עמדתו של שר האוצר משה כחלון נגד בעלי הדירות להשקעה לא חדשה. כבר לפני מספר חודשים הוא התייחס בכעס ובהתרסה כלפי אותם משקיעים שלא מסתפקים בדירה אחת או שתיים, ולא נותנים הזדמנות לזוגות הצעירים. במקום שהמדינה תעודד את המצליחים ותמשוך כלפי מעלה את המוחלשים, היא משמיצה את המצליחים ומועכת אותם.



האם העובדה שהם הרוויחו ביושר מאות אלפי שקלים לדירה זו סיבה להענישם? האם העובדה ששכרם המצטבר עומד על 40 אלף שקל והם בגיל 57 בממוצע היא סיבה להדרתם? את מחדל מחירי הדיור קנו הממשלה ושר האוצר שלה ביושר.



אם הם רוצים לעשות תספורת לרווחים, אז בואו נראה אותם עושים כל מאמץ להוריד את מחירי הדיור. אי השוויון האמיתי הוא בכך שמי שמחזיק בשלוש דירות בשווי שלושה מיליון שקל יחויב במס, בעוד ששרי אריסון או כל מי שמחזיק בשתי דירות ששוות 30 מיליון שקל כל אחת יהיה פטור ממנו.



זו תכלית מדיניות צמצום הפערים של כחלון. הטלת המס היא חלטורה בתחפושת שכל תכליתה היא גבייה נוספת של משהו כמו 800 מיליון שקל בשנה עבור תקציב המדינה המחורר.




תל אביב, צילום: מרים אלסטר פלאש 90תל אביב, צילום: מרים אלסטר פלאש 90




כל השאר, כמו הסיפור של צמצום פערים, הרצון להגדיל את היצע הדיור וקלישאות נוספות, הם בסך הכל תירוצים עלובים. כיום מוטל מס רכישה של 8%־10% למי שרוכש דירה שנייה, לעומת 0.5% לתקרה של עד 1.5 מיליון שקל לרוכש דירה ראשונה. למרות זאת, 20% מהקונים משלמים מס רכישה מוגדל ומצהירים שזוהי דירה להשקעה.



מחזיקי הדירה השלישית ומעלה (80 אלף דירות) מהווים 12% משוק ההשכרה (650 אלף דירות). באוצר מניחים שהמשכירים יתקשו לגלגל את המס החדש על השוכרים. לא ברור על סמך מה הם הגיעו למסקנה הזאת.



לפי חוקי הכלכלה המחיר נקבע באמצעות המחיר השולי. ברגע שמסה קריטית של בעלי דירות תחליט לייקר את השכירות - האחרים יצטרפו. ברכה מעשית מהמהלך הזה לא תהיה.



גילוי נאות: כותב שורות אלה מתגורר בשכירות