למרות מצבו שהולך ומחמיר, סינוואר אינו צפוי להתגמש בסוגיה המרכזית של הפסקת המלחמה. ככל שמצוקתו תחריף, יתחזק התנאי שלו להפסיק את המלחמה תמורתם, וכך עלולים החטופים להוות קלף יקר יותר אפילו. הוא ימאן לשחררם תמורת הפסקת אש בלבד, וידרוש הפסקת המלחמה כפי שדרשו הוא וחבריו עד היום. אם לא יצליח להפסיק את המלחמה, אגב ערבויות שישראל תציית לכך, יסרב למסור את החטופים. הכדור, אם כן, מצוי כתמיד בידי ישראל. האם ברצותה לנצור את הנשק או לא.
סינוואר עצמו מצוי על הכוונת, אולם הוא מקיף את עצמו בחטופים, וסביר להניח שגם נשמר לא לנוע בלעדיהם. במוקדם או במאוחר, ישראל תגיע אליו ותהרגו. סינוואר יודע זאת. לפני שלוש שנים הוא אמר, באחד מנאומיו, כי מוטב לו למות כשהיד ולא להידרס בתאונה או ללקות במחלה קשה. ועדיין, כמת שהוא גם חי, לסינוואר יש הרבה במה להיאחז בימים אלה. הוא הכניס את אויבתו המושבעת לביצה של בעיות ביטחוניות, מדיניות, כלכליות וחברתיות גם יחד. כל אויביה חלמו שנים לפניו להטביעה בתוכן, ונכשלו.