לא תהיה הזדמנות נוספת: זו היא ההזדמנות האחרונה להציל את המשק | שלמה מעוז

ההתמהמהות בהחלטות לגבי מלחמת טבח 7 באוקטובר 2023 או בשמה הרשמי שכבר אינו מחזיק מים, חרבות ברזל, מתחילה לתת את אותותיה על המשק הישראלי שהחזיק מעמד איכשהו בחודשים הראשונים למלחמה הארורה. אי אפשר לנהל משק לאורך זמן ללא הכרעה צבאית קצרה וברורה, ללא אופק, אפילו חלקי.

בשורות רעות למשק: הגירעון עלה ל-7% מהתוצר
עסקת ענק: פנגו רוכשת את Gett ב-175 מיליון דולר

הפעילים במשק נפגעים, מפחיתים את פעילותם ופוגעים ענף אחד ברעהו. ההכרעה "נכנסים" או "לא נכנסים" לרפיח, כן נכנסים, רק לציר פילדלפי? או אולי בהמשך שחיקת כל רפיח מחייבת ריתוק כוחות צבאיים לאורך זמן, גם סדיר וכמובן גם מילואים.

הקריאה המתגלגלת למילואים שנדרשים ויידרשו להכריע על עתיד הגליל העליון ועמקי נהר הדן כבר מכריעה את המשק לרעה. אין יד מכוונת לעסקים ותעשייה המבקשים הפצעת אור, אם לא היום אז מחר. מספר שעות העבודה בכלל התעשייה ירד לפי נתוני המגמה של הלמ"ס בשיעור שנתי של 5.3% בשלושת החודשים דצמבר־פברואר האחרונים, לאחר נפילה בשיעור שנתי של 10.8% בשלושת החודשים ספטמבר־נובמבר 2023.

הייצור התעשייתי נפל בחודשים דצמבר־פברואר בשיעור שנתי של 6% לאחר התרסקות של 8.6% בשלושת החודשים קודם לכן. פגיעה גם בבטן הרכה של הייצור התעשייתי היא תעשיית טכנולוגיה עילית, צלילה בייצור בשיעור שנתי של 17.4% לאחר נפילה של 12.1%, בהתאמה.

ירידה בייצור
שימו לב, למעשה למעט ענפי טכנולוגיה מעורבת־עילית, לפי הגדרות הלמ"ס, הם הענפים הקשורים בחלקם ישירות ובעקיפין למאמץ המלחמה, בכל הענפים הייתה ירידה בייצור התעשייתי בתקופה האמורה - כולל פגיעה בתעשיות טכנולוגיה מסורתית עם ירידה בשיעור שנתי של 5.6% לאחר נפילה של 8.9%. "האור" הוא רק בתעשיית המלחמה.

העלייה בהיקף הייצור התעשייתי של טכנולוגיה מעורבת־עילית בשיעור שנתי של 6.9%, לאחר עלייה בשיעור שנתי של 4.1%, נובעת מכך שהענפים בקטגוריה זו כוללים ייצור נשק, תחמושת, ייצור מכונות וציוד, ייצור כלי רכב מנועיים ונגררים, ייצור ציוד חשמלי, ייצור כימיקלים ומוצריהם, וייצור כלי תחבורה אחרים והובלה. פשוט, בכל הענפים בתעשייה יש ירידה בפדיון במכירות לשוק המקומי, למעט טכנולוגיה מעורבת־עילית הקשורה בחלקה למאמץ המלחמתי העכשווי. כאשר פונים ליצוא, יש ירידה בפדיון, הפעם בכל הענפים - כולל טכנולוגיה מעורבת־עילית.

המלחמה מרתקת יותר ויותר כוח אדם, מעסיקים בתחום ההייטק החלו לצמצם את מספר העובדים. נקודת האור כרגע ובהמשך היא הנשים. נעבור לרבעון הראשון של שנת 2024: מספר השכירים בתחום ההייטק, תעשייה ושירותי הייטק היה נמוך ב־4.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בקרב הגברים ירידה משמעותית של 9.1% ל־271 אלף בממוצע.

לפי נתוני המגמה, בקרב הנשים יש דווקא עלייה של 4% ל־156 אלף בממוצע. מעניין, הירידה במספר השכירים בענפי ההייטק החלה כבר ביוני 2023, עם התחזקות המחאות נגד הממשלה ובגלל מגמה עולמית של צמצום הפעילות בתחום ההייטק בעולם - כך לפי נתוני המגמה של הלמ"ס.

הבשורה: ככל הנראה בגלל הכוח העולה של הנשים, יצוא שירותי הייטק בשלושת החודשים עד חודש פברואר השנה עלה בשיעור של 3.8% לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן, והסתכם ב־13.3 מיליארד דולר. אבל בכלל השכירים בענפי ההייטק אין בשורה: בחודש מרץ, הנתון האחרון הידוע, מספר השכירים בענפיי ההייטק ירד ל־413 אלף לאחר 432 אלף בחודש פברואר השנה. חלקם של השכירים בהייטק מכלל השכירים במשק ירד ל־11% לאחר 11.5% בפברואר השנה.

אומנם יש ירידה במספר העובדים בתחומי ההייטק, אבל הנותרים דווקא נהנים מעליית שכר גבוהה במיוחד. השכר בענפי ההייטק היה בפברואר השנה גבוה ב־13.2% לעומת פברואר אשתקד ל־33,964 שקל בחודש. השכר המרבי בהייטק הוא בתחום מחקר מדעי ופיתוח, עם עלייה של 21% לשכר של 44,670 שקל בחודש.

בתכנון וייעוץ המחשבים ושירותים אחרים יש עלייה של 10.6% לשכר של 35,182 שקל בחודש. בתעשיית ההייטק מוביל תחום ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, עם עלייה של 18.5% לשכר של 31,327 שקל בחודש. לשם השוואה, השכר בכל ענפי המשק למעט ההייטק עלה ב־7.6% ל־11,235 שקל בחודש בממוצע.

העלייה ברמת ההשכלה של הנשים בעשורים האחרונים, שכבר הותירו את הגברים מאחור, נותנת את אותותיה גם היום בימי המלחמה. נשים עומדות שוות מול שווים כמעט בכל התחומים, למעט שכרן הנמוך עדיין בגלל שלטון החברה הגברית - נמוך ב־15% לאחר נרמול שעות העבודה.

בסקר שפורסם ב"מעריב" לכבוד יום האישה הבינלאומי על ידי מכון המחקר רושניק, והוזמן על ידי ויצו, עולה כי 70% מהציבור מסכימים כי מלחמת חרבות ברזל הוכיחה שנשים יכולות לקחת חלק הן כלוחמות בזמן הכאוס של המלחמה דהיום והן בשגרה. 82% מהנשים מקבלות קביעה זו ו־57% מהגברים. ואכן, נשים נלחמו ונלחמות בחזית מול האויב, חלקן נהרגו, חיילות נחטפו. הקידום שלהן בסקטור הציבורי, מהממשלה ועד לרשויות המקומיות, עדיין לא הולם.

עלייה בהיעדרויות
מנתוני הלמ"ס עולה כי הנשים ממלאות את השורות במשק. בעוד היעדרות זמנית של גברים, בכל הגילים, ממקום העבודה במשך כל השבוע, במשך חודש מרץ השנה, עלתה בשיעור של 73% לעומת מרץ 2023, מטבע הדברים בגלל המילואים וסיבות אחרות, ההיעדרות של נשים, כל השבוע, עלתה בשיעור של 10%. הנשים ממלאות בשוק האזרחי את מקומם של הגברים המגויסים, למרות תוספת העול שלהן בניהול משקי הבית בצד העבודה מחוץ לבית.

מספר הגברים הנעדרים ממקום עבודתם כל השבוע בגילי 18־54 היה במרץ השנה גבוה ב־89% לעומת מרץ אשתקד, כשאצל נשים הייתה עלייה של 16%. בגילים מעל 55 היעדרות כל השבוע במרץ הייתה אצל הגברים גבוהה ב־33% לעומת מרץ 2023, בעוד אצל הנשים הייתה ירידה בהיעדרות של 15% - כלומר נשים שכבר אינן מטפלות במשק הבית בשיעור מאסיבי, מעל גיל 55, נרתמו עוד יותר לעבודה מחוץ לבית למלא את שעות העבודה החסרות של הגברים.

אם נבחן את כלל ההיעדרויות הזמניות ממקום העבודה על פי הלמ"ס, הפעם לא רק כל השבוע אלא גם חלק מהשבוע, מספר הנעדרים זמנית עלה בקרוב ל־50 אלף עד ל־603 אלף איש ואישה. אצל הגברים ההיעדרות עלתה ב־47,500 מקרים ל־286 אלף, בעוד אצל הנשים העלייה בהיעדרות הייתה זניחה, 2,350, ל־316 אלף. בחודש מרץ השנה סיבת ההיעדרות בגלל המילואים בקרב הגברים הייתה בשיעור של 38% מכלל ההיעדרויות, לאחר 44% בחודש פברואר. בקרב הנשים ההיעדרות בגלל הכרח המילואים הייתה 4.8% לאחר 6.2% בחודש פברואר.

פחות שעות עבודה
כל שעות העבודה של כל הגברים בכל המשק הגיעו במרץ ל־88 מיליון, עדיין פחות ממרץ אשתקד עם 91 מיליון שעות, אצל הנשים 70.7 מיליון שעות לעומת 70.2 מיליון שעות. במלחמה זו מספר שעות העבודה בתעשייה של הנשים עלה ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד ב־2.4% ואצל הגברים, מטבע הדברים, חלה ירידה של 1%.

בשירותי תחבורה, אחסנה ובלדרות מספר השעות של הגברים ירד ב־4% ואצל הנשים עלה ב־4.3%, ממלאות השורות. בשירותי ניהול ותמיכה ירידה אצל הגברים במספר השעות של 8% ואצל הנשים עלה בכ־12%. בשירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, המאפיינים את תעשיית ההייטק, מספר כל השעות של הגברים ירד ב־12% - בעוד מספר השעות של הנשים עלה בקרוב ל־5%.

הכבדה בעול
במלחמה זו הסקטור הפרטי נאבק על חייו בשל הירידה בהיקף הפעילות העסקית, בעוד הסקטור הציבורי ממשיך להתנפח ללא תמרור עצור. אצל החברות הפרטיות מספר העובדים בממוצע בשלושת החודשים דצמבר־פברואר השנה לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן ירד ב־80,100, ירידה של 3.4% לממוצע של 2.246 מיליון עובדים. בסקטור הממשלתי כולל בתי חולים נוספו 17,800 עובדים - עלייה של 2.3%.

עכשיו נשווה בין הרשויות המקומיות לבתי החולים. הרשויות המקומיות עומדות בראש הסולם בעלייה במספר העובדים, עם 202 אלף עובדים, הן שמכבידות את העול הכספי על הסקטור העסקי המתקשה בימים אלה. מספר עובדי הרשויות המקומיות עלה ב־10,100 - תוספת של 5.3% עובדים. זאת, למשל, בהשוואה לבתי החולים, הנמצאים דווקא בעומס אדיר בגלל המלחמה והזדקנות האוכלוסייה, עם תוספת של 2,200 ל־95,400 עובדים - שהיא עלייה של 2.4% בלבד.

מלכ"רים פרטיים רבים נסמכים על שולחן הממשלה, עלייה של עוד 8,900 עובדים שהיא עלייה של 2.9%. והשאלה שנשאלת היא מי עומד בראש עליית השכר בתקופה המצוינת פה? הרשויות המקומיות עם תוספת שכר שמנה של 11.5%, לעומת ממוצע עלייה משקי של 8.1% ולעומת עליית שכר של 8.5% בבתי החולים - שם יש ייצוג נשי מובהק. כלומר, הרשויות המקומיות מתנפחות הן במספר העובדים והן בשכר - אז מה הפלא שהאוצר מאשר להן העלאות ארנונה או צורות חישוב מחדש, שהן עליות מוסוות בנטל על הסקטור העסקי הכורע והמשפחות שמתקשות לכלכל עצמן בחיי היומיום?

לפי מדדים מעודכנים לחודש אפריל בתעשייה, רואים צפי למאי לירידה בהיקף ההזמנות ליצוא ב־2.6% ולשוק המקומי עלייה, מטבע הדברים לסיפוק צורכי המלחמה, של 1.6%. בבינוי עלייה של 0.9% בלבד בצפי לחודש מאי. במסחר הקמעונאי המבושם חגיגה, עקב העלאות המחירים, ויש צפי לעלייה בהיקף המכירות של 7.9%, עלייה בהזמנות מספקים של 5.4% ועלייה של 2.9% במספר העובדים. במלונאות סבל, קיפאון בצפי להזמנות של ישראלים וירידה של 86% במספר ההזמנות של תיירים. בענפי השירותים צפי לעלייה בהזמנות לשוק המקומי ב־1.3%, ועלייה של 2.2% בהזמנות ליצוא.

מצב המשק עלול להיות עוד יותר עגום אם לא יתקבלו החלטות קשות, ככל שיהיו, לסיים את המלחמה הארורה שבה הפסדנו ושהמשק מתקשה לעמוד בה. אין פלא כי מדדי בנק ישראל לפעילות המשק מצביעים על ירידה קלה מדי חודש בפברואר וגם במרץ. מדדים אלה אינם מבשרים טובות. בכלל, הגיעה שעת הכרעה, אולי אפשר להתייעץ גם עם נשים שעושות נפלאות בכל התחומים, נשים שאינן יושבות בקבינט המלחמה המצומצם? אולי. מי ייתן.