איזו מדינה בעולם המערבי הייתה מסכימה לחטוף 130 טילים ביום לשטחה הריבוני ועוד 5 כטב״מי נפץ שחוצים אותה לרוחבה? עוד שאלה: איזו מדינה הייתה מסכימה לוותר על חבל ארץ שלה, לטרנספר את האוכלוסייה שלה. לחסל את הכלכלה, החקלאות, התעשייה והתיירות באותו חבל ארץ.
עוד שאלה: איזו מדינה בעולם הייתה מספרת לתושביה שהיא מעצמה אזורית. ולמרות הנתונים שבשתי השאלות הראשונות. מנהיגה הנערצים מספרים ש״המעצמה האזורית״ היא כפסע מניצחון. כן אתם כבר מבינים: המדינה הזאת היא שלנו, מדינת ישראל. תושבי עוטף עזה הופקרו במשך עשרים שנים לירי בלתי פוסק של טילים, בלוני תבערה, הצתת שדות ועוד. הם הופקרו שוב ב-7 באוקטובר על ידי המדינה והצבא שלנו. התוצאה יותר מ1,200 נרצחים, מאות אזרחים שנחטפו מבתיהם, נשים נאנסו, רכוש נבזז נשרף, חבל ארץ נותק פיזית מהמדינה.
אבל זה לא נגמר. המדינה ממשיכה להפקיר את אזרחי חבל העוטף: מכריחה את התושבים לשוב לבתיהם כשברקע מעבר לגדר מלחמה. החטופים נדחקו לגורלם. מי למוות ומי לייסורי השבי. העיקר שנחלום על הפרחת ההתיישבות בלב עזה. נספר שאנו רוצים לשמור על ציר המסדרון ועל ציר פלדלפי. הכל בשם הביטחון. מדהים איך מהנדסים לנו את התודעה: ביטחון, ביטחון, ביטחון.
איזה בדיוק ביטחון? שאזרחים נחטפים ונרצחים בשבי בשם הביטחון? שיורים 130 טילים וחמש כטב"מים ביום לצפון? שמחבלים עם שמונה ק״ג חומר נפץ מתפוצצים בתל אביב? שמאות אלפי תלמידים לא יודעים אם ולאיזה בית ספר הם יפקדו ב1 בספטמבר? נו באמת, עד כמה אפשר עם כל הספינים והתרגילים הפוליטיים, עד כמה אפשר ללכת עם הציניות. שבשם ה״פסע מנצחון״ נחגוג בהפקה מרגשת מבית היוצר של שרת התחבורה מירי רגב.
הגיע הזמן לטפל באמת באויב המרכזי -איראן. יש לעשות זאת בקואליציה רחבה ובראשה ארצות הברית. הגיע הזמן לטפל בעוצמה בחיזבאללה ולפרק אותו מכוחו. עושים זאת רק בתמרון עוצמתי בלבנון. הגיע הזמן לשקם כאן את החברה. עושים זאת קודם כל שהדרג המדיני והדרג הצבאי ייקחו על עצמם אחריות אמיתית על המחדלים שלהם שהביאו את האסון של 7 באוקטובר.