רצה הגורל, ופחות מ־24 שעות אחרי אירוע הליטוף והפינוק המכונה "ראיון ראש הממשלה לערוץ 14", נחת הפטיש על ראשו של בנימין נתניהו עם החלטת ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט. ההחלטה איימה להטביע את תחושת הריחוף המדומה של "הניצחון המוחלט" באולפן הממוזג.
שנייה ורבע אחרי פרסום ההחלטה הגיעו כמו תמיד תגובות הטינוף ברשת על יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אשר גרוניס. זה אותו גרוניס שהתנגדותו למינויים של אביחי מנדלבליט וגלי בהרב מיארה ליועצים משפטיים לממשלה צוטטה עד לזרא על ידי חסידיו של ראש הממשלה והועלתה על נס. אותו גרוניס שמונה רק לפני מספר שבועות ידי הממשלה הנוכחית לשמש ראש הוועדה לבחינת מינוי בכירים בשירות הציבורי. וגם: זו אותה ועדת חקירה ממלכתית ששלחה מכתב אזהרה גם לשר הביטחון לשעבר ומראשי המחאה נגד נתניהו, משה בוגי יעלון, שתבע את הקמתה.
חובה לקרוא מה מייחסים חברי הוועדה לאלוף בצה"ל. על פי הדוח, רוטברג יזם או אפשר למל"ל לקדם רכש ספינות סער 6 ללא דיון וללא מעורבות הגורמים המוסמכים בצה"ל ובמשרד הביטחון, והסתיר מהרמטכ"ל וממשרד הביטחון את מעורבותו כשנשאל על כך. רוטברג הציג מצג שווא בנוגע לצורך מבצעי בארבע ספינות להגנה על מתקני הגז, והטעה את הממשלה ביחס לאפיון שלהן. הוועדה קובעת שהוא הוביל לרכש ספינות שונות ויקרות והביא לעיכוב הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז.
הוא הסתיר ממשרד הביטחון עלויות נוספות של הספינות, פעל למתן יתרון מסחרי לטיסנקרופ, תוך התערבות בנושאים שלא בסמכותו וקיום קשרים עם המל"ל והמספנה. הכל, ללא עדכון מערכת הביטחון ועקיפת שרשרת הפיקוד והפצת מסמכים מגמתיים לקידום רכש. הוועדה מייחסת לו עוד דברים איומים, אבל אני מאמינה שקלטתם את התמונה. קשה לתפוס איך את פעולותיו של אלוף בצה"ל מתארות המילים: מצג שווא, הטעיה, הסתרה. מה אלו אם לא התנהגות עבריינית לכאורה שלא סופרת איש, כולל לא את הממונים עליו – הרמטכ"ל והממשלה?
זה מה שעל פי ועדת החקירה הממלכתית הרשה לעצמו אלוף בצה"ל לעשות. לכאורה, כמובן. כשרואים איך נורמות קלוקלות כאלה חדרו לצמרת צה"ל, אולי פחות מפתיע איך הגענו למחדלים המודיעיניים והמבצעיים הענקיים של 7 באוקטובר.
השבוע הסתיימה לכאורה סוף־סוף פארסת הפרויקטור הצפוני, עם מינויו של מפקד חיל הים לשעבר אחר לתפקיד, אלוף (במיל') אליעזר צ'ייני מרום. רק תשעה חודשים, בקטנה, אבל מי סופר (אולי רק המפונים). קדמה למינוי ביקורת שמתח שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף על המינויים של רה"מ לתפקיד. נתניהו זעם בישיבת הממשלה על וסרלאוף: "שמעתי שאתה לא מסכים למינויים פוליטיים ולא תצביע. שרים לא יאיימו". וסרלאוף לא נשאר חייב: "יש לי הרבה מה להשיב, מפאת כבודך, אוותר".
בתוך זמן קצרצר מהדלפת האירוע, הפך וסרלאוף ליקיר המחאה נגד נתניהו ברשת. גיבור לרגע. איך הכניס לביבי. תענוג. זה הזכיר לי את 15 דקות התהילה שלהן זכה שבוע קודם לכן ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, שטען שלממשלה אין הישגים והוסיף: "יש דשדוש בהמון חזיתות". איזה מלך, געשה הרשת, איזה אומץ. גיבורים לשעה היו גם משה סעדה וטלי גוטליב, שהובילו את התנגדות הליכוד לקומבינת "חוק הרבנים".
ועכשיו תורו של וסרלאוף. אותו וסרלאוף מעוצמה יהודית של איתמר בן גביר, שמרגע שקבע את מגוריו בצפון תל אביב החל לחטוף אש תופת ממפגיני שמאל מול ביתו החדש. יום־יום היו שם מפגינים עם שלטים בגנותו, פעילי מחאה שרדפו אותו בשבת, שצעקו עליו כשליווה את בתו לגן. רק לפני כמה חודשים כינו אותו אלה: "שר החוסן והחורבן", ועכשיו אליל. כוכב נולד רק משום ש"הכניס" לביבי.
התרעות פיקוד העורף