ייתכן שאם היה לצה"ל זמן בלתי מוגבל, והחטופים היו מוגנים ושמורים, אפשר היה לבנות על הלחץ הצבאי שיביא לשחרורם. אבל כל פצצה המושלכת כיום ברצועה עלולה לנחות גם על ראשו של חטוף ישראלי. וכל הרוג פלסטיני עלול להביא את אחד משוביו של חטוף זה או אחר לבוא איתו חשבון.
ראשי חמאס ולוחמיהם הם אכן בני מוות, ובעונש שגובה מהם צה"ל בימים אלה הם זכו בכל דין. אבל חיסולם הוא חרב פיפיות. לא רק בגלל שהם אלה המחזיקים בחטופים ושומרים עליהם. בשנים הקרובות תזדקק ישראל לכתובת רצינית בעזה כדי לשאת עמה ולתת על כל דבר. בשבוע שעבר תיארתי כאן כיצד הידרדרה עיראק לכאוס ונקרעה במלחמה בין עדות ומוקדי כוח. עזה עלולה להידרדר למקום שאליו צנחה בגדד אחרי הפלישה האמריקאית. תארו לכם שבעוד שנה, אחרי שנפיל את חמאס, יירו אלמונים מטח רקטות לעבר אשקלון. את מי יעניש צה"ל ונגד מי ייצא למבצע?
המצרים חוזרים ומפצירים בישראל בימים אלה לעצור את המלחמה. ראשית כדי למנוע הרג המוני של אזרחים ברפיח, ואולי גם הסתננות פליטים לשטחם. שנית כדי לשמר שלטון כלשהו ברצועה ליום שאחרי ולשלב את חמאס בשלטון העתידי ככינור שני תחת ריבונות הרשות. וכמובן כדי לגאול את החטופים משביים.
התרעות פיקוד העורף