המבצע המיוחד שבוצע במחנה נוצייראת ברצועת עזה, כיוון, שעל פי פרסומים שונים לחיסולו של מרואן עיסא ועל פי אותם דיווחים רבים הסיכויים כי אכן חוסל. בין אם המבצע הזה הצליח או לא, הרי שחשיבותו היא בעצם היכולת לממשו בעיצומה של מלחמה ובשעה שכל בכירי חמאס נרדפים ומתחבאים במקומות הנסתרים ביותר.
צפו בתיעוד: כאן חוסל רמטכ"ל חמאס מרוואן עיסא?
"חבר בקבוצת סוד מצומצמת, שלישי רק לסינוואר ודף": מיהו מרוואן עיסא?
חמאס איבד את ה"מוח" של הארגון? הרמז של נתניהו על חיסול מרוואן עיסא
מרואן עיסא עצמו הוא מבכירי הארגון ונחשב כיום כדמות השלישית בחשיבותה בארגון בעזה אחרי יחיא סינוואר ומחמד דף. הוא נכלא בעבר בישראל למשך חמש שנים בימי האינתיפאדה הראשונה, בעקבות פעילותו בחמאס, ארגון שהוא היה בין מקימיו. לאורך השנים מילא עיסא תפקידים מרכזיים בפיתוח מערכות צבאיות בזרוע הצבאית של חמאס.
הוא החליף את אחמד ג'עברי שחוסל בתחילת מבצע "עמוד ענן" ב-2012 ונחשב לאדם שקט העושה עבודה אפורה ומעדיף להתחבא ולהסתתר ולא להיראות בפומבי ולכן אף זכה לכינוי "איש הצללים". שב"כ וצה"ל ניסוי לחסלו מספר פעמים בעבר. כך ב-2006, במהלך ישיבה עם דף ומנהיגים נוספים מהשורה הראשונה של הזרוע הצבאית וכך גם ב-2014 וב-2021, אולם הוא הצליח להינצל ובאחת מאותן הניסיונות נהרג אחיו.
בחודש דצמבר האחרון דווח בתקשורת כי מוחמד עיסא, בנו של מרואן, נהרג בתקיפה אווירית. בן נוסף שלו, הבכור, מת לפני כשנה ממחלה. לפי הדיווחים השונים כמו גם הממצאים בשטח בביתו של עיסא, ניכר כי הוא ומשפחתו ניהלו חיי עושר ורווחה ברצועת עזה כמו שאר מנהיגי חמאס ברצועה ובעולם, בעוד שאר התושבים בעזה סובלים מרמת העוני הגבוהה בעולם.
אם עיסא אכן חוסל, הרי שבהחלט מדובר בסיכול המשמעותי ביותר מאז פרוץ המלחמה. הגורמים הבכירים ביותר בזרוע הצבאית של חמאס שחוסלו עד כה מאז פרוץ הלחימה היו פעילים בדרג מח"ט כמו: איימן נופל ואחמד רנדור ובנוסף חוסל בביירות גם בכיר חמאס צאלח אל-עארורי, שפעל מלבנון ועמד מאחורי שורת פיגועים של חמאס ביהודה ושומרון.
לשיטת הסיכול הממוקד יתרונות רבים במצבי מלחמה ובעיקר במצבים שבין המלחמות. שכן חיסולם של בכירי הארגון ומפקדיו, זורע בהלה רבה בארגון ויוצר אי סדר בשדרת הפיקוד. הארגון מתקשה למנות מחליפים ראויים ולהכשירם במהירות, מה שיוצר בעיה בתפקודו ובפיקוד על הלוחמים בשטח ונותן יתרון גדול לצה"ל על הקרקע. בנוסף לכך יוצר הסיכול הממוקד מצב שבו עסוקים בכירי הארגון בבריחה ובהסתתרות ואינם מתפנים לנהל את הארגון ואת הלחימה.
באינתיפאדה השנייה הביא השימוש בשיטת זו לפגיעה קשה במערכי הפיקוד של הפלסטינים והביא לחוסר יכולתם לנהל לחימה ולהוציא אל הפועל פיגועים בעודם עסוקים בבריחה והסתתרות. המסר למנהיגי חמאס הוא שגם בעיצומה של המלחמה, כאשר המצב נחשב כקשה ביותר למימוש סיכולים ממוקדים, מצליחים שב"כ וצה"ל למצוא ולאתר את המפקדים ולפגוע בהם.
רעיון הסיכול הממוקד שפותח כבר לפני שנים רבות אבל שוכלל והותאם לעידן החדש במהלך ימי האינתיפאדה השנייה בין שב"כ לצה"ל. הביא לידי ביטוי את היכולת לשלב באופן מיטבי והמהיר ביותר בין היכולות המודיעיניות של שב"כ לבין היכולות המבצעיות של צה"ל או הימ"מ במקרים מסויימים. במהלך המלחמה הנוכחית כבר הורחבה השיטה ומיושמת למעשה לאורך כל ימי הלחימה בתוך השטח עצמו, לא רק לצרכי סיכולים ממוקדים אלא ללחימה רציפה בשטח, איתור וזיהוי מחבלים ואתרים אסטרטגיים ופגיעה בהם בטווחי זמן קצרים ביותר.
המידע המודיעיני המגיע לשב"כ מנותב בתוך שניות עד דקות לחמ"ל מבצעי מיוחד המאוייש הן על ידי אנשי המבצעים והמודיעין של שב"כ והן על ידי גורמי תיאום מבצעיים של צה"ל וחיל האוויר. כך גם בבורות הפיקוד הצבאיים. המידע מעובד וזורם במידית למפקדים הבכירים ביותר ולדרגים המבצעיים בשטח ובאוויר, באופן שבו ברגע שיש אימות למידע וניתן אישור לביצוע, יוצא המבצע אל הפועל בתוך שניות בודדות עד דקות.
הנחת המוצא כי לשב"כ וצה"ל יכולת להגיע בסופו של דבר לכל מפקדי חמאס. בין אם תוך כדי הלחימה הנוכחית ובין אם לאחריה. גם יחיא סינוואר היה "על הכוונת" מספר לא מבוטל של פעמים בשנים האחרונות, אולם חיסולו לא יצא אל הפועל בגלל החלטותיו של ראש הממשלה שהעדיף להימנע מייזום מהלכי לחימה מול חמאס בעזה והעדיף את חיזוקו של הארגון מסיבותיו הוא.
אבל מה שחשוב להבין הוא שסיכולים ממוקדים אינם מנצחים מלחמות ואינם מביאים הישגים מדיניים אסטרטגיים. הם מהווים כלי מבצעי חזק ויעיל לפגיעה באוייב. אולם כדי לייצר יתרון אסטרטגי משמעותי ולנצלו להישג מדיני אסטרטגי ארוך טווח, על המנהיגות הפוליטית לקבל החלטות אסטרטגיות הנוגעות למדיניות העתידית של ישראל מול רצועת עזה ולהשתלבותה של ישראל באסטרטגיה האמריקאית לשיקום הרצועה ובניית ברית מזרח תיכונית חדשה. בעת הזו נראה כי הממשלה והעומד בראשה פועלים בדיוק בכיוון ההפוך וסוחפים את המדינה לתהום בתאונה מדינית וצבאית שעשויה לבטל את ההישגים הצבאיים שכבר הושגו עד כה במלחמה.
הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן