לא נחשוד בכשרים ולא נחשוש כי היו גורמים בממשלה ובקרב פוליטיקאים חרדים שכבר שלשום קיבלו הדלפה לגבי ההחלטה הצפויה, אבל עובדה: יממה לפני פרסום ההחלטה, הלך הרוח בממשלה היה יותר רגוע מאשר שלילי, והמסר היה: "החרדים בהחלט יוכלו לחיות עם כ־3,000 צעירי המגזר שגיוסם יידרש לפי פסיקת בג"ץ".
התוצאה הצפויה בשטח היא בוודאי לא משבר קואליציוני, אלא ובעיקר ריבוי עתירות ועתירות על עתירות. קרב פרשנויות ועימות בין הפרשנים. ובינתיים, הממשלה תיהנה ממנוחת הלוחם הקצרה בין משבר חרדי אחד למשבר החרדי הבא, שללא ספק יבוא. כעת, אחרי פרסום ההחלטה, העיניים נשואות לצה"ל, שאכן דיבר על הצורך ועל היכולת לגייס כ־3,000 צעירים חרדים תוך שנה. כאן לצה"ל יש מרחב תמרון.
ייתכן שצה"ל יעדיף להוציא 3,000 צווים במכה אחת, אלא שהחלטה כזאת לא תהיה חסינה לעתירות. סביר להניח שצה"ל ישכיל לבצע מיפוי ועבודת מטה - ולא ישגר צווי גיוס ללא הבחנה. סביר להניח שייבחרו הקטגוריות בתוך אותם מאות או אלפים, שלפי הערכות בצה"ל קיים סיכוי ריאלי שלא יזרקו את הצו לפח, אלא באמת יגיעו ללשכות גיוס.
אם מספר המתגייסים לא יתקרב לאותו רף של 3,000, סערת הגיוס תחזור למרכז הבמה במלוא עוצמתה, והעתירות הטוענות לביזיון פסיקת בית המשפט יהיו עבור החרדים הרע במיעוטו. לעומת זאת, אם המספרים יהיו טובים או סבירים - המשבר הבא יידחה לתקופה נוספת. משבר הגיוס הוא משבר דחוי לפני החלטת בג"ץ, והוא יישאר כזה גם אחריה.
אלא שלא רק גיוס לצה"ל מאיים על המגזר החרדי, אלא גם אובדן כספים במספר מסלולים - ולזה, לפי שעה, אין פתרון הולם, אחרי שהשופטים קבעו שאסור להעביר מימון לישיבות שבהן תלמידים שאינם מתגייסים.