השיח העוסק בשירות קרבי של בנות בכלל, וביחידות מעורבות עם בנים בפרט, מתחלק לשתי קבוצות טיעונים. האחת, עניינה שאלות של צניעות, ומטבע הדברים עוסק בה בעיקר האגף הדתי. השנייה, עוסקת בהבדלים הפיזיולוגיים שבין בנים לבנות, ובשאלה עד להיכן ובאיזה מחיר צריך למתוח את הרצון ליצור שוויון.
לצה"ל, צריך להודות, נוח הערבוב בין השתיים, משום שעם הקבוצה הראשונה - הנתפסת כקיצונית וכמי שנלחמת בשוויון - קל לו יותר. איפה קשה לו? מול מי שמציגים שורה של מבחנים שצה"ל ערך בעצמו, מבחני שילוב שנכשלו כישלון חרוץ ולימדו עד כמה כבד המחיר שהן החיילות והן צה"ל משלמים על ההתעקשות לשלב בכל מקום, גם כשהמטלות הפיזיות מוכיחות שזה בעייתי. הנתונים שייחשפו כאן לקוחים מתוך מה שהתרחש בהכשרות האחרונות שנערכו בבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) של חטיבת גולני. בבסיס הזה עוברים את ההכשרה באופן קבוע פלוגות הטירונים של שלושת הגדודים של החטיבה - 12, 13 ו־51 - וכן אנשי גדוד הסיור של החטיבה וחיילי יחידת אגוז.
לפני שנה וחצי הקים צה"ל את גדוד ברדלס, גדוד החי"ר המעורב השלישי לבנים ובנות, שהתווסף לקרקל ולאריות הירדן שקדמו לו. מכיוון שבצה"ל מתייחסים אל הגדודים הללו כאל גדודי חי"ר לכל דבר ועניין, לוחמי ברדלס עוברים את ההכשרה שלהם בבסיס האימונים של גולני, במקביל לטירוני החטיבה.
נתונים השוואתיים ממהלך הטירונות והמשך ההכשרה של הגדודים כולם מעלים שאלות באשר ליכולתו של הגדוד המעורב להיות מוצב בשורה אחת עם גדודי הבנים הרגילים. נקדים ונאמר שעל מנת שלא להטות את ההשוואה, הוצאו מהטבלאות נתוני פלוגות ההכשרה של גדוד הסיור ושל יחידת אגוז, שמטבע הדברים ההישגים שלהם גבוהים יותר כמעט בכל פרמטר.
# # #
עם תחילת הטירונות עברו כל המתגייסים בוחן כושר גופני ראשוני. כבר כאן ישנו הבדל בין מה שנדרש מהבנים למה שנדרש מהבנות. הבנים נבחנים באלמנטים שדורשים יותר כוח בידיים, כמו מתח ומקבילים, הבנות נבחנות במקום זה בכפיפות בטן ובשכיבות סמיכה. למרות זאת, אצל טירוני גדודי החי"ר של גולני עברו בהצלחה את הבוחן הראשוני 38%־44% מהחיילים. בגדוד ברדלס המעורב עברו אותו רק 14%.
בסוף הטירונות עברו אותם לוחמים בוחן מסלול, הכולל בין השאר ריצה, טיפוס על חבל ומעבר קיר. עבור הבנות, מוצב במבחן הזה ספסל בצמוד לקיר, כדי להקל את המעבר. כך או כך, מתוך כלל חיילי גולני עברו את המבחן הזה בהצלחה 47%־81% מהלוחמים (תלוי בפלוגה). מתוך כלל לוחמי הגדוד המעורב של ברדלס, 24% בלבד. מאחר שחלק מהחיילים כלל לא ניגשים למבחן הזה, נרשמים גם הנתונים שבודקים אך ורק את אלה שנבחנו. בגולני עברו את המבחן בהצלחה 84%־59% (תלוי בפלוגה), בברדלס 28%. בעוד בגדודי הבנים טווח הציונים של מי שעברו את המבחן היה 67־76, הציון הממוצע בקרב לוחמי ברדלס היה 32.
הפער הזה משמעותי עוד יותר כשבוחנים את הציונים בחלוקה למחלקות. אצל גדודי גולני ניכר כי פה ושם הייתה מחלקה חלשה שמשכה למטה את הממוצעים. בגדוד ברדלס לא נרשמה אף מחלקה שהגיעה ל־30% הצלחה בין הלוחמים והלוחמות. כמה חודשים אחרי בוחן המסלול הזה, בסוף ההכשרה, נערך מבחן נוסף. בגולני הצליחו לעבור אותו 78%־94% מהלוחמים, בברדלס 48%. טווח הציונים של לוחמי גולני היה 79־83, של לוחמי ברדלס - 47.
בסיום כל הכשרה עורך צה"ל בדיקה שמאבחנת את התהליך שעבר כוח האדם של הפלוגה, או במילים אחרות כמה נשרו ממנה ומאילו סיבות. בגדודי גולני אין פלוגה ששיעור הנושרים ממנה במהלך ההכשרה עבר את ה־10%. בברדלס עמד אחוז הנושרים על 15 (בין הנוטשים - 4 על סעיף נפשי, 2 חיילות חתמו על ויתור).
כאן חשוב להדגיש כי במידה רבה מאוד, צה"ל מביא בחשבון מראש כי חלק מהמתגייסים ייפלו במהלך הדרך. המועדים לכך יותר מאחרים הם אלה שצה"ל מגדיר כ"אוכלוסיות מיוחדות". בחלק גדול מהמקרים מדובר בחיילים בודדים, בעולים חדשים בכלל וביוצאי אתיופיה בפרט. למה חשוב להדגיש את זה כאן? כי גדוד ברדלס התחיל את הדרך עם פער גדול לטובתו, במובן הזה. אם בגדודים של גולני צה"ל הגדיר בין 19%־%22 כ"אוכלוסיות מיוחדות", בברדלס נרשמו בגיוס הזה 8.5% כאלה בלבד.
עוד נתון שמעניין לשים אליו לב, מלמד שבמהלך הכשרת החיילים, מספר הפעמים שחיילי ברדלס נפגשו עם רופא בבסיס היה גבוה כמעט פי שניים מזה של חיילי הגדודים האחרים.
שלושה חודשים אחרי המחזור הראשון, בנובמבר 2015, הגיעו לבסיס גולני טירוני המחזור השני של ברדלס. כאן מעלה ההשוואה בין הגדודים פערי הישגים בעוד תחומים. כך לדוגמה במבחני הירי על סוגיו. אצל לוחמי גולני טווח הציונים היה 77־78, אצל לוחמי ברדלס 64. והנה נתוני הביקורים אצל קצין בריאות הנפש (קב"ן): בגדודי גולני פנו אל הקב"ן בממוצע 5־9 חיילים בכל פלוגה, בברדלס 15. בגדודי גולני נרשמו אצל הקב"ן 8־16 מפגשים של חיילים לכל פלוגה, בברדלס 43 מפגשים.
גם בכל מה שקשור למחזור הגיוס הזה, צריך להדגיש כי בעוד שבפלוגות גולני הרגילות נרשמו 24%־35% מהחיילים שהוגדרו "אוכלוסיות מיוחדות", בברדלס עמד הנתון הזה על 15% בלבד. לא נחזור כאן על כל ההבדלים שניכרו במבחני המאמץ והכושר הגופני, ובכל זאת הנה דוגמה אחת. בסיום הטירונות נערכו לכל הטירונים בבסיס מבחני כושר. בגדוד 51 עברו את המבחן בהצלחה 91% מהחיילים, בגדוד 12 85%, בגדוד 13 72%, בברדלס 22%. ומה באשר לציונים של העוברים? בגדוד 51 עמד הממוצע על 70, בגדוד 12 על 70, בגדוד 13 על 65, בברדלס על 45, וכל זה כש־37 מתוך 79 טירוני ברדלס כלל לא ניגשים למבחן.
ברדלס מצוין בסיכומי הטירונות הזו כגדוד היחיד בבא"ח שכל מי שאושפז בו מסיבה מסוימת בבית חולים לא חזר ליחידה, וגם כגדוד שכל מי שהוגדר בו במהלך הטירונות כנפקד, לא חזר לשירות. לשתי ההערות האחרונות צריך להוסיף הסתייגות קטנה: נתוני צה"ל מדברים רק על אחוזים ולא ברור בכמה חיילים מדובר.
עוד נתון מעניין אחד נוסיף כאן מתוך ההכשרה האחרונה שהסתיימה בבסיס, זו של מתגייסי אוגוסט 2016. בסיומו של הקורס הזה סוכמו נתוני החיילים שלקו בשברי מאמץ במהלך האימונים. בגדוד 51 מדובר בכ־3% מהחיילים, בגדוד 13 בפחות מ־1%, בגדוד ברדלס כמעט 8% מהחיילים והחיילות סיימו את הטירונות בשברי מאמץ. במסמך הסיכום של אימוני הגדודים השונים צוין, בכל מה שקשור לברדלס, כי נרשמה "כמות ניכרת של חיילים פצועים שאינם מקבלים מענה".
# # #
בניגוד לסוגיית הצניעות, שמושכת את עיקר השיח, שאלת הפערים הפיזיולוגיים בין חיילים לחיילות וההשלכות שלהם, לא קיבלה עד היום תשומת לב מספקת. אין ספק שצעירות שמוכנות להתנדב לשירות קרבי ראויות להערכה ולהערצה. אין גם ויכוח שבמקומות כאלה ואחרים צה"ל הוריד את הרף כדי להקל על חיילות לעבור אותו. ועדיין, צה"ל - שבשם ערך השוויון מקדם את שילוב הנשים בכל יחידה אפשרית - צריך להסביר איך הוא מתייחס למחקרים שהוא עצמו ערך, מחקרים שמצאו פציעות של חיילות קרביות בהיקפים גדולים, ואשר קבעו שהן אינן מתאימות לשרת בחלק מהיחידות הקרביות שדורשות מאמץ פיזי גדול.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "ההשוואה בין הגדודים המוזכרים אינה נכונה וזאת כיוון שייעודם ומשימותיהם שונים ובהתאם, סרגל המאמצים וההכשרה שאליה נדרשים הלוחמים והלוחמות שונים מאוד. על כן, הרף שאליו נדרשים לוחמי גדוד ברדלס שונה מזה של גדודי החי"ר השונים וכך גם הדרישות במבחני הכושר ובבוחן המסלול. אנו מוחים על הבחירה ליצור השוואה בין הגדודים רק מעצם העובדה שהם מבצעים את הכשרתם באותו הבסיס, שכן אין כל קשר בין המסלולים.
"לוחמות צה"ל משרתות בתפקידים השונים בהתאם ליכולות ולנתונים, ושילובן יתבצע בתפקידים המאפשרים זאת בלבד, כאשר לנגד עיניו של צה"ל נמצאת בריאות החיילים והחיילות, המהווה גורם מכריע בתהליכי קבלת ההחלטות. הצבא מבצע כל העת התאמות ואיסוף נתונים על מנת לשפר את אופן שילוב הלוחמות ולתת מעטפת נכונה להכשרתן.
"בניגוד לניסיונות לטעון לגבי שילוב נשים לוחמות, הרי שאין בצה"ל תוכניות לשלב נשים ביחידות נוספות. למרות העיסוק התקשורתי הנרחב, בצה"ל הוקמו בשנתיים האחרונות שני גדודי הגנת גבולות מעורבים בלבד וזאת בשל צרכים מבצעיים ולא בשל אג'נדות כאלה ואחרות. בנוסף, נדגיש כי החלטה זו נובעת מקיצור השירות, מהעובדה שחלקים רחבים בחברה הישראלית אינם מתגייסים לצה"ל, מקיום מסלולי שירות ייעודיים וקצרים יותר לחלקים אחרים ובעיקר מהרצון להגביר את מוכנות צה"ל באמצעות ביצוע ביטחון שוטף בגזרות המתאימות לגדודי הגנת גבולות".
בעקבות התגובה נראה שבצה"ל מנסים לאחוז בשני קצותיו של המקל. מחד מתייחסים לחיילים ולחיילות כשווים בעת הכשרם יחדיו בקורס קציני החי"ר בבה"ד 1, ומאידך כשהעובדות מלמדות על פער גדול בהישגים, נטען כי לא ניתן להשוות בין המינים.