על רקע הסלמת המתיחות הביטחונית העולמית, גלי האנטישמיות והשנאה לישראל בכל רחבי אירופה, תחרות האירוויזיון ה־68, שתיערך בחודש מאי בעיר מאלמו שבשוודיה, ממקדת אליה כבר עתה תשומת לב עצומה. צלילים בלקניים, מחול אירי ומוזיקת רוק פינית רק לעתים נדירות מעוררים עניין פוליטי משמעותי, כיוון שהאירוויזיון שנוסד ב־1956 נועד מלכתחילה להיות תחרות א־פוליטית שמקדמת אחדות וזהות תרבותית אירופית משותפת.

זינוק בעלייה: השיר הישראלי לאירוויזיון תופס תאוצה

כבר עתה ברור כי מגה־אירוע מוזיקלי זה, המשלב בין מסורת וחדשנות, בין שורשים היסטוריים וטרנדים מוזיקליים עכשוויים, כמו גם בין מגוון רחב של עמים, קהילות ומדינות בעלות רקע היסטורי, תרבותי ולשוני משותף לצד קרבה אתנית או גיאוגרפית (כגון שוודיה ופינלנד, בריטניה ואירלנד, יוון וקפריסין וכן, רוסיה ואוקראינה) – חורג הרבה מעבר למרחב התרבותי הגיאוגרפי של היבשת האירופית. במציאות הכאוטית שבה אנו חיים, ובמיוחד בימים אלה של קיטוב עולמי, סכסוכים ומאבקי כוח ברחבי אירופה והמזרח התיכון, לרבות גל משברים ביטחוניים וכלכליים גלובליים, האירוויזיון מהווה זירת התגוששות תרבותית וגיאופוליטית חשובה מתמיד. זירה מורכבת וטעונה שחרטה על דגלה את הסלוגן "United by Music" בעודה עוסקת בנושאים ובסוגיות פוליטיים נפיצים ביותר ובראשם - השתתפותה של ישראל בתחרות, או החרמתה.

הפוליטיקה כבר בפנים

לא בכדי האירוויזיון, שנחשב לתחרות המוזיקלית היוקרתית, הארוכה והנצפית ביותר בעולם (יותר מ־150 מיליון צופים), מושך אליו אש. האירוויזיון נועד כאמור לקדם את האחדות, הפיוס והשלום הבין־מדינתי תוך שהוא מגשר על פערים תרבותיים וכלכליים לצד מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות שונות (כגון בין מזרח ומערב אירופה, בין צפון ודרום היבשת וכן, בין קפיטליזם וקומוניזם). למרות זאת, מגה אירוע מוזיקלי־תרבותי־בידורי זה נתון כבר שבעה עשורים לביקורות, חרמות ומתיחויות גיאופוליטיות רבות.

כמו כן, בעודו מהווה אייקון תרבותי יוקרתי ומותג אירופי ייחודי, האירוויזיון משקף את הפוליטיקה האירופית והעולמית לרבות שינויים, אירועים ותהליכים בינלאומיים דרמטיים (דוגמת התפרקות יוגוסלביה, התמוטטות ברית המועצות והגוש הסובייטי, הפלישה לגיאורגיה, סיפוח קרים והמלחמה באוקראינה). בעודו משמש במה עולמית והזדמנות אדירה לחשיפת אומנים ויוצרים מוזיקליים, חשיבות רבה נודעת ללגיטימציה ולהכרה הבינלאומית שהוא מעניק לאותן מדינות המשתתפות בו.

כל זאת, לצד ובנוסף למסרים ולנרטיבים (הגלויים והסמויים) המועברים באמצעותו לקהלים השונים ברחבי העולם, המשפיעים לא פעם על סדר היום התקשורתי הבינלאומי ותודעת הציבור הגלובלי (דוגמת הלהיט מ־2022 של רוזה לין, הזמרת הארמנית, שזכה ל־1.7 מיליארד צפיות בתוך פרק זמן קצר ביותר).

עוינות ומתיחות ביטחונית

בתוך כך, התבוננות מקרוב על ההכנות לקראת התחרות בשוודיה מראה כי היא צפויה להיות מופע מרהיב, עשיר וססגוני, המשלב אלמנטים תיאטרליים, אפקטים פירו־טכניים ופעלולים חזותיים מתקדמים ביותר. שילוב בין שלל קולות, צלילים ותרבויות מוזיקליות, לרבות שימוש בשפות־אם שונות (פרט לאנגלית), כלי נגינה ופריטי לבוש מסורתיים בקרב כל אותן 37 מדינות המשתתפות בו (לרבות מדינות שאינן אירופיות כגון אוסטרליה, ארמניה וישראל), מקנה לאירוע צביון תרבותי ייחודי. אם לא די בכך, הרי שלצד פרסום השירים וטבלאות ההימורים לגביהם וכן לגבי דירוג המדינות בתחרות הבינלאומית, מארגני המופע בשוודיה הבטיחו כי הפעם מדובר ב"חוויה מוזיקלית רב־חושית ייחודית של 360 מעלות".

בראייה כוללת, אין ספק כי ההיערכות הלוגיסטית, התזמון של התחרות ובמיוחד מיקומה בשוודיה ועוד במאלמו – הנחשבת לאחת הערים האנטישמיות ביותר באירופה – מגבירים באופן דרסטי את העוינות כלפי ישראל, את גלי האנטישמיות והמחאות ההמוניות נגדה כמו גם את המתיחות הביטחונית והגיאופוליטית הכוללת סביב כל האירוע. בעיר השלישית בגודלה בשוודיה שבה נערך האירוויזיון כבר פעמיים בעבר ובה מתגוררים כ־350 אלף תושבים (מתוכם כ־75 אלף מוסלמים ומיעוט זעיר/שולי של כ־500 יהודים), נרשם מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ב־7 באוקטובר, מספר שיא של תקריות אנטישמיות ופשעי שנאה על רקע זה (כגון זריקת בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת, תקיפות פיזיות ומילוליות של יהודים, שריפת דגל ישראל וספר תנ"ך לרבות פרסום הספר "מיין קאמפף" של היטלר).

מפגינים בשטוקהולם שוודיה לדרישת הפסקת אש והדרת ישראל מהאירוויזיון (צילום: רויטרס)
מפגינים בשטוקהולם שוודיה לדרישת הפסקת אש והדרת ישראל מהאירוויזיון (צילום: רויטרס)

בנוסף, עיר נמל זו, השוכנת על גדות הים הבלטי, נודעת בקהילת המהגרים והפליטים שלה, שיותר מ־25% מתוכה הם מוסלמים מסוריה ומאפגניסטן שרבים מתוכם פרו־פלסטינים. אף שממשלת שטוקהולם תומכת באופן פומבי בישראל, ספק רב אם היא וכן ארגון השידור האירופי (European Broadcasting Union) או מארגני המופע היטיבו להבין ולהפנים את עוצמת האיום הביטחוני וחומרתו וכן את היקף השפעתו והשלכותיו.

שכן, למרבה האירוניה, חרף גישתה הניטרלית של שוודיה במשך כ־200 שנה ועד לא מזמן, האנטישמיות איננה תופעה חדשה בעבורה. שורשיה טמונים עמוק בחברה השוודית עוד מסוף המאה ה־18, והעיר מאלמו כשלעצמה מייצגת זן חדש אלים וקטלני של אנטישמיות שוודית קיצונית. אנטישמיות שהלכה והתפשטה ברחבי העיר והמדינה. זאת, בעיקר על רקע ההקצנה שהתחוללה בקרב תנועות פאשיסטיות וקיצוניות לצד ארגונים ניאו־נאציים שקמו בשוודיה במחצית המאה הה־20, כריאקציה למדיניות הממשלה. ריאקציה שצברה מומנטום מחודש בעיקר בעשור האחרון, נוכח הזינוק העצום שחל במספר ארגוני הטרור, התנועות האסלאמיסטיות וקבוצות הימין הקיצוני שקמו שם וברחבי אירופה, זאת, בין היתר, בעקבות הגעת גל הפליטים ההמוני מהמזרח התיכון (בעקבות הטרור הג'יהאדיסטי בהובלת דאע"ש והקמת "המדינה האסלאמית" ברחבי עיראק וסוריה).  

כנגד כל הסיכויים

לאור כל זאת ובראייה ישראלית ומערכתית כוללת, אין ספק כי קיומו של האירוויזיון השנה בשוודיה והשתתפותה בו מהווים סוגיה גיאופוליטית נפיצה ומורכבת ביותר, המחייבת היערכות ביטחונית מיוחדת. אומנם מאז ומעולם אירועים בינלאומיים שונים ובהם מופעי תרבות, מוזיקה וספורט (כגון האולימפיאדה) שימשו פלטפורמה לקידום והפצת רעיונות פוליטיים וחברתיים, לצד ערכים אידיאולוגיים ואחרים תוך השפעה על דעת קהל.

עם זאת, על רקע הפוליטיזציה הרבה שהאירוויזיון "נגוע בה", בדגש על הטענות בנוגע להיותו כלי לניגוח פוליטי ולפגיעה בתדמיתן הבינלאומית של המדינות ובעיקר נוכח הביקורת הקשה המושמעת מצד מדינות רבות כלפי השתתפותה של ישראל בתחרות (כגון "ישראל היא מדינת אפרטהייד", כפי שהתבטא הנציג הבריטי, וסירובה של רשת BBC, המעורבת בארגון השידור האירופי להגיב), על פניו מסתמן כי דווקא בשל כך, למרבה הפרדוקס, מדובר בהזדמנות אדירה שעליה לנצל.

זוהי שעת כושר בעבורה להיאבק על זכותה גם בזירה התרבותית כדי להופיע ולנסות להשפיע לחיוב, כנגד כל הסיכויים, על דעת הקהל העולמית וכן לנצל את הסיטואציה שנוצרה כדי למתג את עצמה באמצעות פלטפורמה אירופית זו ולהימנע מיצירת תקדים שעלול להוביל בהמשך להחרמתה באירועים בינלאומיים נוספים. כל זאת, במיוחד כשעדן גולן בת ה־20 שכבר עתה נחשבת כפרפורמרית בינלאומית, מוכשרת ומקצועית ביותר (שאף התגוררה במוסקבה וייצגה את רוסיה באירוויזיון לנוער בשנת 2015) צפויה להופיע עם השיר "הוריקן". שיר שתואם את רוח הזמן ואת שלל השינויים, הזעזועים והטלטלות האדירות הפוקדות בימים אלה הן את ישראל, הן את המזרח התיכון והן את אירופה והעולם כולו.

הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי