הראשון לציון, הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, הוא תפוח שנפל לא רחוק מהעץ. זו פעם ראשונה שבנו של המר”ן הרב עובדיה יוסף מתבטא נגד גיוס בני ישיבה לצה”ל. בשיעור השבועי שלו בבית הכנסת “היזדים” במוצאי שבת הזהיר הרב יוסף כי “אם יכריחו אותנו להתגייס נעזוב לחו”ל”. אביו, הרב עובדיה יוסף, שיגר איום דומה לפני הבחירות בשנת 2013, ואמר, “מרחפת עלינו גזירה קשה - גיוס בני הישיבות”, והוסיף כי “אנחנו מוקפים אויבים, והרשעים האלה שונאי התורה, כל זה לא אכפת להם, רוצים לגזור עלינו גזירות קשות ורעות”.
הקאמבק של בוריס ג'ונסון? המהלך הדרמטי שנרקם בפרלמנט הבריטי
כך מתמודד עולם ההיי טק הישראלי עם שגרת המלחמה הקשה
הרב עובדיה, שאמר את הדברים כחלק מקמפיין הבחירות, גם הזהיר, “נצטרך חס ושלום לעזוב את ארץ ישראל, לנסוע לחוץ לארץ, לחכות שהשלטונות ישחררו לנו את בני הישיבות”. היו מי שהעריכו אז שהרב עובדיה יוסף אמר את הדברים בעקבות התבטאות של הרב הליטאי המנוח הרב אליעזר מנחם שך, שהשמיע בקיץ 1988 איום דומה ואמר, “אם תהיה גזירה על עולם הישיבות לא יישאר אף בן תורה בארץ ישראל”.
במערכת הבחירות טבע אריה דרעי את הסיסמה “ביבי צריך אריה חזק”, ובכך הפך לאחד האנשים הקרובים לראש הממשלה והבטיח בכך שממשלתו של נתניהו לא תפעל נגד ש”ס ונגד בני הישיבות.
מה שאסור לכל עובד מדינה שכפוף לתקשי”ר - קובץ הוראות שמפרט את חובותיהם וזכויותיהם של עובדי המדינה, מותר לכאורה לרב יצחק יוסף, עובד מדינה שמקבל את שכרו מהקופה הציבורית. הוא לא רק הרב הראשי לישראל, אלא גם נשיא בית הדין הרבני לערעורים. בחוזר שהוציא אגף המשמעת של שירות המדינה בסוף חודש אוקטובר 2013 ותקף עד היום, נאמר במפורש כי “בשנים האחרונות העמיד אגף המשמעת לדין עובדי מדינה בגין התבטאויות אסורות ברשתות החברתיות”. בנציבות שירות המדינה ראו בחומרה את העובדה שעובדי מדינה משתפים בדף הפייסבוק שלהם דברים שכתבו מי שאינם עובדי מדינה.
הוראות פרק 42.3 לתקשי”ר קובעות כי התבטאות פוליטית אסורה ומנוגדת לחוק שירות המדינה. במסמך שהוציאה הנציבות היא מביאה דוגמה של עובדת רשות המסים שלא כתבה, אלא שיתפה פוסטים פוגעניים ובלתי ראויים בדף הפייסבוק שלה ביחס לגופי ממשלה וצבא. העובדת הורשעה על ידי בית הדין למשמעת של שירות המדינה שהחמיר איתה באמצעי המשמעת שהטיל עליה כשלנגד עיניו עמדה “החומרה הרבה והצורך בהרתעה ראויה לכל עובדי המדינה”.
במקרה נוסף של עובדת משרד החינוך קבע בית הדין למשמעת כי “הנאשמת לא הפנימה כי בהיותה עובדת מדינה חלות מגבלות על חופש הביטוי שלה, וזאת במגמה לשמור על האיזון בין זכותה להביע את דעותיה ולפרסם אותן ברבים, ובין החובות המוטלות עליה כפועל יוצא ממעמדה כעובדת ציבור”.
אני מוכן להמר שלא תיפול שערה מראשו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף. אגף המשמעת של שירות המדינה, שמגיש בכל שנה יותר מאלף תביעות נגד עובדי מדינה, לא יעז להגיש קובלנה נגד הרב. דוח שהגיש מבקר המדינה לפני שנתיים קבע כי בשנים 2020־2015 גדל מספר תיקי המשמעת שפתח אגף המשמעת ב־126% ושיעור המקרים שבהם מצאה הנציבות שיש חשדות של ממש פחת מ־32% ל־20% בלבד.
אני משוכנע שנציב שירות המדינה, הרב פרופ’ אמריטוס דניאל הרשקוביץ, לא יעז להורות לממונה על המשמעת שכפוף לו לפתוח בחקירה נגד הרב יוסף, וספק גדול אם הממונה על המשמעת יפתח בחקירה ביוזמתו. על זה הרי נאמר “דין אחד לכולם”.
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה, כי הנציבות לא מטפלת בעניינם של נבחרי ציבור, והדברים הם בסמכותה של היועצת המשפטית לממשלה. הנציבות אומרת שנציב שירות המדינה אינו מתערב בהחלטות אגף המשמעת בנציבות.