בשבועות האחרונים אנחנו למדים יותר ויותר פרטים שבהכרח מובילים אותנו למסקנה כי בשנים האחרונות הממשל האמריקאי רואה במדינת ישראל אויב מספר 1 שלו, והוא פועל בדרכים רבות להחלישה. קודם למדנו על הריגול. בשנים האחרונות ישראל, לרבות ראש הממשלה, היא היעד המרכזי של מאמצי הביון האמריקאי, שהשקיע משאבים אדירים בחדירה למעגלי התקשורת הרגישים ביותר. הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאי, גוף המודיעין הגדול ביותר, לא בחלה בשום אמצעי במעקב אחר צעדיהם של בנימין נתניהו ושגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר, גם כאשר הצעדים עמדו בניגוד לחוק.
על פי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל", הנשיא ברק אובמה ואנשיו קיבלו דוחות על שיחות בין דרמר ואישים ישראלים אחרים לבין מחוקקים אמריקאים. האזנה למחוקקים מהווה, לכאורה, עבירה חמורה על החוק ועל החוקה האמריקאית ומהווה עילה להדחת הנשיא. אובמה ואנשיו קיבלו דיווחים אסורים על פי חוק גם של שיחות שקיים דרמר עם פעילים של ארגונים יהודיים־אמריקאיים, אף על פי שהשיחות היו חוקיות ופעילות הארגונים גם כן הייתה חוקית.
בעקבות הדיווח פרסם רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" ראיון עם בכיר במודיעין האמריקאי, שחשף איך אובמה הביא למצב שבו בקהילת המודיעין נתפסת ישראל יותר ויותר כמדינה עוינת לאמריקה. וזה לא הכל: בשבועות האחרונים מנהל הממשל מתקפה חדשה נגד ישראל. מדובר בקמפיין גלוי, עיקש ותוקפני נגד הצעת חוק העמותות של שרת המשפטים איילת שקד. על פי הצעת החוק, כל עמותה שמקבלת יותר ממחצית ממימונה מממשלה זרה או משלוחתה חייבת לדווח על כך ולהזדהות כגוף שמממנות אותו ממשלות זרות. את ההצעה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה, וכעת היא בדיונים בכנסת לקראת קריאה ראשונה.
הממשל מאוד לא אוהב את הצעת החוק הזאת, בלשון המעטה. ביום חמישי שעבר תקף אותה דובר מחלקת המדינה ג'יימס קירבי בטענה שהיא פוגעת בדמוקרטיה הישראלית. קירבי הדף את הטענה של שקד כי הצעת החוק היא פחות דורסנית מחוק רישום סוכנים זרים של ארה"ב, אך לא הסביר מדוע היא אינה נכונה.
בתחילת השבוע נפגש השגריר האמריקאי בישראל דן שפירו עם שקד. בעקבות הפגישה פרסמה השגרירות שתי הודעות בגנות הצעת החוק. באחת מהן ניסתה השגרירות להבהיר כיצד ההצעה דרקונית יותר מהחוק האמריקאי. לטענתם, החוק האמריקאי מחייב בדיווח רק את מי שמקבל הוראות ישירות מממשלה זרה, ואילו הצעת החוק של שקד מתייחסת לעצם המימון הזר ולא לקיום שרשרת פיקוד ברורה.
גם על הנייר וגם בפועל הטענה של השגרירות מטעה באופן קיצוני. החוק האמריקאי מחייב דיווח מפורט של כל פרוטה שמועברת לחברה או לעמותה אמריקאית מממשלה זרה, והעובר על החוק אינו צפוי רק לקנס כספי אלא אף עלול להישלח לבית הסוהר לתקופה של עד חמש שנים. זאת ועוד, חובת הוכחת היעדר שרשרת פיקוד היא על מקבל הכסף, לא על הממשל.
צל כבד
אבל סילוף המציאות המשפטית האמריקאית הוא כאין וכאפס לעומת המציאות בשטח. בימים אלה - בעקבות תביעה משפטית שהוגשה נגד מזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון - נאלצת מחלקת המדינה לפרסם את המיילים שקלינטון שלחה מחשבונה הפרטי במהלך כהונתה כמזכירת המדינה בשנים 2009־2013.
אחד הדברים העולים בבירור מהמיילים המתפרסמים הוא עומק העוינות לישראל השורר בקרב היועצים הבכירים של קלינטון. עוינות המטילה צל כבד ביותר על הצהרות הידידות של המועמדת לנשיאות כלפי מדינת היהודים. באותן הודעות נחשף גם היחס של בכירי הממשל האמריקאי לעמותות שמאל קיצוניות הרשומות בישראל.
השבוע למשל נחשף מייל שקלינטון קיבלה בשנת 2011 מתומאס פיקרינג, שכיהן בשנות ה־80 כשגריר ארה"ב בישראל. בממשלו של ביל קלינטון היה פיקרינג תת־מזכיר המדינה, האחראי על תכנון מדיניות, וכיום הוא נחשב עמוד תווך בברנז'ה של מדיניות החוץ של האליטה האמריקאית. במכתב ששלח להילרי קלינטון הציע פיקרינג להשתמש בעמותות שמאל - לרבות שלום עכשיו, שציין ספציפית - כדי להסית ולהתסיס את השטח בישראל. בהמשך הוא אף הציג תוכנית עבודה, שלדעתו תאלץ את ממשלת ישראל לבקש מהאמריקאים לעזור לה לערוך ויתורים לפלסטינים במסגרת תהליך שלום מחודש.
פיקרינג המליץ לארגן תנועת התנגדות שמורכבת מנשים ישראליות ופלסטיניות. הפלסטיניות, כך הסביר, יכולות לארגן "הפגנות נגד כל היבטי הכיבוש בצד הפלסטיני: מחסומים, תפיסות קרקע, פעילות חדשה בהתנחלויות וסביב מתקנים צבאיים, ואולי גם בשטחי C, שבהם הם אינם שולטים". פיקרינג הבהיר כי פעולות כאלה יכולות לגרום לכוחות צה"ל להשתמש בכוח, ובכך להביך את ישראל. "אסור שתיחשף העובדה שארה"ב הסיתה, עודדה או הייתה הכוח מאחורי הדבר הזה, מסיבות שאת לבטח תביני טוב יותר מכל אחד אחר", הוסיף הדיפלומט המוערך במכתבו לקלינטון, "אני סבור שצדדים שלישיים וכמה עמותות בשני הצדדים יסייעו".
במילים אחרות, מי שכיהן כמספר 3 במחלקת המדינה בעבר ושנהנה מקשרים קרובים ביותר - הן לבית הלבן הן למחלקת המדינה בממשל אובמה - הציע למזכירת המדינה להשתמש באנשי עמותות השמאל כסוכנים אמריקאים שתפקידם לחבל בפעילות של צה"ל ובחיי השגרה של אזרחי ישראל ביהודה ושומרון, כדי לקדם את מטרת מדיניות החוץ של ארה"ב ולהחליש ולכופף את ממשלת ישראל.
חושפים את השיטה
אחד הדברים המעניינים שעולים מהמכתב הוא האופן שבו פיקרינג מוצא לנכון להביך את ישראל: באמצעות יצירת עימותים בין כוחות צה"ל למפגינות פלסטיניות, תוך הבנה שהעימותים יצולמו וישודרו. זה כמה שנים שממשלת ארה"ב מממנת את פרויקט "חמושים במצלמות" של ארגון בצלם. במסגרת הפרויקט מוסר בצלם מצלמות וידיאו לפלסטינים שבאים במגע עם ישראלים - אזרחים וכוחות צה"ל. תכלית הפרויקט היא להסריט את הישראלים במצבים קשים באופן המביך או המטיל צל על מוסריות פעולות צה"ל והמתיישבים.
זאת הייתה התובנה שהמצלמה היא הנשק החדש במערכה נגד ישראל שהובילה את גלעד אך, סטודנט לתואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב, להקים את עמותת עד כאן, שהחדירה פעילים לתוך עמותות השמאל במטרה לחשוף את הבעייתיות שבפעילותן.
בתזמון נדיר - ממש בסמוך למתקפת ממשל אובמה נגד הצעת חוק העמותות וחשיפת מכתבו של פיקרינג למזכירת הממשלה דאז הילרי קלינטון - שודרה בשבוע שעבר התוכנית "עובדה", שבה נחשף חלק מהמידע שחברי עד כאן אספו. באותה תוכנית נראו פעילים בכירים של בצלם ותעאיוש, נאסר נוואג'ה ועזרא נאווי, זוממים להסגיר סוחר קרקעות פלסטיני לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בחברון, מעשה שיביא לכך שהוא יעונה ואולי יוצא להורג. אחד הדברים המשונים ביותר בתגובותיהם של בכירי השמאל הקיצוני לכתבה היה סירובם לגנות את עצם הפשע של נוואג'ה ונאווי. בצלם בכלל הצדיק את הפשע.
ייתכן מאוד שאחת הסיבות לכך היא שגם נוואג'ה וגם נאווי הם כוכבי־על של השמאל הקיצוני בארץ ובחו"ל. נוואג'ה פרסם מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" ביולי שעבר ובו טען כי ישראל רומסת את זכויות הקניין של הערבים באזור סוסיא, בדיוק במקום שבו הוא ונאווי צולמו מתכננים את רציחתו של הפלסטיני שביקש למכור אדמות לישראלים.
בשנת 2007, לאחר שנאווי נעצר בעת הפגנה אלימה נגד חיילי צה"ל, חתמו על עצומה לשחרורו כ־20 אלף איש, כולל המי ומי בשמאל הרדיקלי בישראל ובחו"ל. נוסף לכך, ארגונים מובילים בתנועת ה־BDS בארה"ב כגון JEWISH VOICES FOR PEACE מממנים את הפעילות של נאווי.
פיקרינג דיבר על הצורך להשתמש בעמותות כדי לארגן הפגנות, ועמותת עד כאן חשפה את השיטה. בכתבה ששודרה השבוע במהדורת החדשות של ערוץ 2 נראתה עובדת של עמותת שוברים שתיקה משלמת בכסף מזומן לנאווי ובצ'ק לגיא בוטביה - ראש פרויקט המצלמות של ארגון תעאיוש - תמורת ארגון הפגנה בדרום הר חברון. בהמשך הכתבה נראו פעילי תעאיוש משלמים לפלסטינים תמורת השתתפותם בהפגנה האלימה.
בשיחה עם "מעריב־השבוע" הסביר גלעד אך כי ללא העמותות, הפלסטינים לא היו מפגינים: "שאלתי את אחד הפלסטינים אם הוא היה מפגין לולא הייתה העמותה משלמת לו, הוא אמר לא. שאלתי אותו מה הוא עושה בשאר ימי השבוע, והוא סיפר שהוא עובד בבניין במודיעין עילית. זאת אומרת שחמישה ימים בשבוע ישראלים משלמים לו לבנות, ובשאר ימי השבוע ישראלים אחרים משלמים לו לזרוק אבנים על חיילי צה"ל".
בתגובה לתחקיר "עובדה" אמר גדעון לוי כי אם אחרי שלוש שנים של עבודה בתוך עמותות השמאל, כל מה שפעילי עד כאן חשפו הוא שעזרא נאווי ונאסר נוואג'ה הסגירו סוחרי קרקעות פלסטינים לרוצחי הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית, אז אפשר להגיד שהם נכשלו.
אבל החשיפות הללו הן רק קצה המזלג. בחודשים הקרובים, ככל שכהונתו של אובמה מתקרבת לסיומה, נוכל לצפות שהמתקפות של הממשל האמריקאי על ישראל יהפכו קשות יותר ויותר. במקביל גם נגלה, ככל הנראה, איך עמותות השמאל הרדיקלי לא בוחלות בשום אמצעי בקידום המטרה המשותפת להן ולממשל: להכפיש את שמה הטוב של ישראל בעולם המערבי.