הבשורה הרעה היא בעצם המשלוח התקדימי של מכתב הכוונות שהתקבל בהפתעה. באגף התקציבים לא זקוקים להוראות ההפעלה של שר האוצר איך להכין תקציב. תקציב זה לא כמו מתכון לעוגה. גם אם יעירו באמצע הלילה את ראש אגף התקציבים הוא יהיה מסוגל לצטט בעל פה את כל המספרים.
אבל סמוטריץ' שיכור הכוח החליט לשבור את הכלים ובמקום שדיוני התקציב ירוכזו באוצר, הסדר התהפך הפעם: משרדי הממשלה יגיעו לאוצר עם צורכי התקציב ואז יבוצעו ההתאמות. לכאורה מדובר בשינוי מינורי, אבל בפועל מדובר במהפכה.
וזה לא עניין של מה בכך. תקציב 2025 צפוי להיות גבוה מ־600 מיליארד שקל. הכותרת המפוצצת "ממלחמה לצמיחה" שבמכתבו מסתירה אין־ספור אפשרויות ליצירתיות חשבונאית שתופנה כמובן לתועלתן של קבוצות לחץ פוליטיות. אנשי האוצר מנגד חרדים לגורל המשק, ומה שמנחה אותם הוא שיקולים מקצועיים בלבד. הנחיית השר להתיישר עם משרדי הממשלה שרואים את טובת הקלפי ולא את טובת המשק צריכה להדיר שינה מעינינו.
סמוטריץ' מבקש שהתקציב יוצג כבר בדיונים שיתקיימו בשבוע הבא (ב־18־19 ביוני) באירוע שנראה כמו סמינר או ועידה כלכלית ולא עבודת מטה רצינית. יהיו שם הנגיד, שלא ברור מה יעשה שם, והחשב כללי, הממונה על השכר, הכלכלן הראשי, היועץ המשפטי, מנהל רשות המסים, ראש מטה שר האוצר וכמובן מנכ"ל האוצר.
שר האוצר פותח את מכתבו במילות נועם מכובסות כמו החיוניות בקידומן של רפורמות בתחום ההייטק, הנדל"ן, התשתיות והחינוך, שיביאו לצמיחה. חלק מאלה, כמו בתחום ההייטק, כבר נמצאים ממילא בשלבי אישור מתקדמים וכוללים מתן הטבות מס לענף.
שרת המדע גילה גמליאל כבר הקדימה להכין בקשות לתוספת תקציב של מיליארדי שקלים. למרות זאת סמוטריץ' אינו מזכיר אפילו במילה מה המקורות התקציביים שיממנו את שיגעונות השרים. האם תהיה גביית מסים נוספת או יהיה ביטול הטבות מס בסקטורים שונים?
אבל עוד לפני שנעסוק בתקציב 2025, נזכיר לשר את התקציב לשנת 2024. סמוטריץ' הגיע השבוע באיחור אופנתי לדיון תקציבי בוועדת הכספים שעסק בכל הנושאים, חוץ מענייני כלכלה. אלה שעצמו עיניים יכלו להתבלבל לרגע ולחשוב שבפני הוועדה יושב ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. בחשיבות עצמית של בלון מנופח סמוטריץ' דיבר על ענייני ביטחון, התעמת עם משפחות חטופים ופנטז על הכרעת חמאס. על שאלות כלכליות של חברי אופוזיציה סירב לענות וביקש להעביר אותן אליו בכתב.
אז אלה שתיים מהשאלות שאני מעביר בשמם. הראשונה: לפי נתוני האוצר, הגירעון במאי הסתכם ב־10 מיליארד שקל בעקבות גידול של 35% בהוצאות הממשלה. למרות הגידול בהכנסות ממסים, זינק הגירעון ל־7.2% מהתוצר. איך מכסים את הגירעון? אילו מסים יעלו? השאלה השנייה: יו"ר ועדת הכספים משה גפני מעכב עדיין אישור מקורות תקציביים ל־2024 בהיקף 6 מיליארד שקל (בעיקר בתחום המסים). כיצד בכוונת סמוטריץ' לטפל בנושא?
הצרות בתקציב 2024 שעדיין לא טופלו הן רק קדימון למצב הגרוע בתקציב 2025, שיכלול זינוק של כ־50 מיליארד שקל בהוצאות. אלה יעלו אם תפרוץ מלחמה מול לבנון, שתגשים את חלומותיו של סמוטריץ' עצמו. אבל שר האוצר בשלו.
שיגור המכתב אינו מקרי. זו דוגמה נוספת להתגברות הכוחניות של שר האוצר ורצונו לנטרל אם כוחם של פקידי האוצר ולהעבירו לשרי הממשלה על שלל האינטרסים ההזויים שלהם. מדובר בסוג של מלחמה על התודעה התקציבית.
מהלך המוצג כ"צעד מדיניות" ינטרל את יכולת היועצים המשפטיים וגורמי האופוזיציה להילחם נגדו. התוצאות בהתאם. כבר ראינו למה מסוגלת שרת התחבורה (למקסיקו, להודו ולסרי לנקה) מירי רגב לעולל לתקציב קטן בהרבה. או איך תקציבי משרד ההתנחלויות של אורית סטרוק ממפלגתו של סמוטריץ' התנפחו.
שר האוצר הוריד מזמן את מסכת הממלכתיות, והוא מתעלל בפקידי משרדו ללא בושה. כשהחשב הכללי וראש אגף התקציבים באוצר הודיעו לרשתות החינוך החרדי על ניתוקם מ־1 ביולי ממערכת השכר של האוצר, הוא דרש לבטל את המהלך בנימוק ש"עם כל הכבוד, מישהו כאן התבלבל". אז עם כל הכבוד, מי שהתבלבל כאן הוא שר האוצר. אם הוא "זורם" עם הפרות של כללי התקציב והבקרה משיקולים קואליציוניים, הנזיפה מגיעה לו בלבד ורצוי ממבקר המדינה.
זאת ועוד, מערכת היחסים שלו עם היועץ המשפטי של משרדו אסי מסינג יודעת מורדות ומורדות. אחרי פרוץ המלחמה הוא הורה ליועץ להימנע ממתן הוראות למנכ"ל משרדו או לראש המטה שלו. "אתה יועץ ומתוקף כך אתה רשאי לייעץ, אך לא לתת הנחיות למי שאינם כפופים לך". ובכן, היועץ המשפטי של משרדו כפוף עם כל הכבוד למערך הייעוץ הממשלתי.
"אתה שר האוצר, כך שעם כל הכבוד לך אני חייב להסביר לך שתפקידי הוא להזהיר ממהלכים הנוגדים את החוק", אמורה הייתה להיות תשובת מסינג. שר אוצר המהנדס את התקציב לצורכי קואליציה ופוגע בעצמאות אנשיו אינו ראוי להישאר שנייה נוספת בתפקיד. כבר עדיף שר אוצר מעלי אקספרס.
גם מדד מאי יהיה גבוה, בעיקר בגלל המשך עליות מחירי הדיור ועליית מחירי המזון הנובעים מייקור מחירי מוצרי החלב וכן הפירות והירקות. מאידך מחירי הטיסות, שהקפיצו את מדד אפריל, הצטננו החודש, כשמרבית האנליסטים חוזים עליית מדד של 0.5%־0.6%.
ערב פרסום המדד הסתכמה האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים ב־2.8%. במקרה של מדד גבוה, תחצה האינפלציה את הגבול העליון של יעד המדדים השנתי הרצוי (3%), שנקבע על ידי הממשלה. האינפלציה בורחת וקשה לרדוף אחריה.
זה מוביל אותנו לסקירה השבועית המעניינת של כלכלני בנק הפועלים. כלכלני הבנק, שהיו הראשונים לזהות את הקפיצה במדרגת האינפלציה (ל־3.2% לשנה), פותחים את הסקירה תחת הכותרת "קיץ יקר לפנינו".
הם מונים בהמשך את סיכוני האינפלציה ובהם העלייה במחירי הנופש וההארחה, הזינוק במחירי גני הילדים והצהרונים, ובהמשך עליית השכר שתאיץ את האינפלציה. בסיכום סקירתם הם קובעים שהריבית לא תרד השנה.
במשק קיימים מספר מחוללי אינפלציה, ובהם הדיור, המזון, הפירות והירקות, התיירות היוצאת ובמידה מסוימת גם האנרגיה. התקציב הממשלתי הגירעוני לא רק שאינו תורם לדעיכת האינפלציה, אלא שבגלל הזינוק בהוצאות הממשלתיות הוא מנוע בעירה למחירים.
לממשלה אין תוכנית לנקוט צעדים חריגים לצמצום הגירעון כמו העלאות מסים או קיצוץ נוסף בתקציבי המשרדים. אם תיפתח חזית בצפון בהתאם לקולות הנשמעים יותר ויותר, הגירעון בתקציב יזנק בשיעור ניכר בהרבה.
במצב שבו הממשלה נרדמת ואין מי שיעיר אותה, זה לא רציני להטיל את כל האחריות על בנק ישראל. העיניים כבר לא נשואות לשם. לכן, כמו בהוראת קבע בנקאית, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ייאלץ להשאיר גם בהחלטה הקרובה שתתקבל ב־8 ביולי את הריבית ללא שינוי.
מדובר בהחלטה הרביעית ברציפות. החלטתו נסמכת בין השאר על החלטת יו"ר הפד האמריקאי השבוע להותיר את הריבית ללא שינוי לנוכח נתוני התעסוקה הגבוהים. ריבית גבוהה של 4.5% לשנה שממנה נגזרת ריבית פריים של 6% לשנה (ריבית בנקאית בסיסית) היא מכה של ממש.
הריבית הגבוהה תמשיך להעיק על צרכני האוברדרפט, זוגות צעירים המקבלים משכנתאות, לקוחות הפורסים תשלומים בכרטיסי אשראי, העסקים הקטנים והמשקיעים בבורסה. האם מצב זה עומד להשתנות? ממש לא, אלא אם כן תחול התפתחות דרמטית ויושג הסכם על הפסקת אש.
לתפקידו הנוכחי הגיע מלא באנרגיות אחרי תפקיד שר החוץ. יש להניח שבקרוב נרגיש את זה כולנו בכיס באמצעות הפחתת יוקר המחיה בתחומי החשמל, המים ותעריפי הגז.
"תרשום את ה־25 ביולי, שכן זה התאריך שבו 3.1 מיליון משקי בית ועסקים יוכלו לבחור בין מספר ספקי חשמל. שירות התיקונים עדיין יינתן על ידי חברת החשמל. המעבר יתאפשר גם ללקוחות שאין להם מונים חכמים. אני כבר עובד על שלב ב', שבו אסיר חסמים נוספים שיאפשרו הוזלה נוספת במחיר".
"מעבר להוזלה הנוכחית של 10% במחיר, ניתן יהיה להגיע לפוטנציאל הוזלה של עוד 15%. הנחות כאלה כבר מזכירות מאוד את הרפורמה בסלולר. בסמוך למועד פתיחת השוק לתחרות, כלומר במהלך יולי, נתחיל בקמפיין בו נסביר שכוח עובר לידי הצרכנים שיוכלו לקבל את המחיר הזול ביותר.
"בנוסף פעלתי לתת לקשישים ולמקבלי הבטחת הכנסה הנחה בתעריף החשמל בצריכת 400 קוט"ש ראשונים. חברת החשמל נמצאת בשבועות האחרונים בקמפיין המיועד לאוכלוסייה זו".
"תחנת הכוח ריינדיר שבקרבת כפר סבא לא אושרה מסיבות ענייניות בלבד. לתחנה זו אין חיבור לקו אספקת סולר. תחנת כוח נוספת בחדרה לא צריכה להיות מוקמת, כי יש שם מספיק אתרי אנרגיה. חדרה לא צריכה להפוך לפח האשפה של שוק האנרגיה. במשק האנרגיה יש צורך בשתי תחנות כוח נוספות בלבד. כל השאר הם מניפולציות של אינטרסנטים".
"ברשות המים היו עודפים תקציביים. חברת מקורות הרוויחה ב־2023 190 מיליון שקל שהיו מיועדים למשק המים ולצמצום פערים. מסכום זה נחלק דיווידנד של 80 מיליון שקל, שישמש את רשות המים למניעת העלאת מחירים".
"הם יוכלו לייבא בתנאים מקילים מקררים, טלוויזיות, מזגנים ומערכות שמע בתנאים משופרים. עשינו את המהלך כדי להביא להגדלת מגוון המוצרים. זה מהלך קלאסי של פתיחת שוק והסרת רגולציה. נושא תקינת מוצרי האנרגיה נמצאת באחריותנו, והצלחנו להתגבר על המכשולים במכון התקנים".
"משרד האנרגיה יקדם את התוכנית דרך בניית מתקני התפלה נוספים, תחנות כוח נוספות, שיפור תשתית החשמל, הקמת מתקני מים ושכלול הצנרת להובלת גז. בנוסף אתן גם תמריצים להקמת מתקן הנזלת גז נוסף שיאפשר יצוא לשווקים נוספים".
"אם נגביר את חיפושי הגז, נוכל להגדיל את העתודות. אני גם רוצה להגדיל את היצוא, כי הגז הוא אמצעי חשוב בזירה המדינית. כיום אנחנו מייצאים למצרים וירדן, ואני רוצה להגדיל את עתודות הגז ובהמשך לייצא ישירות לאירופה, שם רוצים לגוון את מקורות האנרגיה.
"בימים אלה דנה הוועדה לייצוא גז בבחינת הסוגיה ותגיש את המלצותיה ברבעון השלישי של השנה. המטרה שלנו במשרד האנרגיה היא לתת ודאות ליצרנים דרך יצוא הגז ולהגדיל את הכדאיות של חברות נוספות לחפש גז. אני בעד הגדלת היצוא תוך הבטחת הביטחון האנרגטי למספר שנים קדימה".
"שעון החול המדיני נגמר. את רפיח היה צריך להתחיל לפני. צריך להכות בחיזבאללה בעוצמה ולהפסיק עם התגובות המדודות שרק פוגעות בהרתעה שלנו. לא הראינו עדיין 5% מהיכולות שלנו וחייבים לפעול בלבנון".
"נפגשתי עם רבנים והם מסכימים לגישתי. בממשלה מדברים על מהלך מדורג, וחייבים ללכת בדרך זו. אני חושב שההצעה של בני גנץ שניתנה בזמנו כבר לא רלוונטית להיום בעקבות המלחמה, וצריך ללכת מעבר לכך".
"באותו היום נערך דיון כלשהו בסוגיה מדינית שהיינו חלוקים עליה, ובאותה הזדמנות היא הסבירה שטעתה וחלק מהדברים הוצאו מהקשרם. מבחינתי שמתי את הדברים מאחוריי. אני מעדיף להתמקד בעשייה ומחכה בקוצר רוח שאזרחי ישראל יקצרו את הפירות של הרפורמה במשק החשמל".
התרעות פיקוד העורף