טבח 7 באוקטובר החל בשמחת תורה. והנה, 200 יום אחרי, יש לנו עדיין שבויים וחטופים בעזה, שיום שחרורם אינו ידוע. יש בין 133 החטופים והשבויים לא מעט שאינם בין החיים, כנראה רובם. אין לציבור שום מידע מאומת על כמות החיים, מי חי ומי לא. מסתמכים על חקירות של מחבלים עצורים, ועדויות של נשים שהשתחררו. אבל מאז חלף זמן.
משל ונמשל על החיים עצמם, כי מחר גם ככה נמות | רון קופמן
כך הצלחתי לבלום את החרדות של כיפוש מפני מזימות הפרסים | רון קופמן
אגם הדרעק בהולידיי, אבל אולי זה טוב. בראייה היסטורית, זה בטח יוכרז כטוב, כי נוכחותם במליאה ממאיסה את החיים על האזרחים. שני משתמטים: סמוצ'קנע גרנדמייזר ופיתהמר בן גביר, שולטים כאן. הם מפחידים את אבי האומה שאם לא יחליט כרצונם, הם יפילו את הממשלה. ואבי האומה חרד מהרגע הזה, כך גם הוא מתנהל.
ביום שני נציין כאן את ליל הסדר, חג החירות. אני מקווה, מאוד מקווה, שכל דיירי ודיירות אגם הדרעק יתקשו בבליעת האוכל, שיאבדו את חוש הטעם לארבע שעות, מיד אחרי שתיית המים והמלח עם הביצה המגורדת. ולו רק כדי שירגישו מה עובר על החטופים ובני משפחותיהם, בעוד הם שרים שירי חג. אולי גם כדאי שיאבדו את הקול לכמה שעות.
אבל נשארנו אנחנו, הציבור האדיש לגורלם של שני תינוקות, הביבסים, האמא והאבא שלהם, חיילות ונשים צעירות שעוברות גיהינום, גברים צעירים אותו כנ"ל, וכמובן קשישים בעשור התשיעי לחייהם. איך אנחנו בכלל יכולים לחגוג? מה קרה לנו? כולנו הפכנו לחרדים, שאדישים לגורלם של חילונים, שחלקם נחטפו מהמיטות, חלקם נחטפו מהנובה, והחיילים והחיילות שמסרו את חייהם בשביל העם הזה – שאינו ראוי להקרבה הזו!
הפסח יעבור, והם עדיין לא ישובו.
אבי האומה ולהקתו מחפשים מזור לכאבם מאיראן, הם לא רגועים, עד שישיבו את הכבוד האישי, שהם קוראים לו כבוד לאומי, לתפיסתם הנרקיסיסטית. ואז נגיע לימי הזיכרון. הראשון הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שהנהגת הכיפות לקחה ממנו את המהות כאשר הגדירה את מחבלי חמאס כנאצים. כן, כנופיה של 40 אלף טינופות משולה אצלם לגרמניה הנאצית, מעצמה שכמעט השמידה עולם, אבל בלי כמעט, השמידה חצי מהיהדות בעולם. כי הטפשת באגם הדרעק שינתה מצב צבירה: מנפוצה לאפידמית ונגיפית. כל החונטה השלטת תלבש חליפות כהות, חלקה ינאם נאומים פתטיים, ואנחנו נישאר עם תחושת גועל של למה זה מגיע לנו.
ואז יגיע ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וקורבנות מעשי האיבה. גם לטקסים הרשמיים תגיע גועליציית האפסים, כי אי אפשר למנוע מהם. אני רק מקווה לא לראות את נציגי אגם הדרעק בבתי העלמין הצבאיים. שנוכחותם לא תטמא את האבל של הציבור השרוי באבל. לא זרים ולא נאומים, ממש לא צריך.
אולי בעוד חודשיים־שלושה תתפנה גועליציית האפסים להחליט על מה מוותרים כדי להחזיר את החטופים והשבויים הביתה. אבל זה רק אולי, כי יש את חוק הגיוס, המשך השוד של הקופה הציבורית, חוק הרבנים, בחירת רבנים ראשיים, מינויים פוליטיים, מינויים במערכת הביטחון ועוד חולירע יאסנה פוליטית.
אז מה יהיה? יהיה רע, ככה פשוט.
המלחמה עוד לא הסתיימה, אין מועד ידוע לסיומה, אבל גועליציית האפסים לענייני געלט קדוש כבר תקצבה ב־19 מיליארד שקל את פרויקט השיקום. איזה יופי, אה? זה 14 מיליארד שקל לשיקום הנזקים, ועוד 5 מיליארד לבזבוזים, שקוראים להם פיתוח כלכלי לאיזור, שאמור "להצמיח אותו דמוגרפית". כל היזמים ששמעו על ההחלטה חייכו ומחאו כפיים. לי זה הזכיר את קו בר־לב, שהפך קבלני עפר למיליארדרים. אבל היזמים שחולמים על "פינה" מעוגת התקצוב הזה יודעים פי אלף ממני. 19 מיליארד יהפכו ל־30 מיליארד, כי ככה זה אצל יידעלך.
מי יבנה בדיוק? הרי חסרים כאן 80 אלף פועלים זרים לבנייה שוטפת, ועם הפרויקט הזה יידרשו עוד עשרות אלפי עובדים שממש אין (יידעלך לא יוצקים ולא עולים על פיגומים, זה נורא מסוכן), כי הוטל איסור על פלסטינים לעבוד על האדמה הקדושה. ביו"ש לפעמים מסירים את האיסור. מירי "המחוננת" יצאה לטיול עם הילדה בהודו ובסרי לנקה, תחת הכסות הקדושה של גיוס עבודה זרה, מה שהניב 150 עובדים שנחתו השבוע מסרי לנקה, וזכו לברכת תודה משר הפנים. אולי "המחוננת" תיסע לטייל שוב בדרום מזרח אסיה, למדינות הקווקז, לאבורג'ינים באוסטרליה, לאינדיאנים בקנדה (יש לה עוד ילדים שבטח חפצים בטיול), אז יגיעו לכאן עוד כ־2,000 ידיים עובדות. אוקצור, רק גיוס העובדים זה עניין של שנתיים. אבל משקמים את הארץ, אה?
הטמטום האנושי והשרלטנות, כפי שחזה אלברט איינשטיין, אין להם סוף. מי ששואל מה יהיה בסוף, לא הבין את ההתחלה. כי מי שמבין את ההתחלה, לא שואל מה יהיה בסוף. הוא יודע.
אנחנו לקראת פסח, אז אספתי לכך כמה קניידלך קדוישים על נבחרי הציבור שלנו. אין שם חכמים יותר מדי, והם גם לא יודעים לשאול שום שאלה, זולת "מה ייצא לי מזה?". הם בטח לא תמימים, כאשר הם צריכים לדאוג לעצמם. אז מה נותר לנו, רשעים? תחליטו אתם, כי זה גדול עליי.
מרכז המחקר והמידע של אגם הדרעק בדק ומצא כי 57% ממוסדות הלימוד החרדיים לא השתתפו במבחני הקריאה של משרד החינוך בתשפ"ג, למעט רשת בני יוסף של ש"ס, שהגיעו להישגים טובים מאוד. יש 180 אלף תלמידים בשתי רשתות חרדיות שהמאכערים באגם הדרעק רוצים בשבילם כניסה לגעלט של אופק חדש, שמצריך לימודי ליב"ה. משרד החינוך לא עושה כלום בסוגיה, רק מתקצב. יופי של שיטה, המשיכו כך. יש לנו בורות, והיא תנצח. היא כבר מנצחת שנים.
ח"כ יצחק פינדרוס, סוג של חניוק, מתפייט בערוץ הכנסת לקראת ליל הסדר: "מקווים שבקרוב ייבנה שם בית המקדש. שכל היהודים יצטרכו להגיע להקריב קורבן פסח בירושלים". נגיד בנית בית מקדש, פינדרוס, אחרי שדאגו לך לפועלים וקיבלת קדימות, כי מה זה עוטף עזה לעומת בית מקדש, כן? איך נשנע את החיות לטבח ההמוני בהן? כל אזרח חייב להביא חיה משלו, או שאתם בני אלוקים תספקו את הסחורה? זו תהיה שחיטה המונית במזבח עצום עם 2,000 שוחטים, או רק כמה עשרות? תהיה חניה צמודה למזבח, כדי להעמיס את הבהמות השחוטות, או שיהיו קבלנים להובלה לחניון? מי מקבל זיכיון להובלה וכמה יעלה "מעשר"?
אני שואל כי יש לי חבר שקוראים לו כפיר, הוא דתי לפי דעתי, שמאוד רוצה להיות חלק מהתעשייה הזו. הוא הבטיח לי "פינה" מהשלל, אם אני מארגן אותו בקואופרטיב שלכם.
צה"ל יארגן 120 אלף הגדות של פסח לליל הסדר. 840 אלף לחמניות כשל"פ, 24 אלף דגי סלמון, 30 טונה אנטריקוט, 108 טונה מצות, 240 אלף קינוחים אישיים, 50 אלף מנות לאוכלוסיות מיוחדות, 100 אלף סלטים אישיים לפסח. כבוד. מגיע ללוחמים ולתומכי הלחימה גם יותר מזה, הרבה יותר. מישהו או מישהי בגועליציית האפסים חשבו, רק במקרה, כן? איך תיראה ארוחת החג של החטופים והשבויים, שעדיין בחיים? לא נראה לי. בגועליציה כבר ויתרו עליהם, שמו איקס. יש לנו ניצחון מוחלט להגיע אליו, והם כבר רשומים באקסל כקורבנות ההישג.
בשבועות האחרונים מתו ארבעה פלסטינים בעימותים עם מתנחלים. הדגש הוא על מתו, לא נהרגו. המציאות שלפיה נמצאו קליעים בגופות אינה סותרת את ההערכות. ייתכן שהם נפצעו לפני זמן בריב חמולות שלהם, אבל זו לא סיבת המוות, לפי אלוקים והבאבא־בובות של השכונה. מספרים לנו שהמשטרה של פיתהמר בן גביר חוקרת, בסדררררר. אני מחכה לסיום החקירה שתקבע כי קיים "חשד סביר" ואף מוצק להתאבדות של המנוחים. זה יכול לקרות, כן? אבל רק אל תשאלו מדוע נמשכים הפיגועים, כי התשובה היא צער על המתאבדים. אגב, דובר צה"ל התייחס לאחד האירועים וקבע כי הירי לא בוצע בידי לוחמים ושוטרים. זה נתון חשוב שמחזק חשד להתאבדות.
משה ארבל, האחראי על הפנים בגועליציית האפסים, החליט על שלל הטבות ליותר מ־100 ראשי רשויות מקומיות, שפרשו או נכשלו בבחירות האחרונות. הנימוק: "ראשי רשויות היו עסוקים במלחמה, ולא הצליחו להיערך כראוי ליום של אחרי". מה זה "להיערך ליום של אחרי"? 400 אלף מילואימניקים נערכו ליום של אחרי? ארבל נתן להם גם שורת הטבות? מה זו הפרטיה הזו? אישית, אני סבור שמגיעה לכל ראש רשות דירה ביישובו, כדי להיערך ליום שאחרי.
איוב קרא, סוג של נזר הבריאה, שלא מפסיק לפנק במתנות: "שוב ארה"ב בוגדת בנו! ג'ו ביידן נתן אישור בשתיקה לאיראנים, לתקוף את ישראל, ועכשיו הוא מצפה שנבליג ונקבל את זה בהכנעה? זו לא ברית, זו דקירת סכין בגב מצד אחד 'החברים' שלנו". איך האיש הגיע לאגם הדרעק, אני באמת משתומם. דרוזים שאני מכיר משוכנעים שהוא ליצן, אז איך הוא הגיע?
הוועדה המיוחדת לחיזוק הפיתוח בנגב ובגליל באגם הדרעק (97 אלף מפונים, אבל הוקמה ועדה) דנה השבוע בתוכנית "צפונה". ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן סיפר לנוכחים שהוגשה לו טיוטה מהאוצר על סיוע בסך 3 מיליארד שקל, שהייתה לו ברורה. ראשי היישובים בקו העימות השיגו השגות, אז הכפילו את הסכום ל־6 מיליארד. "מדברים על מיגון, אבל עוד אין תקן, כי ראינו איך טילים נכנסו מצד אחד של הממ"ד ויצאו מהצד השני. התוכנית לחלוקת הכספים, לא עונה לצרכים האלה".
אביחי הוא בחור עשר. גם הוא יודע שהתוכנית היא פארש, אבל הוא מנומס ולא אומר את זה. הניירות זה סתם, כי הרי הבטיחו 3.5 מיליארד, אבל לא העבירו פיאסט (מטבע ישן של 25 אגורות), אז עכשיו הבטיחו 6 מיליארד, אבל עוד לא העבירו פיאסט. זה סתם בכאילו, כמו במשחק מונופול.
מירי רגב ב"פגוש את העיתונות": "יש תאריך לבחירות ב־2026. בחירות היום זה פרס לחמאס". ה"מחוננת" הוסיפה כי יש בתנועות המחאה פעילים שרוצים לרצוח את ראש הממשלה: "יש קיצונים שעולים עם לפידים בוערים, במטרה לרצוח את ראש הממשלה".
אז אני רק שאלה: מה חטאנו ופשענו, שקיבלנו עונש חמור באמצעות חברותה של ה"מחוננת" בקיבינימט של המדיני־ביטחוני? מה משקלה הסגולי באירוע? מהי תרומתה לביטחון המדינ'ע והעצמת הדיפלומטיה הבינלאומית? אני מתכוון לדקות שבהן היא לא משמשת כפיטבול של אבי האומה, שמשסה אותה במערכת הביטחון.
ניסים ואטורי, סגן יו"ר אגם הדרעק, חבר ועדת חוץ וביטחון ורוק־סטאר בתחום, בציוץ בטוויטר: "במקרה של עימות עם איראן, אם לא נקבל תחמושת אמריקאית, ניאלץ להשתמש בכל מה שיש לנו". אמממ... מה זה אומר, ניסימה? אתה רומז לשימוש בנשק יום הדין? כאילו אתה ממש מאיים במלחמת עולם? הרופא של אגם הדרעק כבר אבחן אותך?
ח"כ יצחק קרויזר בראיון לקול ברמה: "לעוצמה יהודית יש כוונה להסתער בשנים הקרובות על משרד הביטחון, ולעשות את אותו שינוי שעשינו במשרד לביטחון לאומי. למנות רמטכ"ל שיביא ניצחונות, מסתער ונותן גיבוי לקצינים".
וואו קרויזר, המשרד של פיתהמר הוא אימפריה. 51 ערבים נרצחו בשנה הנוכחית, המשך הצלחה מהשנה שעברה. האלימות במשפחה בשיאה, האלימות הרצחנית ביו"ש היא סיפור הצלחה, כאילו יואב בן צרויה כבר מונה לרמטכ"ל, לקדנציה נוספת. המינויים של פיתהמר הם סוכריות לעם היושב בציון, שפתיים יישקו. האלימות של שוטרים כלפי מפגינים היא תו"ל לכל העולם ואשתו. אני כבר מחכה ליום שפיתהמר יתאדה מאגם הדרעק ויחזור להיות סתם פעיל טרור יהודי. וגם אתה, בלתי נחוץ, קנה רצוץ, והעיקר הזמן שתהיה בחוץ.
במסגרת גילוי האפיקומן בגועליציית האפסים, מתברר שאורית סטרוק תקבל 30 מיליון צ'קולים לפעילות במרחב הכפרי בחיזוק הצפון. המרחב שאינו כפרי, ולא בשליטת השרה של הכפרים: שלומי, מטולה וקריית שמונה, שמהווים כ־58% מאוכלוסיית הפליטים, יקבלו רק 10 מיליון צ'קולים. בהחלטה של קולקציית האפסים נקבע כי האפיקומן, בדמות 30 מיליון, יוקצה ליצירת ג'ובים לכיפות כ"מתכנני קהילות ורכזי יישובים". ז'תומרת לא עוזרים ליישובים, אלא עוזרים לקהילה של סטרוק. איזה יופי, אה? מתי חילונים יקבלו איזו "פינה" כמתכנני קהילות?
צלם העיתונות הוותיק שאול גולן הותקף בדומא על ידי עשרות מתנחלים חמושים בנשק ארוך וציוד קרב, משום שתיעד שריפת בתים. הם שרפו את ציוד הצילום שלו, הפשיטו אותו מבגדיו והותירו אותו עירום, כדי לוודא שאין כרטיס זיכרון של מחשב בכיסיו, כדי למנוע את פרסום התיעוד. שברו באלימות את ידו, כולל האצבעות, בעטו בפניו ובבטנו, וזרקו את מפתחות האופנוע שלו למדורות שהדליקו. הם הותירו אותו פצוע ומדמם בשטח.
המשטרה כמובן חוקרת, ומנסה למצוא "קוף" בן 11, כדי שיאכל את התיק החמור וייענש בשלושה ימי מעצר בית. אבל רבותיי: כוחנו באחדותנו, רק ביחד ננצח, אחים א־נ־ח־נ־ו. מה, לא? בטח שכן.
עלות ההגנה האווירית במתקפת הכטב"מים והטילים מאיראן היא כ־2.5 מיליארד שקל. אז על מה אנחנו בוכים בדיוק? הרי היה יכול להיות יותר גרוע, כי הסכום מכסה 60% מסכום ההוצאה הכוללת של המבצע, כי בנות הברית כולל ירדן השמידו בשבילנו כ־40% מהסחורה ששיגרה איראן. עד כמה שידוע, הן לא הגישו חשבוניות לתשלום. ואמריקע הרי נותנת לנו מתנה לפסח של הרבה מיליארדים, אין מה לדאוג.
השר יצחק וסרלאוף מבשר לאומה שבעת המתקפה אנשים ישבו בממ"ד ואמרו תהילים. אני לא מבין על מה הוא מדבר, כי אני נרדמתי ב־23:45, כשעוד לא ירו כלום. ובנוסף, למי יש להתפלל? לאלוקים? איפה הוא היה ב־7 באוקטובר, נפש בבורה־בורה? איפה היה אלוקים בשואה? איפה הוא היה באינקוויזיציה בספרד ובפורטוגל, בפרעות קישינב ובעוד אירועים טרגיים. מה זו החארטה הזו של אמירת תהילים שאמורה להציל? אולי די עם ההונאה הזו?
בינתיים אמירת תהילים עזרה רק לבאבא־בובה, יצחק יוסף. הוא יגיע עם שמלתו הרקומה ומגבעתו הרקומה גם כדי לקבל את פרס ישראל. מעולם לא קיבל את הפרס הזה אדם שהוא אנטי כלפי כל מה שזז: חילונים, נשים, להט"ב וערבים. בנוסף, הוא כל כך "ציוני", שהוא מאיים על הציבור שהחרדים יעזבו את הארץ אם יגויסו לצה"ל. אז לפני הכל, אל תאיים, תבצע, ויפה שעה אחת קודם. אם אני חי כמוהו על חשבון הציבור בג'וב הכי מיותר שקיים, אני מבטיח לומר תהילים, שלוש שעות ביממה. לא רצוף, אחלק את האמירה לשש פעמים.
סמוצ'קנע גרנד־מייזר, בראיון לגללי צה"ל: "סמכנו על מערכת הביטחון וקיבלנו את ה־7 באוקטובר. אני גמרתי לסמוך על הצבא. אוהב ומעריך אותם, אבל לא מוכן לתת להם צ'ק פתוח. התפיסה של צבא קטן וחכם קרסה, אנחנו רוצים צבא גדול ואכזרי".
וואו, סמוצ'קנע, איזה גברי אתה! חבל שהשתמטת משירות, סיפרת לצה"ל שאתה לומד בישיבה והלכת ללמוד תואר וחצי במשפטים. אחרי זה כיהנת כע' פקידה בקריה, אף שאתה מחזיק מעצמך מצביא. אתמול גייסת את הבן, אז נצל את ההזדמנות ותשחרר אותנו מנוכחותך.
גועליציית האפסים נותנת את החברה למתנ"סים לש"ס. תקציב של מיליארדים, 6,500 עובדים, שת"פ עם קרנות פילנתרופיות. ממש יופי של עסקה. עוצמה יהודית רוצה את רשות המקרקעין, תנו לה, למה לא? יש להם קושאן מדאורייתא על הקרקע הקדושה. מדהים כאן, באמת. מונאקו של המזרח התיכון.
זהו זה, קינדרלעך, יש עוד הרבה קניידלך בסיר, אבל צר המקום מלהכיל. או־טו־טו־טוטו תסתיים המלחמה, ואז נחלק את הארץ, בשאיפה, להרבה קנטונים. תהיה ארץ לוי לחניוקים, ארץ יהודה לכיפות, חבל ארץ לעראברים ומתחמים קטנים לחילונים. אני אבחר לחיות בקנטון שגבולותיו הם יפו בדרום וצומת גלילות בצפון. אשלם בכביש אגרה בכל פעם שאסע לעבודה, לא רוצה בחינם.
בקנטון שלנו לא ירמו עם "כוחנו באחדותנו", "רק ביחד ננצח" ו"אחים אנחנו". אחות יש לי אחת, זה מספיק לי. תשבו על זה בסדר כאשר תמתינו לאליהו הנביא שיבוא. הוא לא בא אלפי שנים, אבל תחכו, כמו שאתם מחכים למשיח, וכמו שאתם מחכים לאלוהים.
היזהרו מהמצות. יותר מדי מהן לא בריאות לבני האדם, ושתדעו: גם חיות לא מתות עליהן.