לפעמים נדמה לנו בטעות, שהעניינים שלנו עומדים בראש סדר היום של האמריקאים. אבל הם לא. הסטודנטים המפגינים באוניברסיטאות הם מטרד. העובדה שמתירים להם להשתולל ולאיים על סטודנטים יהודים היא תזכורת לא נעימה למצבם האמיתי של היהודים בכל זמן ומקום – מיעוט קטן, פגיע, חשוף לגחמות ההמון. ובכל זאת ראוי להיזכר: אלה אינן הפגנות המוניות. אלה אינן הפגנות שסוחפות מיליונים. זה אולי מזכיר את הקמפוסים בימי וייטנאם. זה אולי מהדהד את הקולות של "בלאק לייבס מטר". אבל המספרים מדברים. אז היו המונים, עכשיו יש מעטים. כל עוד לא יוכח אחרת, הזירה הישראלית־פלסטינית תישאר נושא לדאגה למעטים בלבד.