מדד אפריל שפורסם היום (רביעי) עלה בניגוד לציפיות ב-0.8% ומשקף מגמה שכבר החלה של עליה הדרגתית בקצב האינפלציה. המדובר במדד הפחד. המחירים עולים ועולים וכל עוד הממשלה לא תצטרף למלחמה ביוקר המחיה הריבית תישאר בלית ברירה גבוהה.

ניסיונות לעוור את צה"ל: זה מה שלא היה בבלון התצפית
סוף לשמועות: ערן חייא לא חוסל, אך הוא בצרות לא פחות גדולות

היא תישאר ברמתה הנוכחית עד סוף השנה לצערם הרב של מקבלי המשכנתאות והעסקים הקטנים. ולנתונים בהרחבה: מדד המחירים לצרכן לאפריל עלה כאמור ב-0.8% וקצב המחירים בשנה האחרונה מגיע ל-2.8% לשנה לעומת קצב של 2.7% לפי מדד מרס. 

עליות המחירים נובעות מאירועים עונתיים בסעיף התחבורה שעלו ב-3.4%, עלייה של כ-2.3% במחירי ההלבשה וההנעלה, ומחירי תרבות ובידור שעלו ב-1.6%.

מה מלמד אותנו המדד? ראשית, עליית מחירי הדירות שאינם כלולים במדד אינה נפסקת ובחודש האחרון עלו ב-0.9%. סעיפים נוספים בתחום שתרמו למדד הם שירותי דיור בבעלות הדיירים שעלו ב-0.3% וסעיף הדיור המשקף את עליית שכר הדירה שעלה ב-0.6%.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: אבשלום ששוני)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: אבשלום ששוני)

במגמה השנתית, מחירי הדירות רשמו ב-12 החודשים האחרונים עלייה מצטברת של 1.1%. באתרי הבנייה יש מחסור בעובדים והחלטת הממשלה על ייבוא עובדים זרים היא לעג לרש. הבירוקרטיה תמסמס את ההחלטה כפי שהיה עד היום. בנוסף עליית השכר הממוצע במשק ועדכון שכר המינימום עלולים להאיץ את הלחצים האינפלציוניים. נזכיר שהדלק התייקר בתחילת החודש ב-2.3% ומוצרי החלב בפיקוח ב-4.5%.

מדד אפריל מתפרסם על רקע החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מתחילת אפריל שלא להוריד את הריבית. החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתפרסם ב-27 במאי. נתוני המדד מרחיקים את הסיכוי להורדת הריבית.

אם זה יקרה נצטרך להתאזר בסבלנות עד הרבעון האחרון של 2024. גם הורדות הריבית בארצות הברית נדחו לרבעון האחרון של 2024 והריבית שם מהווה סיגנל למצב אצלנו. ריבית גבוהה כמוה כטיפול כימותרפי בחולה סרטן: חייבים להדביר את מחלת האינפלציה למרות הנזקים הסביבתיים.

אלה מתבטאים במשכנתאות יקרות, אוברדרפט בלתי נסבל וריבית מנופחת בעסקות בכרטיסי האשראי. עסקים בינוניים הופכים לקטנים, הקטנים הופכים לזעירים והזעירים נעלמים.

כרטיסי אשראי (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
כרטיסי אשראי (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

כל עוד הממשלה מתבטלת ולא מבצעת את המתבקש להורדת יוקר המחיה בתחומי אחריותה הישירים (כמו מחירי המים, החשמל והארנונה) והעקיפים כמו רגולציית יתר על המגזר העסקי, נגיד בנק ישראל משחק את תפקיד הילד הרע ושם את האצבע על הסכר שבולם את השיטפון האינפלציוני.