הכרזת ממשלת המלדיביים על מדיניות חדשה האוסרת על כניסת אזרחים ישראלים למדינת האיים הזעירה שבאוקיינוס ההודי, מעוררת לא מעט תגובות כעס ואכזבה, לצד תמיכה ודאגה בכל רחבי העולם. חרף ריחוקה הפיזי מישראל וקוטנה של הרפובליקה המוסלמית־סונית המשתרעת על 1,192 איים הפזורים על פני כ־90 אלף קמ"ר, מהלך זה מגיע בעקבות החרפת המלחמה ברצועת עזה. מעבר לביקורת כלפי המדיניות הישראלית וגינוי פעילות צה"ל ברפיח בטענה כי היא מהווה "הפרה בוטה של החוק ההומניטרי הבינלאומי", ולצד הבעת תמיכה וסולידריות כלפי הפלסטינים נוכח החרפת המצב ההומניטרי ברצועה, בראייה ישראלית, מדובר ב"מכה קלה בכנף".
"מבצעים רצח במכוון": המדינה האקזוטית שתאסור על כניסת ישראלים
מי צריך את המלדיביים? היעדים האקזוטיים האלה מחכים לישראלים
עם זאת, על רקע תזמונו של מהלך זה בעיצומו של קמפיין אנטי־ישראלי גלובלי, וכן על רקע מיקומה הגיאוגרפי ותלותה של מדינת האיים המוסלמית במעצמות האסייתיות – הודו, רוסיה וסין, יש לבחון את השלכותיו השונות מפרספקטיבה גיאופוליטית רחבה. כל זאת, בין השאר נוכח השפעתו הרבה על התיירות והכלכלה המקומית, כמו גם על היחסים הבינלאומיים והמרחב הגיאופוליטי - בעיקר בין הודו וסין - בכל הנוגע לשליטה והשפעה במרחב האינדו־אסייתי.
האיים המלדיביים היא מדינת איים זעירה ודלת משאבים בת 524 אלף איש, הממוקמת לה אי־שם בלב הים הערבי, כ־600 ק"מ דרום־מערבית להודו. המדינה, שכוללת 26 אטולים (מעין איים) ונחשבת לקטנה ביותר בעולם מבחינת שטח יבשתי (298 קמ"ר), מוקפת באזור כלכלי אקסקלוסיבי (Exclusive Economic Zone), המשתרע על פני 859 אלף קמ"ר. בידודה הגיאוגרפי וצביונה הייחודי הפכו אותה לפנינת תיירות בינלאומית המציעה חופים אקזוטיים ואתרי נופש וצלילה יוקרתיים המושכים אליהם תיירים מכל העולם, לרבות ישראל.
האיסור על כניסת תיירים ישראלים אליה, המושפע מדעת הקהל המקומית כמו גם מעמדתן האנטי־ישראלית של רבות ממדינות העולם המוסלמי והערבי (בעיקר לאחרונה), אינו מפתיע. ישראל והרפובליקה המלדיבית אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים ביניהן, וכבר בעבר, בין השאר בעקבות מבצע צוק איתן, חלה התרופפות בקשרים העסקיים בין השתיים. לפי נתונים רשמיים שפורסמו לאחרונה, קרוב ל־11 אלף ישראלים ביקרו שם בשנה שעברה (0.6% מסך כניסות התיירים) ומאז ינואר 2024 חלה צניחה של 88% בביקוש לטיסות אליה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
התיירים ההודים נטשו
יתרה מכך, התבוננות כוללת מראה כי במהלך העשור האחרון, ובעיקר מאז עלייתו לשלטון של הנשיא מוחמד מואיזו (ספטמבר 2023), הנודע בגישתו האסלאמיסטית הניצית, חלה החמרה בעמדת הממשל המלדיבי כלפי ישראל. פרט לביקורו הדיפלומטי הראשון של מואיזו כנשיא בטורקיה ולאחר מכן בסין, הרפובליקה המלדיבית הצהירה בפומבי על הצטרפותה לתביעתה של דרום אפריקה נגד ממשלת נתניהו בבית הדין הבינלאומי בהאג.
זאת ועוד, אימוץ מדיניות חוץ פרואקטיבית תוך התקרבות משמעותית לבייג'ינג, מהווה מהלך מתריס ופוגעני נגד הודו. היא מגבירה את המתיחות של מדינת האיים הזעירה מול שכנתה ההודית, בת־בריתה ההיסטורית ואחת משותפות הסחר המרכזיות שלה (היקף הסחר הבילטרלי ביניהן הגיע ל־39.6 מיליון דולר ב־2023).
התבוננות מקרוב אף מראה כי מעבר לדרישתו מממשלת ניו דלהי להסיג את כוחותיה הצבאיים מהמדינה, ולצד חתימתו על הסכם ביטחוני חלופי עם טורקיה לאספקת מל"טים בשווי של 37 מיליון דולר, הנשיא המלדיבי הוביל להגברת מעורבות המדינה המלדיבית בפרויקט ההשקעות הסיני וביוזמת ה"חגורה והדרך" (BRI). כל זאת, בין השאר, במסגרת חתימה על שורה של 20 הסכמים ביניהן בתחומים שונים (כגון תיירות, דיג, השקעות וכלכלה דיגיטלית), המגבירים את תלותה הכלכלית בסין ובהשקעות זרות, וכל זאת, כאמור, תוך התרחקות הפגנתית מהודו.
בראייה כלכלית רחבה, לא זו בלבד שמהלכים אלה מגבירים את חשיפתה של מדינת האיים לסיכונים כלכליים, תוך הגדלת משבר החובות שבו היא נתונה וצניחה בהיקף התיירות ההודית הנכנסת אליה (המהווה כ־11% מתוך 1.8 מיליון תיירים שהגיעו אליה ב־2023), על פניו מסתמן כי צמצום מספר התיירים עלול להחריף את המצב הכלכלי ולגרום לאובדן נתח שוק משמעותי מהכנסות המדינה מענף התיירות (שהיווה 28% מהתמ"ג שלה לשנת 2023).
חמור מכך, שילוב בין נטישת התיירים מהודו והטלת חרם על כניסת תיירים ישראלים, צפוי להגביר את תלותה בתיירות הסינית והרוסית, תלות כלכלית שתשפיע לרעה על הכלכלה המקומית ותקרין על המרחב הפוליטי. תלות כזו תוביל להתרחקות נוספת מצד התיירות ההודית וייתכן כי גם מצד תיירים נוספים המגיעים ממדינות אירופה והמערב, שתוביל, בתורה, להאצה בקריסת הענף כולו. בנוסף, תלות זו עלולה לחדד את חשיפתה ופגיעותה של המדינה המוסלמית למשברים פוליטיים וזעזועים בלתי צפויים - ביטחוניים, כלכליים ואחרים. ולצד זאת, היא גם עלולה לדחוף נופשים מישראל לבחור ביעדים הודיים חלופיים. דוגמת גואה או איי לקשדוויפ (Lakshadweep), השוכנים סמוך לרפובליקה המלדיבית.
הצד האפל של דאע"ש
בראייה גיאופוליטית מערכתית רחבה, הטלת החרם המלדיבי על ישראל עולה בקנה אחד עם השינויים המתחוללים כיום במאזן הכוחות העולמי ובמפת היחסים והאינטרסים במרחב האסייתי. שכן לצד הפגנות תמיכה פרו־פלסטיניות שנערכו במהלך אוקטובר במאלה הבירה והקריאה הנוכחית לעריכת קמפיין גיוס כספים לפלסטינים בסיוע אונר"א, מסתמן כי איסור כניסת ישראלים למלדיביים מצטרף כאמור לשורת מהלכים אנטי־ישראליים המתחוללים לאחרונה ברחבי העולם. מדובר בין היתר בנתק דיפלומטי מצד בוליביה וקולומביה, וחרם אקדמי ואיום בהטלת אמברגו מסחרי וצבאי מצד מדינות שונות באירופה.
מדובר במהלכים המשקפים אי־אמון לצד מאמץ בינלאומי גובר להעניש את ישראל ולהגביל את צעדיה ומנגד, להכיר במדינה פלסטינית ולגרום להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. כל זאת, במקביל להתחזקות המתיחות הדיפלומטית בין המלדיביים לבין הודו, התומכת בישראל והנחשבת לבעלת בריתה הקרובה. שכן, לצד הדגשת הנשיא המלדיבי את ערכי האסלאם, הקצנת עמדתו האנטי־הודית וצמצום הנוכחות ההודית בארצו - התבטאויותיהם הפרובוקטיביות של שריו בממשלה, שהציגו את ראש הממשלה נרנדרה מודי כ"בובה של ישראל", מגבירות את המחלוקות בין הצדדים.
בתוך כך, לא זו בלבד שתמיכת הרפובליקה המלדיבית באינטרסים סיניים מעכירה אף יותר את יחסיה עם הודו ומובילה להקפאת שיתופי הפעולה בנושאים שונים בין המדינות, הרחבת דריסת הרגל של סין במדינה המוסלמית בדרום אסיה, מקרינה על היריבות האסטרטגית בינה לבין ממשלת ניו דלהי על השגת שליטה והשפעה במרחב האינדו־אסייתי.
על אף, ואולי בשל, ממדיה הזעירים וחרף מיצובה כאתר נופש בינלאומי קסום, מדינת האיים המוסלמית אינה כה תמימה ומהלכיה אינם כה חסרי חשיבות. שכן היא הצליחה עד כה "להעמיד פנים" ולטשטש את צדה האפל, היינו, את שיעור הלוחמים הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה המקומית, שהתגייסו לדאע"ש והגיעו ל"מדינה האסלאמית בעיראק וסוריה" (במהלך 2013־2018). זהו צד אפל ופחות מוכר, המחדד את החשש בניו דלהי מפני הסבירות להקצנת מהלכיה המדיניים וגישתה הדתית, שתוביל בהמשך להתעצמות איום הטרור (דוגמת מתקפת הטרור במלדיביים נגד קהל הודי ביום היוגה הבינלאומי שנערך שם ב־2022).
יתרה מכך, ייתכן כי חרף מיקומה בשולי העולם המוסלמי וריחוקה הפיזי מהעימות ברצועת עזה, נקיטת עמדה אנטי־ישראלית בוטה וברורה דווקא כעת, נועדה להסתיר את מניעיה "האמיתיים". היינו, להוות דוגמה ותמריץ לנקיטת מהלכים אנטי־ישראליים קיצוניים בהרבה, שגלי ההדף שלהם יורגשו היטב ברחבי אסיה והזירה הבינלאומית.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי