צה"ל יורה לכל הכיוונים ואנחנו חוטפים מכל הכיוונים (נא לדמיין את פרצופו של האלוף במיל' ישראל זיו כשהוא מתריס כילד נעלב בערוץ 12 "חיזבאללה חוטפים יותר!"), כשבינתיים השועלים הקטנים המחבלים בכרמים ממשיכים לדחוף את המהפכה המשטרית והשיפוטית.
בג"ץ הגיוס: הממשלה צפויה לבקש ארכה נוספת להגשת תשובותיה
עימות בין נתניהו ובן גביר: "החטופים שלנו זכו לביקור דומה?"
ראש החץ הוא בנימין נתניהו, משני צדדיו מלאכי השרת יריב לוין ושמחה רוטמן, ומאחוריהם 61 מפעילי 9D פרלמנטרי שדורס עבורו את הדמוקרטיה לטובת "שתי משימות גדולות" כפי שהגדיר־דקלם באורווליאניות מדוברת בפגישה "חגיגית" (לשון ההודעה) מול ראשי אגפים במוסד ובשב"כ: "שיבת העם לארצו ושיקום ההגנה מול אויב קיומי שרוצה להשמידנו".
ב"שיבת העם לארצו" הכוונה היא לאיו"ש, ו"שיקום ההגנה" הוא המשך הלחימה בכל החזיתות "עד הניצחון המוחלט", כלומר חילוץ נתניהו ממשפטיו. כל משתתפי הפגישה יודעים שהוא יודע שהם יודעים, שברגע הזה שבו הוא מדבר אליהם, עוסקים מלאכי החבלה שלו בסלילת מעקף למערכות הביטחון באמצעות הרס מערכת המשפט והחוק.
החוק, אגב, מחייב את ארגוני המודיעין והביטחון לפעול ולהגן, ליטרלי, על הדמוקרטיה. רובם מתבוננים בו באלכסון, מתעבים אותו אישית ואת משנתו האידיאולוגית והפוליטית. רובם שם חסרי אונים מול מפעילי ה־D9 הפרלמנטרי שמנצלים את הדמוקרטיה כדי לחסל את מגיניה בתוך המערכת ואת מגיניה ברחובות.
מערכת המשפט היא המחסום האחרון שלפני הסתערות מדינת הלכה אלימה ומושחתת על החברה בישראל. היא הנער שעדיין תוחב את אצבעו בסדק הנפער והולך בסכר ששמו מערכת המשפט. וכמעט אין שם, כאן ובכל הארץ הזו מי שאיננו שואל את עצמו איך לכל השדים והרוחות נתקענו עם האיש הזה ועם האנשים האלה. כן, זה מסובך, ומצ"ב גרסה מקוצרת שאמורה להיות הגיונית.
האדריכלים סער ושקד
ב־2013, לפני שהחלו לחקור אותו, אמר נתניהו "מעל הכל, הגוף במדינה דמוקרטית שמגן ושומר על חירויות וזכויות הוא בית המשפט". אחרי שתיקי נתניהו החלו לצבור תאוצת הסתברות בדרך להפוך את החשוד והנאשם לחייב בדין, החל נתניהו לנהל מלחמה לחיים ולמוות מול מערכת המשפט. בהתאמה לצרכים קואליציוניים, זה חייב אותו לדחוף למינוי שופטים חובשי כיפות ו/או מושחתים תאבי קידום. מטרת־העל הייתה לשנות את הרכב בית המשפט העליון, שהיה אמור להיות הנקז של ערעוריו אם ייצא חייב בדין.
תחילה רתם נתניהו למשימה את איילת שקד, שביצעה כשרת המשפטים את מהפכת השינוי המשפטי בשיטת ייצור נקניקיות באפלה. לא כשר, מסריח, אולי פלילי – אבל עובד. שקד מינתה כ־300 שופטים יחד עם שותפה לכאורה לפשע אפי נוה. בהמשך החליף לוין את שקד במשרד המשפטים והמשיך במתווה העסקה שרקח נתניהו: שינוי מערכת המשפט לימנית־דתית־לאומנית, שתחלץ אותו ממשפט ומכלא. להבדיל מנתניהו, אמור כל אזרח שעומד לדין לבדוק מי מינה את השופט "שלו".
לוין תיאר את מהלכיו לחיסול מערכת המשפט כ"רפורמה" וכהתגשמות חזון פוליטי אישי זה עשרות שנים. משפחת נתניהו שלפה אותו מעמדת הנמלה העסקנית האפורה ביותר והחרוצה ביותר היישר לצמרת, ואז זה קרה: הבן אדם עמד על הפודיום בכנסת ונשא תוכחת זעם נסערת כאילו אכל רבע מהפיתה של ירמיהו הנביא כשישבו שניהם בחצר המטרה.
מי יכול היה לדמיין שבאיש הצל והצללים הזה, אפרורי ויבש כפקיד הוצל"פ, פועם יצר כביר של שלטון כוחני. המהומה סביבו וההפגנות נגד חילוץ נתניהו מהכלא באמצעות השתלטות על בית המשפט הפכו אותו ליקיר המשפחה, בייחוד יאיר, ולמספר שתיים בליכוד כמחליף קבוע של נתניהו. מה שנשקף מבעד לפילטר הרכילויות על מארג תהפוכות היחסים בין לוין, "רעייתי", "בני יאיר" ויועצי נתניהו הוא גרסת חובבים שכונתית של דרמה שייקספירית, קומדיה דל'ארטה וטרגדיה יוונית.
אלא שהכנופיה הזו נתקלה במחסום המחאה ההמונית, ולכאורה יוזמת השינוי המשפטי התפוגגה. ההפגנות עיכבו את תהליכי החקיקה, והמלחמה בלמה אותם. במקום השינוי המשטרי מלמעלה, כלומר שינוי משפטי בהובלת הקואליציה, החל לוין במלחמת התשה בתוככי מערכת המשפט.
צוואר הבקבוק הטכני־בירוקרטי והאידיאולוגי־פוליטי הוא מינויי שופטים בכל הרמות. ראשית, ייבש לוין את הוועדה למינוי שופטים. המערכת נסתמה והציבור נדפק, אבל למי אכפת? הרעיון הלויני היה לבצע עבודת מטה, שסימנה מי לנו ומי לצרינו, ולעבוד לקידומם של אנ"ש בהתאם. מטרת־העל היא להשלים את תוכניתו של נתניהו שהגה גדעון סער ושבוצעה חלקית בימי שקד.
כמו לידה טבעית
שקד, כאמור, מינתה כ־300 שופטים בהליכים מאפיוזיים, כולל כמה שופטי עליון. אבל הניצחון לא היה מוחלט. העליון עדיין גילה סימני עצמאות בעייתיים, כולל שופטים מיובאים על סמך כיפה וימין. לאחר שהקואליציה הדביקה את המונח "חוק יסוד" להצעות חוק מגמתיות, פסק העליון כי הוא רשאי לפסול חוק יסוד - מה שהטריף את לוין, שמנע מהוועדה למינוי שופטים לבצע את עבודתה, אלא אם כן תיענה לכל דרישותיו, שמשמען רק שופטים לטעמו של נתניהו.
שוב התערב בית המשפט העליון, עד שלאחר שנה של דחייה מונו לפני כשבועיים כמה עשרות שופטים. דוגמית לשיטת לוין: במהלך הישיבה הקודמת של הוועדה למינוי שופטים היה ויכוח סביב מינוי שופט בית משפט השלום בירושלים. הצעת לוין הייתה אחד, עו"ד מעמותת פורום קהלת, שהייתה ספקית של ניירות עבודה, הסברים וטיעונים לאותה רפורמה משפטית.
היה ברור שהכנסת הרגל הזו מקדמת את האיש למעלה במהירות של פז"ם זריז במיוחד. שניים משופטי העליון החברים בוועדה וחברים נוספים התנגדו לבחירה. ככה? לוין הסיר את הצעתו והעניש את הציבור הירושלמי בכך שלא נבחר אף שופט שלום בירושלים. נתניהו כרוח הקודש ולוין ברוח המפקד, ניהלו גם את עבודת היומיום של מערכת המשפט. על פי ברוך קרא (חדשות 13), מקדם לוין שופטים צעירים שתלויים בקידומם במערכת על פני שופטים ותיקים שמורא שלטון הימין פחות משפיע עליהם.
המשתמע הוא שלוין בונה מלמטה תהליך שיסייע למימוש המהפכה המשפטית, וכמו בלידה טבעית היא תביא לעולם את המהפכה המשטרית שתצוץ ביום בהיר אחד כאילו היא הדבר הכי טבעי ונורמלי שעם ישראל ייחל לו. גיבור המהפכה אמור להיות יריב לוין, ובאוויר צפו מיני שמועות על היומרה של לוין לרשת את ביבי.
האמת, לא חוכמה גדולה בהתחשב בכך שהכישורים העיקריים הם לִרְצוֹת ולְרַצּוֹת את השותפים. לשאר ידאגו המשטרה של איתמר בן גביר והצבא של בצלאל סמוטריץ'. המשמעות של מאבק נתניהו ולוין בשלטון החוק ברורה. יידעו כל חייל, חיילת והוריהם כי בעודם נלחמים בחזית ובעורף מתגנבת מאחורי גבם חבורת גנבי דעת, גנבי סוסים וסתם גנבים – ומכייסת את ערכיהם הליברליים והדמוקרטיים.