כבר כמעט ארבעה חודשים שצה"ל מתבוסס במנהרות של חאן יונס, במרדף אחרי הנהגת חמאס. העיר עזה וצפון הרצועה, אתגר גדול פי כמה, נכבשו בחצי מהזמן הזה. מדי יום מפיץ דובר צה"ל סרטון של היתקלות הרואית עם מחבל, אבל האמת היא שצה"ל כמעט לא מתקדם בדרום הרצועה. הוא ממתין להנחיה לכבוש את מחנות המרכז ואת רפיח, אבל זאת לא תגיע. שישה חודשים מפרוץ המלחמה, צה"ל צריך להציג תוכנית ריאלית על איך מסיימים אותה.
16 מחבלים מחוסלים ביממה אחת: פרטים חדשים על הסיכולים בלבנון
נערכים למלחמה כוללת? צה"ל ערך תרגיל פתע ענק בצפון
סברתי ואני עדיין מאמין שהכרעת ששת גדודי חמאס שנותרו ברפיח ובמחנות היא חיונית למימוש המטרה של השמדת הכוח הצבאי של חמאס. אבל ההשתהות המיותרת שלנו בחאן יונס שינתה את הנסיבות. כמו שזה נראה כרגע, לישראל לא תהיה לגיטימציה לכבוש את רפיח.
בתנאים הלא אידיאליים האלה, משימתו של הצבא היא להכין תוכנית שתביא את ההישג שעוד ניתן להשיג: כיבוש מחנות המרכז והשגת שליטה מבצעית ב־90% משטח הרצועה. אוכלוסיית עזה תידחק לרפיח ולאזור המואסי, וצה"ל יסלול שלושה מסדרונות שמבתרים את הרצועה: המסדרון הקיים בנחל עזה, מסדרון כיסופים שמצפון לחאן יונס ומסדרון מורג שמדרומה.
רפיח תישאר המובלעת האחרונה של חמאס, ומעל ראשם של אנשי חמאס יהיו מיליון וחצי חסרי בית רעבים. הקהילייה הבין־לאומית תוזמן לספק להם מזון כרצונה, להציע חלופות לשלטון חמאס ברפיח, אבל הפליטים לא יחזרו לבתיהם עד השבת החטופים. בזמן הזה יוכל צה"ל לפעול בחופשיות יחסית בכל שאר חלקי הרצועה, בפעולות מוצלחות כמו המבצע בבית החולים שיפא. זה צריך להתבסס על כוחות פשיטה ולא על כוחות שישהו בשטח הרצועה ויאפשר לנו לפנות כוחות הכרחיים לגבול הצפון.
אם לא נגיע במהלך הזה לעסקת חטופים בעזה, המשמעות היא שאנחנו הולכים למערכה בצפון. היא תדרוש את מיטב הכוחות של צה"ל וגם מטה כללי שסמכותו מכובדת על ידי מפקדי השדה ולא נגוע בכישלון של ה־7 באוקטובר. חילופי המהלומות שאנחנו מנהלים מול חיזבאללה כבר כמעט חצי שנה הביאו הרבה הישגים טקטיים, אבל ההישג האסטרטגי הוא של חיזבאללה: הרחקת תושבי הצפון מבתיהם. צה"ל פוגע במתקנים ובפעילים, הרג כבר 350 מהם, אבל מבחינת חיזבאללה זה מחיר נסבל למול ההישג. את זה צריך לשנות.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב