1. חופש השיסוי
בין שאר דברי המלל והרהב שהשמיע השבוע המקור המדיני הבכיר במסיבת העיתונאים, הוא התייחס לחופש בהבעת דעה שהוא מעניק לשריו. נתניהו הגדיל לעשות ואמר שהוא אפילו מעודד השמעת דעות עצמאיות. שמעתי את הדברים והתגלגלתי מצחוק. זה לא חופש הביטוי אלא חופש השיסוי.
אחרי האסון הגדול בתולדותינו היא העריכה בטעות שממשלת נתניהו מחשבת את קִצה לאחור. זאת הייתה מסקנה הגיונית, ולכן התפטרה מתפקיד שרת ההסברה. שבועות ספורים לאחר מכן התראיינה לערוץ 13, ובווידוי יוצא דופן הכתה על חטא על היותה חלק ממכונת הרעל שהחריפה את הקיטוב.
השרה גילה גמליאל, שעד לאחרונה הייתה אופוזיציונית לנתניהו, היא דוגמה ללחץ העושה את שלו. "העסקה הזאת רשומה על שמך, ואתה צריך ללכת איתה עד הסוף", הטיפה לנתניהו מוסר בעניין עסקת החטופים. עד לפני חודש וחצי דרשה גמליאל לחתום על עסקת חטופים ולהתעלם מהלחצים הקואליציוניים. היא התנגדה לחוק הגיוס, וביוני 2024 הציעה - במסגרת פשרת חוק הגיוס - להגיע לתאריך בחירות מוסכם והסכמה לוועדת חקירה.
בהמשך דאג נתניהו להרגיע אותו כשסייע להעביר את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". נכון להיום, ברקת אפילו לא מנסה להודות שבבוא היום יתמודד על ראשות הממשלה. לידיעת אנשי האופוזיציה: שלושה שרי ממשלה עדיין לא סגורים על עצמם. בבוא העת, הם עוד עשויים להתהפך ולשנות את עמדתם. עם שרים אחרים המיושרים מראש איתו, לנתניהו אין סיבה להתעסק.
סמוטריץ' פיקח יותר ומבצע התגנבות יחידים לחיקו של ראש הממשלה. גם הוא מבין בהפעלת מסחטות, אבל ללא רעש ולא בברוטליות כמו בן גביר. הוא מתואם עם ביבי, שנענה לו גם בנושא ההכנה המפתיעה של תקציב 2025. העובדה שבגללו מורי התיכוניים נכנסים לשבוע השני של השביתה לא מטרידה אותו. סמוטריץ' נחשב לפיגוע מיקוח כלכלי, אבל נתניהו מאפשר לו להתפרע. לא אופתע אם בבחירות הקרובות יפעל ראש הממשלה לצרף לליכוד את הציונות הדתית, כדי שהימין לא יבזבז מנדטים.
ישועת האופוזיציה בעניין ההליכה לבחירות או הצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית בוודאי לא תגיע משרים כמו קרעי או אמסלם, שבכיסו של נתניהו, אבל גם לא מברקת, גמליאל ודיסטל אטבריאן. מי שמסוגל באמת לחולל את השינוי הוא הציבור, דרך הפגנות נחושות ובלתי פוסקות מול נתניהו, שריו וחברי הכנסת.
ראש הממשלה מצדו לא מתכוון לוותר, ונאחז בקרנות המזבח. הזחיחות שלו במסיבת העיתונאים שערך השבוע מוכיחה שהוא רחוק שנות אור מכך.
2. הסתדרות האובדים
ההסתדרות בשנים האחרונות אינה רק ארגון עובדים אלא גם ארגון חברתי. בר־דוד לא רק מטפל בתנאי העבודה של המנופאים או עובדי הנמלים. הסופרמרקט החברתי שהקים בר־דוד הוא רק דוגמה אחת לחריגת ההסתדרות מתחום העבודה. הטיפול בתנאי ההעסקה של עובדים זרים ושל עובדי קבלן שאינם מאוגדים בהסתדרות הוא דוגמה נוספת.
אתם יודעים מה? גם נתניהו עצמו נחשב עד היום לאחר מידידי בר־דוד. בעניין השביתה בעקבות המהפכה המשפטית, הוא היה גם מתואם איתו. לכן כשטוענים שזו שביתה פוליטית, לא ברור על איזו פוליטיקה מדובר. קידום האינטרסים של משפחות החטופים אינו מהלך פוליטי, כי עד היום את הפוליטיקה עשו על גבם.
אבל נתניהו לא החמיץ הזדמנות בישיבת הממשלה השבוע לתקוף אישית את בר־דוד: "זו בושה וחרפה, אנחנו במלחמה. בר־דוד מחזק את סינוואר בשביתה הזאת, זה כמו שהם אומרים לו 'תרצח, אנחנו איתך'", אמר מי שבמשך שנים חיזק את סינוואר דרך הזרמת מיליארדי דולרים, וראה בו בלם חיוני נגד הרשות הפלסטינית. שר התקשורת של נתניהו שלמה קרעי החרה החזיק אחריו: "יצאה לו שביתה דרדל'ה", ונתניהו הגיב: "בטח התייעץ עם אשתו".
בעקבות דברי הביקורת של נתניהו, בהסתדרות לא נותרו חייבים: "התייחסות נתניהו לשביתת ההזדהות היא עדות נוספת לניתוק שלו. הטענה שהקריאה להשבת החטופים שנמקים בעזה עוזרת לסינוואר, נועדה להשכיח מהציבור מי היה זה שהעביר לחמאס מיליארדי דולרים במזוודות".
בהסתדרות ממליצים לראש הממשלה, שבמשמרתו קרה האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה, להשקיע את מאמציו בהחזרת בנינו ובנותינו חיים ולא בשקיות שחורות. אכן תגובה ציונית הולמת. המתיחות בין ההסתדרות לאוצר לא תסייע בהוצאתם אל הפועל של מהלכים כואבים במסגרת תקציב 2025.
למשל, אפשר לשכוח מהקפאת שכר וקצבאות לשכירים בתקציב 2025. בהסתדרות מצטערים על כך שבמסגרת תקציב 2024 נפלו בפח והסכימו לתרום יום חופשה על חשבון העובדים. הכסף שימש לשימון הכספים הקואליציוניים.
3. מבוטיק לבוטק'ה
דוחות רשתות מלונות כמו ישרוטל, פתאל או מלונות דן לא משאירים מקום לספק. למרות המלחמה, המלונות הציגו במחצית 2024 רווחים נאים. אז אומנם התיירים לא הגיעו, אך משפחות המפונים זרמו בהמוניהן, ואת המימון עבורן סיפק משרד התיירות דרך הסדרים הוגנים. בימי החופש זרמו למלונות באילת וים המלח גם התיירים הישראלים.
יוצאות דופן מתחילת המלחמה הן רשתות מלונות בוטיק עם 50־100 חדרים. עושה רושם שאלה נותרו מאחור. המפונים כמעט לא מגיעים, מכיוון שבמלונות הבוטיק כמעט אין תנאים בסיסיים הנדרשים לאירוח שלהם. תנאי האירוח של מלונות אלה מתאימים בדרך כלל לזוגות המגיעים לחופשה רומנטית ולא לחופשת הכל כלול. כשהמלחמה מתארכת, התיירים לא מגיעים, והישראלים לא מסוגלים, ומלונות הבוטיק חוטפים.
אלא שהרשת נקלעה לקשיים בגלל הסיבות שמניתי. המודל העסקי היה בנוי על תיירים, שכבר אינם מגיעים לת"א או לירושלים. אם לא די בכל אלה, כשהמלחמה החלה, הרשת עדיין לא הספיקה להתאושש ממגיפת הקורונה. המצב הקשה אפשר לרשתות הבוטיק לקבל פיצוי חלקי בלבד בגין אוקטובר־דצמבר 2023, אבל עבור 2024 הם עדיין לא קיבלו דבר.
גם היא נשענת בעיקר על תיירות נכנסת, שבה שקט, ביטחון, ודאות ויציבות משחקים תפקיד מפתח. רשת אטלס הוקמה לפני 38 שנים, וגם החלומות שלה היו בשמיים. כיום היא כוללת 16 מלונות - מתוכם 12 בתל אביב, שלושה בירושלים ומלון נוסף באילת, ובהם 1,100 חדרים. הבשורה המשמחת מבחינתה השבוע הייתה חנוכת מלון "נווה איל", בהשקעה של 30 מיליון שקל.
זה מלון בקונספט שונה, שמתאים גם למשפחות, הכולל 190 חדרים, ומתוכם 126 סוויטות שעוצבו מחדש מתוך רצון למשוך פנימה את אווירת המדבר וליצור ח'אן אורבני באווירה מדברית. דני ליפמן, הבעלים, מסביר: "זה שנים שלא נפתח באילת מלון חדש, ואנו שמחים להיות הסנונית המבשרת את בוא השינוי. מעיר עם טיילת ו'אגדו' בבריכות, אילת הופכת למרכז בילוי ופנאי עם שפע אטרקציות ואירועי תרבות".
ועדיין צריך להצטייד באופטימיות רבה כדי לחנוך בימים אלה מלון חדש. מתחילת 2024 נרשמה ירידה של 85% באורחים בערי התיירות המובהקות ירושלים, תל אביב, נצרת וטבריה. בירושלים נרשמה ירידה של 65% בהכנסות לעומת 2023. בהיעדר מפונים, התפוסה בירושלים צנחה ל־30%. בת"א מגיעה הירידה בהכנסות מתיירות ל־50% לעומת 2019. 300 מתוך 700 חדרי הרשת בת"א אירחו מפונים משדרות וקריית שמונה באוקטובר־דצמבר 2023.
במלונות אטלס הפנימו ששנת 2024 אבודה מבחינת התיירות הנכנסת, וכך יהיה גם ב־2025. למרות המצב, בעלי הרשת מחויבים להמשיך לשאת בהוצאות הקבועות כמו שכירויות וארנונה, המשולמות גם כשהחדרים סגורים. "אנו שומעים על חברות מלונות שמתקשות, ואולי אף על סף קריסה. אם המצב יימשך, נראה עוד חברות שנקלעות לקשיים. אנחנו צופים ירידה משמעותית נוספת בתפוסה בחודשי החורף הקרובים, שבהם גם ישראלים ישהו הרבה פחות בבתי המלון בארץ, והמשבר ילך ויחריף", מזהיר ליפמן.
לדבריו, "מצב התיירות בכי רע. אשליית תיירות הפנים של חופשת הקיץ הסתיימה. 'ספטמבר השחור' החל, ואין לצפות לשינוי דרמטי בחודשי החורף. בהיעדר תיירות נכנסת וללא תיירות הפנים, המלונות שנותרו ללא מפונים ייקלעו לתקופה קשה. מלונות קטנים ובינוניים צפויים להפסדים. יהיו מי שלא יעמדו בנטל, ועל המדינה להתעשת ולהציע חבילת סיוע בת"א, בירושלים ובערים אחרות המבוססות על תיירות נכנסת במענקים, הנחות בארנונה ותקציבי שיווק. ללא הסיוע נתקשה לשרוד".
4. בונה על ביקורת
"הממשלה מסכנת את עתידה הכלכלי של ישראל ואת עתיד הנכדים והנינים. שר האוצר הציג תקציב בלי רפורמות ובלי בשורות. זה תקציב 'בעזרת השם'. החוב החיצוני של ישראל כבר חצה את הטריליון שקל". אבל צריך להודות שהמלחמה מקשה על ניהול המשק. "זה טירוף שמתרצים כל דבר 'בגלל המלחמה'. העברנו לליכוד את השלטון לפני המלחמה עם יתרת זכות בתקציב של 10 מיליארד שקל. הם הגדילו את הגירעון בגלל התנהלות כלכלית גרועה וקלקלו הכל. אני קורא להם: תתעוררו".
"כלכלת 'בעזרת השם' זה נהדר, אבל זה לא מספיק. חייבים צעדים כלכליים יותר עמוקים. ברגע שתהיה ביקורת של מבקר המדינה, אכנס מיד את הוועדה לדיון בתקציב".
"המבקר מבין מצוין את הדרך הלקויה שבה הממשלה טיפלה במפונים לבתי המלון, והמצב עדיין לא השתנה. ניסיתי לקבל ממנו הסברים, והוא טען שהוא עסוק עד מעל לראש. כבר שלחתי אליו ארבעה מכתבים והייתי במשרדו פעמיים. בפעם האחרונה טרקתי את הדלת בעצבים. אבל אני עדיין לא מרים ידיים".