הבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה שתיערכנה ב־28 במאי הן בעיניי בחירות שמתקיימות בבית עלמין. מפלגת העבודה מתה. ראשי המפלגה וחברי הכנסת שלה יודעים שהמפלגה הלכה מזמן לעולמה, אבל מסרבים להתמודד עם האמת המצערת. למפלגת העבודה אין היום שום ערך מוסף פוליטי, להוציא את המותג "העבודה". כיום אין למפלגה ולערכיה כל קשר לתנועת העבודה. מצביעי העבודה הוותיקים לא מוצאים קשר בין חברות הכנסת מרב מיכאלי ואפרת רייטן מרום, לבין מה שייצגה בעבר מפלגת העבודה המקורית.

הולך לעבודה: גולן התפקד למפלגה והצהיר - "נוביל לחיבורים נוספים"

מנהיגות מפלגת העבודה הנוכחיות לא עשו דבר למען הבוחרים שבגללו ראוי להעניק להן אמון בבחירות בעתיד. ח"כ מיכאלי מצאה לאחר הבחירות עץ לטפס עליו, והיא לא מפסיקה לחבוט בראש הממשלה בנימין נתניהו. היא מצטיינת בפרסום קלישאות נבובות בחשבונותיה ברשתות החברתיות דוגמת "בזמן שנתניהו מוכן להקריב את מדינת ישראל, כדי להציל את עצמו ואת הקריירה הפוליטית שלו, ג'ו ביידן נשיא ארה"ב מסכן את הבחירה שלו מחדש כדי להציל את מדינת ישראל".

בעוד מיכאלי מרבה לתקוף את נתניהו, היא בוחרת לעשות שימוש בשמו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, אולי כדי ליצור תחושה שהיא ממשיכת דרכו. לדעתה "האסון של 7 באוקטובר קרה בהמשך ישיר לקמפיין של רצח רבין, אותו מהלך של דה־לגיטימציה לשלום, למהלך המדיני הנדרש, ליצחק רבין, לציונות, לדמוקרטיה, למפלגת העבודה", כתבה מיכאלי בפייסבוק, והוסיפה כי "המדיניות המופקרת, שאפשרה את בניית חמאס בעזה, הביאה ליום המטורף הזה".

לא ברור מדבריה של מיכאלי איך קשור הטבח ליצחק רבין, כשם שלא ברור מדוע בחרה מיכאלי להזכיר שוב את שמו של רבין ז"ל בטקס פרידה מראש עיריית יקנעם סימון אלפסי: "השותפות האדירה בינו לבין יצחק רבין היא שהתחילה את המסע המפואר שלו, ובכל השנים הוא נשאר ועודנו ציר מרכזי וחשוב במפלגת העבודה". אלפסי, שהיה באותה מידה גם מקורבו של נשיא המדינה שמעון פרס ז"ל, היה זה שקרא לעמיר פרץ בתקופה שבה כיהן כיו"ר העבודה, להצטרף לממשלתו של נתניהו, שעליו מרבה מיכאלי להתגולל.

החלטתה של ח"כ מיכאלי שלא לשוב ולהתמודד על ראשות מפלגת העבודה, מעידה שהיא פוליטיקאית שאינה מתעלמת מהסקרים שקובעים שמפלגת העבודה לא עוברת את אחוז החסימה, ולכן היא מעדיפה שלא להתבזות. מיכאלי מבינה את מה שרבים יודעים – שהיא איבדה את תמיכתם של ציבורים רבים שקשורים לתנועת העבודה, בעיקר בתנועה הקיבוצית.

הברכות שמרעיפה מיכאלי על ליאור שמחה, המזכ"ל החדש של התנועה הקיבוצית, שאותו היא מכנה "חבר קרוב, שותף לדרך שנים רבות ואיש מפלגה מחויב", הן מס שפתיים למי שלא יכול להועיל לה. שמחה יכול להתחייב בשם עצמו לתמוך במיכאלי, אבל לא בשם התנועה הקיבוצית המאוחדת, שלא רואה במיכאלי נציגה של מפלגת העבודה.

לא מיכאלי ואף לא אחד מחברי מפלגתה, בחרו לקחת את תיק החקלאות כשיכלו. מיכאלי העדיפה את תיק התחבורה, ומי שבחר שלא לוותר על תיק החקלאות הוא ח"כ אביגדור ליברמן, שהבין את העוצמה האלקטורלית שגלומה בתיק, ואת היכולת להתקרב לקיבוצים ולמושבים. ליברמן, שמצטיין בחשיבה לטווח ארוך, ביקש את התיק עבור מפלגתו, ומינה לתפקיד את השר עודד פורר.

חברי מפלגת העבודה (צילום :דוברות מפלגת העבודה)

מהפך ועוד מהפך

מי שכנראה לא קוראת נכון את תמונת המצב, היא חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, שמתקשה להיפרד מהכנסת ומאמינה שאם תיבחר לעמוד בראשות מפלגת העבודה, תוכל לנפץ שוב את תקרת הזכוכית, ובזכות אישיותה תצליח המפלגה לעבור את אחוז החסימה. ח"כ רייטן מרום, שלמען הגילוי הנאות עבדה במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן שייצג אותי לפני יותר מעשור, שירתה בלהקת פיקוד הדרום, למדה משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין, השתתפה בסדרות טלוויזיה והנחתה תוכניות בערוץ הילדים, ברשת 13 ובערוץ 10.

בהמשך ביצעה מהפך משמעותי בחייה המקצועיים. לפני שהצטרפה לפוליטיקה, השלימה לימודי משפטים ועבדה כעורכת דין. היא התמודדה בבחירות המקדימות לכנסת ה־25 וקיבלה 12,877 קולות, שמהווים הישג מרשים עבורה, ושובצה במקום הרביעי ברשימת העבודה לכנסת.
החלטתה להתמודד על ראשות העבודה בטרם הודיעה ח"כ מרב מיכאלי על כוונתה לפרוש, יצרה מתיחות בין השתיים, אף שרייטן מרום נמנעה מלהשמיע ביקורת פומבית כלפי חברתה. בפרסומיה ברשתות החברתיות היא מציעה התחדשות לקראת הבחירות המקדימות תחת הכותרת "בואו להתחדש איתנו, כי העבודה התחילה מחדש".

לא ברור אילו חידושים היא מציעה, כשם שלא ברור מי יצביע עבורה אם תעמוד בראשות העבודה. מצד שני, ייאמר לזכותה שלא כמו יו"ר העבודה הנוכחית מיכאלי, ח"כ רייטן מרום לא מדברת בלשון זכר ונקבה – אך מייחדת מקום חשוב לזכויותיהן של נשים.

העם עם הגולן?

אף שמרצ עוברת בכל הסקרים את אחוז החסימה בעת הזאת, לא מוזכר שמו של מנהיג שיעמוד בראשה. יאיר גולן, שהתחיל את פעילותו הפוליטית במפלגה, מעדיף להתמודד על ראשות העבודה. גולן, לשעבר סגן שרת הכלכלה והתעשייה שלא הצליח להיכנס לכנסת האחרונה ברשימת מרצ, מעריך שלמותג מפלגת העבודה שבראשה הוא מתכוון לעמוד, ישנם סיכויים טובים יותר. גולן מתכוון לעשות את מה שלא הסכימה לבצע ח"כ מרב מיכאלי, ולהביא לריצה משותפת ולאיחוד בין שתי המפלגות.

יאיר גולן (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
יאיר גולן (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

מאז 7 באוקטובר זוכה האלוף במיל' גולן לקרדיט חסר תקדים. הוא הצליח לקנות את עולמו כשיצא לחלץ ברכבו הפרטי ניצולים מאתר הטבח במסיבת הטבע ליד רעים. גולן חילץ במספר גיחות צעירים רבים שהיו לכודים, והציל את חייהם. הוא הפך מאחד ממובילי השמאל המושמצים למנהיג שהוכיח שוב מהי מנהיגות אמיתית. המלחמה הצליחה למרק את התבטאויות העבר השנויות במחלוקת שלו.

מי שהיה בצעירותו ראש מועצת קן בנוער העובד והלומד, רוצה לחזור לכנסת כיו"ר מפלגת העבודה. התנאי להצלחתו יהיה גלריית האישים שבה יקיף את עצמו לקראת הבחירות. אם מדובר באותם פעילים ועסקנים ובאותם חברי כנסת שהביאו למצבה העגום, המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה וחבל על המאמץ. אני לא מכיר רבים שיצביעו עבור מפלגה מכובסת, שנעשו בה רק שינויים קוסמטיים. אם גולן יצליח לעשות יותר מכך – יש לו סיכוי להצליח.