתפקידם. בזאר טורקי, שחיתות ממארת, עזובה שלטונית ושירות ציבורי נרקב.
ויש לי חדשות למר נתניהו: גם על זה, אתה אחראי. גם זה חלק מהמורשת שלך. הבט סביב וראה מה אתה משאיר כאן אחריך.