בסופו של הדוח החמור שהוציא מבקר המדינה על מימון הוצאות הפריימריז, הוא הדגיש כי "הדוח כולו עובר לידיעת היועץ המשפטי לממשלה". ואכן, הדוח של המבקר רצוף חשדות לעבירות פליליות.
 
ביקורת המדינה על בחירות ומימון מפלגות מבוצעת בידי מבקר המדינה בהתאם לסמכויות שהוקנו לו בחוקים שונים. בחוק ובהנחיות שמפרסם מבקר המדינה נקבעו כללים ומגבלות המוטלים על המועמדים. כחלק מהביקורת בוחן מבקר המדינה האם המפלגות והמועמדים ניהלו את חשבונותיהם לפי החוק והנחיותיו, האם התרומות וההוצאות לא עלו על הסכום המרבי המותר בחוק וכדומה.

 
החוק אף מאפשר למבקר להטיל קנסות, בסכומים המצויים ביחס מסוים לשיעור החריגות. מעבר לכך החוק אף קובע כי הפרת הוראות מסוימות כגון קבלת תרומות או הלוואות בניגוד לחוק, חריגה מההוצאות המותרות או דיווח חסר – מהוות עבירה פלילית שדינה מאסר של עד שלוש שנים או קנס.
 
דגש מיוחד נתן המבקר לעבירה שחשוד בה אורן חזן – ככל הנראה משום שהיא אינה רק עבירה על חוק המפלגות והוראות המבקר בהקשר אליו, אלא עבירה של "שבועת שקר" על פי חוק העונשין שלפיה מי שמוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר דינו מאסר שלוש שנים.

עדות שקר נתפסת כעבירה חמורה, והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנבחר ציבור. כזכור, למשל, השר לשעבר צחי הנגבי הורשע בעבירת עדות שקר בגין מסירת תצהיר כוזב למבקר המדינה ואף הוטל עליו קלון בשל כך.
 

דוח מבקר המדינה משקף את ליבת עבודת המבקר מכוח חוקים המקנים לו סמכויות בענייני בחירות. חקירות פליליות וקבלת החלטות בנוגע להעמדה לדין, לעומת זאת, היא ליבת סמכותם של היועץ המשפטי לממשלה, בכובעו כראש התביעה הפלילית, ושל המשטרה. הכדור כעת בידיו של היועץ המשפטי לממשלה. 
 
הכותבת היא מומחית למשפט ציבורי במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט