גל הטרור הפלסטיני מסרב לגווע. העלייה הדרמטית במספר ניסיונות הפיגוע מאז סוף השבוע (עשרה במספר) היא תזכורת כואבת למגמה נמשכת של פיגועי טרור מצד מפגעים יחידים מאז פרוץ "אינתיפאדת הסכינים" לפני כשנה. בכלל, חיסולם של המפגעים בזירות הפיגוע מזין כבר עתה שיח אנטי ישראלי-יהודי מתלהם בקרב צעירים פלסטינים מהגדה ברשתות החברתיות, המתבטא בהאדרת המפגעים ובקריאות נקם בישראל, שלא להזכיר את תרומתם של מעצבי דעת קהל מטעם תנועת חמאס, המתערבים בשיח הרשתי ופורטים על נימים רגשיים ופוליטיים כדי לעודד את המשך המגמה.



אם כן, מדוע אנו עדים דווקא עכשיו להתגברות מעשי הטרור? עד לפני כמה ימים ציין העולם המוסלמי את חגיגות "חג הקורבן" (עיד אל־אדחא) במשך ארבעה ימים. חג הקורבן, כמו חודש הרמדאן, נחשבים לשני החגים החשובים ביותר בדת האסלאם. בשל מעמדם המיוחד במסורת המוסלמית וההילה הדתית הנלווית בולטת דווקא בזמנים אלו עלייה בתופעות האיבה ובפיגועי הטרור. ארגון דאעש, לדוגמה, פתח בחודש רמדאן האחרון במסע הסברה מיוחד על אודות חשיבות היציאה בפיגועי התאבדות נגד יעדים במערב ועל המעמד הרם שלו זוכה השהיד במיוחד בחודש הרמדאן.



עם זאת, יש לזכור כי גל הטרור הנוכחי אינו תולדה חדשה, אלא רצף מתמשך של עליות וירידות בכמות הפיגועים ובאיכותם מאז ספטמבר 2015, כמה שבועות לפני ציון החגים היהודיים. 62% מהמפגעים היו מתחת לגיל 24 ו-56% מהם היו מאזור חברון וירושלים. צעירים אלו יצאו במידה רבה בשל השראה שקיבלו מחבריהם אשר יצאו לפגע ובשל התעמולה המשתוללת נגד ישראל ברשתות החברתיות. אלו הפכו לפלטפורמה חשובה בדרבון צעירים לתרגם את רגשות התסכול שלהם בשטח. תופעת המפגע הבודד בקרב צעירים הפכה, כיום, את השהיד למושא לחיקוי. החשיפה להסתה הפרועה המשתוללת ברשתות החברתיות המתבטאת בשיתוף תכתובות של צעירים בגנות ישראל והדמוניזציה והדה־הומניזציה הנעשית ליהודים מתחזקות את רגשות השנאה כלפי ישראל ותורמות גם הן למגמה הנוכחית.



מוטיב אל-אקצא





על רקע האווירה הדתית המיוחדת שאפיינה את חג הקורבן ועל רקע התעמולה ברשתות החברתיות בולט גם מוטיב אל-אקצא כמעורר רגשות דתיים ובעל פוטנציאל לעודד לבצע פעולות טרור נגד אזרחים וחיילים. האזרח הירדני סעיד עמר, שניסה לדקור בסוף השבוע שוטר מג"ב במזרח ירושלים, היה אדם אדוק יחסית מבחינה דתית והביע את רצונו להתפלל במסגד אל-אקצא. מוטיב אל-אקצא שזור באופן בולט בתעמולה של אסלאמיסטים, במיוחד מצד תומכיו של השייח ראאד סלאח, היושב כיום בכלא הישראלי, ופעילי ארגון "חזב אל-תחריר" המשקיעים מאמצים רבים נגד הנוכחות הישראלית במתחם דרך הפצת הרעיון כי מסגד אל-אקצא נמצא בסכנה מוחשית לנוכח קנוניה יהודית המבקשת להקים את בית המקדש השלישי על חורבותיו של מסגד אל-אקצא.



כיפת הסלע במתחם אל-אקצא. צילום: ניל בדש, פלאש 90
כיפת הסלע במתחם אל-אקצא. צילום: ניל בדש, פלאש 90




אבו מאזן הצהיר לאחרונה בעת ביקורו בוונצואלה כי גל הטרור איננו תוצאה של הסתה ברשתות החברתיות, אלא ביטוי למצוקה שבה חיים תושבי הרשות. אולי יש צדק מסוים בדבריו, אולם גם לרשות הפלסטינית תרומה בתחזוק רגשות אנטי-ישראליים ואף עידוד מרי עממי נגד ישראל. רק לאחרונה קראה "המועצה הלאומית הפלסטינית" לפלגים הפלסטיניים להסלים את המאבק העממי נגד הכיבוש ופשעיו כ"זכות טבעית הנזכרת באמנת האו"ם". משרד החוץ של הרשות הפלסטינית האשים גם הוא את ישראל באחריות לגל הטרור האחרון וב"ניסיון מכוון ומוכוון להרחבת מעגל האלימות כדי לברוח מכל יוזמה אזורית ובינלאומית להחיות את תהליך השלום והמשא והמתן בין שני הצדדים". שילובם של חג הקורבן, הסתה ברשתות החברתיות ועידוד מרי עממי מצד הרשות הפלסטינית תורמים בוודאי לגל הטרור האחרון. 




הכותב הוא מרצה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה וחוקר בכיר במכון הבינלאומי לחקר הטרור ICT במרכז הבינתחומי הרצליה