ההתייחסות לתאונת האוטובוס המחרידה שהתרחשה בכביש 1 כאל תוצאה טרגית של טעות אנוש מצד נהג מוסח דעת ומועד לפורענות היא הוספת חטא על פשע. מטרת מסגור התאונה במסגרת הזאת היא להסיט את הדיון מהעניין העיקרי, הגורלי והחשוב, לעניין המשני. וזאת מכיוון שהדיון שצריכה לעורר התאונה הזאת אינו רק בעברו התעבורתי של הנהג וגם לא בשאלה אם שיחק בטלפון שלו בזמן התאונה או לא. אלו נושאים חשובים כשלעצמם, אבל לא בהם טמונים הלקחים העיקריים.

התאונה הזאת התרחשה בחסות הפקרת המאבק בתאונות הדרכים, שהביאה אותנו למצב שהנהג הסורר כלל לא חשש מאכיפה בכביש, ולכן נסע בצורה לא זהירה. השוטר החסר לא קלט אותו נוסע מהר מדי בירידות מהקסטל, והניידת החסרה לא קלטה את משאית לוחות השיש חונה על השול לכאורה בצורה מסוכנת.

סדר הכוחות של משטרת התנועה הוא לעג לרש. ניידת אחת לכל 113 קילומטרים. לכך יש להוסיף מחסור באלפי תקני סטודנטים ומתנדבים ומאות שוטרים, כמו גם מחסור קריטי בערכות בדיקת אלכוהול, במצלמות אכיפה ובכלים שאמורים לעמוד לרשות משטרת תנועה יעילה.

כך שהשאלה מדוע עצר נהג המשאית בשוליים אינה השאלה הנכונה. במקומה יש לשאול מדוע אין לאורך הכביש די מפרצי עצירה בטוחים, שבהם יכול היה נהג המשאית לעצור. השאלה מדוע לכאורה שיחק נהג האוטובוס בטלפון שלו, כעדות הנוסעים, גם היא לא השאלה הנכונה. במקומה יש לשאול מדוע לא חשש מאכיפה ומדוע לא נחשף להסברה בדבר הסכנות שבהסחת הדעת בנהיגה.

השוליים הם אזור סכנה ראשון במעלה. מנתוני עמותת אור ירוק עולה כי בכל שנה נפגעים 260 בני אדם בתאונות דרכים שמתרחשות בשוליים, ושבעה בני אדם נהרגים בממוצע. התקן של נתיבי ישראל לשול הדרך מחייב אותו להיות ברוחב של שלושה מטרים, כדי למנוע בדיוק את מה שקרה אתמול בין ירושלים לתל אביב. לא תמיד התקן הזה נשמר.

אף שמשאיות ואוטובוסים מעורבים בתאונות דרכים בעשרות אחוזים מעבר לחלקם היחסי במצבת כלי הרכב, איננו רואים אכיפה ממוקדת שתמנע אסונות. על פי נתוני אור ירוק, מתחילת השנה נהרגו 47 בני אדם בתאונות דרכים אשר מצטרפים ל־355 בני האדם שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2015.

זו השנה השלישית ברציפות שמדינת ישראל נכשלת במאבק בתאונות הדרכים ורושמת עלייה עקבית במספר ההרוגים, בניגוד לכל המדינות המתקדמות, המצליחות לצמצם ולהוריד את מספר ההרוגים מתאונות דרכים.

המשטרה מיהרה להקים צוות בדיקה, אבל החתול אינו השומר האידיאלי על השמנת. על שר התחבורה להקים ועדת חקירה שתורכב ממומחים חיצוניים וחפים מאינטרסים, שיעלו את הלקחים הנכונים. ששת הרוגי התאונה הזאת אינם הקטגורים היחידים לאוזלת היד הרוחבית שאפשרה את התאונה. עמם ניצבים, כפי שכבר נאמר במקום אחר ובזמן אחר, חמשת הרוגי תאונת האוטובוס והמשאית בגליל במאי 2010, ארבעת הרוגי תאונת האוטובוס והמשאית בכביש 6 באוגוסט 2013, וקורבנות נוספים של תאונות במאפיינים דומים לזו. מי ייתן והלקח של מותם המיותר יילמד. יהי זכרם ברוך. 

הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק