כבר שבועיים שהמו"מ להפסקת אש ושחרור הדדי ברצועת עזה לא מתקיים. בחמאס מאשימים כי ממשלת ישראל איננה רוצה עסקה, והממונה על המשא ומתן מטעם ראש הממשלה, גל הירש, הודה השבוע במחצית מן ההאשמה. עסקה בהחלט אנו רוצים, למלא את חלקנו בה – לא. בפגישה עם בני משפחות החטופים הודה הירש כי ישראל מסרבת לתנאי המרכזי של חמאס - להפסיק את המלחמה.
המתווה האחרון שעלה לדיון בטרם נפל היה הצעה אמריקאית. חמאס רשמו הערות על ההצעה, אבל לא דחו אותה לגמרי. מה שהפיל אותה בסופו של דבר היה סירובה של ישראל להפסיק את המלחמה. המתווה האמריקאי מבוסס על הצעה מצרית־קטארית, בת שלושה שלבים, שהונחה כבר בפברואר על השולחן. הפרטים לא פורסמו במלואם, ומעטים הישראלים שמכירים את ההצעה. על כן אניח את עיקריה כאן. זכות הציבור לדעת.
לפי ההצעה האמריקאית, בשלב הראשון יוחזרו אזרחים חטופים תמורת הפסקת אש ומאות אסירים פלסטינים. בשלב השני ישוחררו חיילים וחברי כיתות הכוננות, תמורת אסירים נוספים. בשלב השלישי יוחלפו גופות של חטופים בגופות מחבלים. השלב הראשון של העסקה יתקיים במהלך הפסקת אש, שתיארך חודש וחצי.
המתווכים הציעו כי במהלכו ישוחררו 40 אזרחים ישראלים חטופים, ובהם ארבע החיילות. תמורתם תשחרר ישראל 900 אסירים פלסטינים, ומתוכם 100 השפוטים למאסר עולם. מתוך ה־100 הללו, 47 הם משוחררי עסקת שליט, שנעצרו לאחר שחרורם מפני שחזרו לפעילות צבאית. ישראל תורשה לגרש לחו"ל כל אסיר מבין ה־100 הכבדים אם תרצה, כך לפי ההצעה.
בירושלים אמרו כי אם חמאס לא יצליחו למצוא 40 חטופים חיים, ישלימו את מספרם מהחיילים שברשותם, האמורים להשתחרר בשלב השני. בחמאס סירבו לכך בתואנה כי החיילים שמורים לעסקת חילופין נוספת, וכי השלב השני נפרד מקודמו ובעל נסיבות משלו.
בחמאס השיבו כי אין ביכולתם להמציא רשימה של 40 חטופים אזרחים בחיים. לטענתם, חלק מן החטופים נהרגו, ואחרים מנותקי קשר בשל נסיבות המלחמה. הם אינם יודעים כמה חטופים חיים נותרו ברחבי הרצועה, וזקוקים לכמה ימי הפוגה כדי להרכיב את הרשימה המלאה והסופית.
ראשי חמאס ביקשו מפתח חילופין שונה מ־900 האסירים שהציעו האמריקאים: תמורת כל חטוף, הם ביקשו - תשחרר ישראל 50 אסירים פלסטינים. כנגד ארבע החיילות דרשה הנהגת חמאס כי ישראל תשחרר 50 אסירים לכל חיילת, ובלבד שמתוכם 30 יהיו כאלה השפוטים למאסר עולם.
הרשימה תיקבע לפי עקרון הוותק. כלומר, האסירים הוותיקים תחילה, והפחות ותיקים אחר כך. מסיבה זו, רוב המשוחררים המיועדים הם אסירי פת"ח. נוסף על כך הוחלט כי מדי יום ייכנסו 500 משאיות סיוע ובהן מזון, מים ותרופות. בחמאס דרשו כי אספקת האוהלים והבתים הארעיים למיניהם, שכמותם יוזרמו לרצועה רבבות, לא תיחשב במניין 500 המשאיות.
סעיף מרכזי נוסף במשא ומתן הוא חזרת ה"עקורים", המפונים הפלסטינים מאזורי המקלט בדרום הרצועה לבתיהם בצפונה. במתווה האמריקאי נאמר כי שבועיים לאחר התחלת ההפוגה, תאפשר ישראל למפונים הללו לשוב בהדרגה לבתיהם. נתיב השיבה יעבור בכביש החוף (שדרות אלרשיד), וצה"ל יתחייב להתייצב במרחק חצי קילומטר ממנו.
מצלמות ומגדלי תצפית של האו"ם יפקחו על כך שהתנועה תתנהל כסדרה. בחלוף שבועיים נוספים, יופעל נתיב תנועה מקביל - שדרות סלאח א־דין, המרוחקות כשני קילומטרים מזרחה מן הים בעומק הרצועה. גם במקרה הזה, צה"ל מתחייב להתרחק כחצי קילומטר מן הרחוב.
בחמאס דרשו לאפשר חזרת עקורים כבר מן היום הראשון להפסקת האש, ולא אחרי שבועיים. כמו כן, ביקשו שחיילי צה"ל יתרחקו יותר מחצי קילומטר מן הציר, מחשש לחיכוך. החיילים, טענו בחמאס, ירצו בוודאי לבדוק חלק מן החוזרים שמא הם מבוקשים, וכך יתלקח חיכוך שעלול להתגלגל לפתיחה באש ולנפגעים.
הנהגת חמאס לא הציגה במשא ומתן דרישות מיוחדות עבור עצמה. היא לא במצב לעשות כן. למשל, להתנות את העסקה בחזרתם לשלטון ברצועה כפי שהיה ערב הטבח. כמו כן, היא לא ביקשה ערבויות מישראל לבל תפגע במנהיגיה בחו"ל. בחמאס טוענים כי ישראל אינה רוצה עסקה, וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין בהמשך המלחמה משיקוליו האישיים. כך אמרו נציגי חמאס למתווכים במהלך השיחות.
ישראל, כמו שכתבתי כאן בחודשים האחרונים, צריכה לבחור בין חטופים לבין המשך המלחמה. דרך שלישית איננה בנמצא. מבצע צבאי ברפיח עשוי לשחרר כמה מהם, אבל הוא עלול גם לפגוע ברבים אחרים. צה"ל לא הצליח עד היום להסתייע באופציה הצבאית כדי לחלץ חטופים במספר ראוי. יותר מכך: אש ישראלית הרגה יותר חטופים בטעות מכפי שהצילה. פי שלושה, אולי יותר. בין אם תבוא עסקה או תמשיך להידחות, עוד נכונו לנו, למרבה הצער, ימים של יגון ושכול.
התרעות פיקוד העורף