ההסכם שהשיגו ארה"ב ורוסיה אתמול לסיום מלחמת האזרחים בסוריה הוא חדשות טובות לקהילה הבינלאומית, לישראל ובראש וראשונה לסורים.


אלא שעדיין מוקדם לחגוג את סיומה של המלחמה עקובת הדם. זהו הסכם מסובך ומורכב, שחלק מפרטיו נותרו חסויים. כמו שאומרת האמרה האנגלית על מבחן הפודינג, ההסכם ייבחן בתוצאות שהוא יביא, אם בכלל.



לפי ההסכם, צבאות רוסיה וארה"ב ימשיכו במתקפות נגד הארגונים הג'יהאדיסטים של חזית נוסרה ובמיוחד דאעש. לשם כך יקימו רוסיה וארה"ב מרכז מבצעים משותף שיתאם את הפעילות הצבאית באוויר וכנראה גם ביבשה, בעיקר באמצעות כוחות מיוחדים, ויחלוק במידע מודיעיני.



הריסות באידליב לאחר ההתקפה. צילום: רויטרסהריסות באידליב לאחר ההתקפה. צילום: רויטרס



לפי המתווה, שתי המדינות גם ישתפו פעולה במאמצים להעביר סיוע הומניטרי לאזורי הקרבות, כשבמרכז המצוקה נמצאת העיר חלב. גם צבאו של בשאר אסד מחויב להסכם. ומכאן שעליו לחדול מלתקוף את קבוצות המורדים האחרות, המתונות יותר. אך בעיני אסד, מורדים אלה לא פחות אויבים מהטרוריסטים של דאעש וחזית נוסרה.




טוב לישראל



לא ברור גם מה סוכם לגבי צבא טורקיה, שממשיך לשהות על אדמת סוריה ולתקוף את הכוחות הכורדים שהם גם בני הברית של ארה"ב והמורדים המתונים. ההסכם שהושג, או לפחות הפרטים שידועים, אינו מתיר את הפלונטר. למרות ההסתייגויות, ההסכם צופן בחובו תקווה להקלה מסוימת בהקזת הדם ובהנמכת עוצמת האש.



גם זה צריך לשמח את ישראל, וזאת משום שעל גבולה ברמת הגולן מצויים שני ארגונים ג'יהאדיסטים - האחד הוא שוהדא אל ירמוק, שהיא מעין שלוחה מקומית של דאעש שנמצאת בדרום בקרת משולש הגבולות עם ירדן. השני הוא חזית נוסרה. לצדם פועלים בעיקר בצפון הרמה ארגוני מורדים נוספים של מיליציות כפריות שמתנגדות למשטר אסד ומיליציות שתומכות בו.



אם ההסכם יבוצע והגי'האדיסטים יורחקו מגבול רמת הגולן - צבא אסד יגביר את השפעתו ואחיזתו באזור לצד קבוצות מורדים "נוחות" לישראל - הסיכויים לשמר את השקט יגדלו עוד יותר.