1. שרות ומזייפות
השותפות והבולטות של נשים בפוליטיקה הישראלית בסימן ירידה. בממשלה הנוכחית נוכחותן דלילה. אבל אפילו בסטנדרטים המוכרים לנו - זה היה שבוע קשה במיוחד.
2. אני רק שאלה
על כל אלה מתקיים דיון ציבורי ער, אבל שאלה אחת כמעט שלא נשאלת: למה אלוף (במיל') בצה"ל, ראש המוסד וראש השב"כ הם שמנהלים את המו"מ הזה? האם תפקידם של ראשי ארגוני הביטחון שלנו הוא לנהל מו"מ (גם אם באמצעות מתווכים) מול ארגון טרור, שהם אמורים להוביל את הלחימה נגדו בפרט ונגד אויבינו בכלל?
3. חולשה קטלנית
סדר הדברים היה אמור להיות הפוך: ארצות הברית הייתה אמורה לדחוף את בנות בריתה באירופה להצטרף אליה לפעולה מדינית אקטיבית נגד איראן, בת בריתה של יריבותיה - רוסיה וסין, שהפכה לסכנה אדירה לשלום האזור והעולם. פלא שאיראן מאיצה את תוכנית הגרעין שלה בימים אלה?
אבל לא מדובר באירוע חד־פעמי. זמן לא רב לפני כן - אחרי התקפת הטילים האיראנית על ישראל - לימד דיווח אחר על כך שממשל ביידן מבהיר שאינו מתכוון לקיים פעילות צבאית התקפית נגד איראן, יהיו הנסיבות אשר יהיו. טהרן לא יכולה הייתה לקבל איתות ברור יותר לכך שהיא יכולה להשתולל ללא כל הפרעה. ה־Don't של אוקטובר כבר מזמן מאחורינו. אם בכלל, הוא מופנה עתה... לישראל.
החולשה האמריקאית מזוהה היטב במרחב אכזרי כמו המזרח התיכון, והיא גורם מרכזי בקושי לייצבו.
התרעות פיקוד העורף