תחקיר מבצעי חייב להתקיים סמוך ככל האפשר לאירועים, לפני שהזיכרון האנושי או המניפולציה המכוונת מעוותים את האמת. אפשר להבין מדוע לא בוצעו התחקירים בחודשים שרוב הסד"כ היבשתי של צה"ל נלחם ברצועה. אבל המערכה היבשתית בעזה החלה רק ב־26 באוקטובר. ניתן היה לתחקר את היחידות (המעטות, כל כך מעטות) שפעלו בשטח במהלך שמחת תורה, ואת אלו שלאסוננו לא פעלו בימי "ההדממה" של צה"ל בסוכות.
על כל פנים – השבוע החלו התחקירים בצה"ל. התקשורת מצדה כבר מתחקרת חודשים. עשרות תחקירים חשובים התפרסמו. את רובם קראתי, וגם אם אקרא עוד מאה, וגם את כל תחקירי צה"ל ואת כל אלפי העמודים של ועדת החקירה הממלכתית כשתקום ותחקור ותפרסם – כנראה לעולם לא אבין: איך זה יכול היה לקרות לנו.
אני יודע. הכל אומרים - הצבא והדרג המדיני היו שבויים בקונספציה. אבל עד כדי כך שבויים? הרי האינסטינקט הבסיסי ביותר של האדם, רצון הקיום, היה מחייב אפילו חצי עין פקוחה, מצמוץ, ולא תרדמת עמוקה של המודיעין והכוחות הלוחמים. גם אם יסבירו לי עוד מאה פעם – לא אבין. אבל לאחרונה הבנתי כי לא מדובר בקונספציה אחת ששיתקה אותנו בבוקר שמחת תורה, שעיוורה את עינינו בימים, בחודשים ובשנים שקדמו לטבח, אלא מכלול שלם של תפיסות עולם, ארוגות ומשולבות, שה"קונספציה" הידועה היא רק הסימפטום המקומי שלהן, לא המחלה היסודית.
והמחלה היסודית היא האקסיומה שבסוף־בסוף־בסוף גם האויבים שלנו הם בני אדם והם רוצים בדיוק מה שאנחנו רוצים. וכיוון שמנהיגינו בדורות האחרונים הם מנהיגים פרגמטיים, וכאשר חדלו להיות מונעי־אידיאולוגיה (סוציאליסטית או לאומית) והפכו להיות "מנהלים" – הם השליכו את השינוי שהתחולל בהם גם על האויבים. הם מסרבים להכיר בכך שהמלחמה בינינו לבין הערבים היא מלחמת דת, התנגשות אידיאולוגית. ומרגע שהתכחשו למנוע האידיאולוגי של אויבינו – גזרו עלינו אין־ספור "קונספציות" שהמכנה המשותף שלהן: בסוף, האויב ממש כמונו: מפחד, מורתע, רוצה שקט, חיים טובים, פרנסה, כבוד. לא אויב שהדבר האחד החשוב לו הוא השמדת מדינת ישראל ויהודיה. ולכן, לא את הקונספציה האחת של 7 באוקטובר יש לחקור אלא את המכלול כולו, את כל הגוונים של האיוולת.
איך יש להגדיר מי שמשלם משכורות עתק לרוצחים הללו? לא מעודד טרור? וכל המיליארדים ששילמה הרש"פ במרוצת השנים למחבלים בכלא, הג'ובים שסידרה לרוצחים שהשתחררו, הקצבאות לכל החיים לבני המשפחות של "השהידים", כל אלו לא עודדו טרור? הרי השב"כ הוכיח פעמים רבות כי גם שיקולים אלו הובאו בחשבונם של מחבלים מתאבדים.
אז איך ייתכן שארגמן יכול כך לשקר לציבור בכנס השנתי של ה־INSS (מכון שהוא עצמו שותף מלא לקונספציות)? רק כי הוא עצמו, כמו קודמיו ואלו שבאו אחריו, וראשי ממשלות ישראל לדורותיהם מאז הסכמי אוסלו – שותפים לפשע טיוח התמיכה בטרור של הרש"פ. וכל מי שהעביר כסף לרש"פ, גם על פי מה שנקבע בהסכמי אוסלו - עבר על "החוק לאיסור מימון טרור". אין גם אחד מכל הקברניטים הללו, הם ושריהם ומנכ"ליהם ומפקדי זרועות הביטחון, שלא היה שותף, במעשה או במחדל, לפשע הזה. ולכן הם מנסים לטהר את השרץ הנקרא "רשות פלסטינית". כי אם הוא ארגון תומך טרור – הם עבריינים.
רעיון "שתי המדינות" אף הוא חלק מאותן קונספציות אסוניות. למעלה מ־80% מערביי יו"ש תומכים במעשי חמאס ב־7 באוקטובר. אם היו מתקיימות היום בחירות ברש"פ, היה חמאס מנצח ברוב עצום. לכן כל מי שתומך בהקמת מדינה פלסטינית – גוזר עלינו מדינת חמאס בלב הארץ. ואיש אינו מאמין באמת בשקר המכובס הנקרא "רשות פלסטינית משופרת". כי מי שמאמין לכאורה בפיקציה כזאת, ודאי רוצה שתהיה דמוקרטית, אבל אם יתקיימו בה בחירות – היא תהיה חמאס.
כל התומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל - הם שבויי קונספציה. אותה קונספציה של אשליה עצמית שבסוף גם האויבים רוצים שקט ושגשוג, ולא השמדת ישראל. וכשמתעלמים מכך, ושותפים בתפיסה הגלובלית המטומטמת כי "תם עידן המלחמות הגדולות", מוותרים גם על עצמאות חימושית והופכים את ישראל לתלויה לחלוטין בארה"ב בכל מלחמה.
לכך מצטרפת קונספציית "חיזבאללה מורתע": ההוכחה – הם לא הצטרפו לחמאס בשמחת תורה או למחרת, ואינם משגרים רקטות לתל אביב או לחברת החשמל. ראשי אמ"ן בדימוס ו"מומחים ללבנון" מדקלמים את ההבלים הללו בלי למצמץ. ולא עלה על דעתם שאלו הפקודות שחיזבאללה קיבל מאיראן, כי הם שומרים אותו להזדמנות חשובה יותר?
ועוד קונספציה אחת אחרונה במצעד האיוולת הזה. כדי להשיג שקט בהר הבית ברמדאן מתירים לכל ערביי המדינה (שרובם "התנהגו יפה" במלחמה הנוכחית) ולמבחר מערביי יו"ש לעלות להר הבית. שאם לא כן - הם ישתוללו, ידליקו את כל העולם המוסלמי, וזה מה שסנוואר רוצה. אבל ברור שגם אם רק אלף שונאי ישראל מקרב העולים להר יתבצרו במסגד ויתחילו להשתולל, והמשטרה תצטרך לפרוץ – יתחולל הפיצוץ שמאיימים עלינו שיתרחש אם לא נתיר להם כניסה חופשית.
כל מי שמאמין שהאויב הערבי רק רוצה שקט, שגשוג, שוויון זכויות וחופש פולחן בהר הבית – חי בערב שמחת תורה. וכמו אז – כולנו נשלם את המחיר.
התרעות פיקוד העורף