כרגיל בדיונים הציבוריים בישראל, גם בוויכוח שניטש בשבועות האחרונים על הדתה במערכת החינוך, איש אינו מדבר לגופו של עניין. כל צד עוסק בהאשמת רעהו, מביא דוגמאות מוקצנות, והפוליטיקאים בוחשים מכל כיוון בניסיון להרוויח משהו מהבלגן. למה בעצם מתכוונים כשאומרים "הדתה"? יש מערכת חינוך, שלפי ההנחה הרווחת בתקשורת אמורה להעניק לילד השכלה כללית וערכים אוניברסליים בלבד.
לתוך המערכת הזו נכנסים בתהליך זוחל, לטענת המתנגדים, קצת תכנים יהודיים, ארגוני יהדות ורבנים שבאים מדי פעם להרצאה או פעילות, וספרי לימוד המזכירים באהדה את מסורת ישראל. ברור שזה עדיף מכלום, אך החשש הוא שבניתוח ארוך כזה, עד שהניתוח יצליח, כבר לא יישאר הרבה מהחולה. האדמה בוערת מתחת רגלינו. אנחנו מאבדים במהירות הולכת וגדלה את מיטב הנוער הגדל ומתחנך בישראל.
כשהתחלנו את פעילות ארגון "דורות" לפני שלוש שנים, הצגנו נתונים שלפיהם שיעור נישואי התערובת של ישראלים המתגוררים בחו"ל הוא כ־65%. לפני כחודשיים התפרסמו בתקשורת נתונים חדשים המדברים על יותר מ־75% נישואי תערובת של ישראלים המתגוררים בחו"ל. מדובר בישראלים הנמצאים רק דור אחד בחו"ל, וכבר אחוזי ההתבוללות בתוכם גבוהים הרבה יותר מאשר בקרב יהודי התפוצות המתגוררים שם דורות רבים. נער ישראלי ממוצע, העובר את כל שלבי מערכת החינוך הישראלית, אינו יודע כמעט דבר על מסורת אבותיו וחש מנותק ממנה לחלוטין. בעיניו אין כמעט כל סיבה הגיונית להעדפת נישואים עם יהודייה ולהמשך ההשתייכות לעמו ולמורשתו. הקשר שלו לערכי עם ישראל, תורתו ומנהגיו קלוש בהרבה מהקשר הממוצע של נערים בני גילו החיים בחו"ל, גם כאלו שאינם חיים במסגרת יהודית קהילתית.
השתייכותם של מיליוני יהודים לעם היהודי עומדת בסכנה קרובה וממשית, בתהליך שאינו זוחל, אלא מהיר וברוטלי. עם ישראל הגיע לארץ הקודש כדי לחזק את העם היהודי, ומתברר שהקמנו כאן חממה להתבוללות מואצת בין הגויים. זו לא הדתה של מערכת החינוך, זו התבוללותה של מערכת החינוך.
תהליך של "הדתה" לא יספיק כאן, אלא קבלת החלטה. מערכת החינוך חייבת להחליט אחת ולתמיד שכך אי אפשר עוד.
היא חייבת להבין שזה לא יעזור להזריק למערכת טיפות הרגעה, וצריך לשנות את צורת החינוך מן הקצה אל הקצה; כדי להפסיק את תהליך ההתבוללות, מוטלת החובה על מערכת החינוך לחנך לגאווה יהודית, לחיבור אמיתי עם תורת ישראל, השבת והחגים; להכרה עמוקה עם סידור התפילה ופסוקי התהילים, להסברה יומיומית מי אנחנו ולמה אנחנו כאן. זו החלטה שצריכה לבוא מהממשלה ומהכנסת בעזרת חקיקה ושינוי נהלים.
זו אומנם מהפכה מחשבתית ומעשית, אך היא לא בלתי אפשרית. הנוער בישראל רוצה לשמוע ולהבין, לדעת מהם שורשיו ומי היו אבותיו, להיות גאה במורשתו. הוא לא אשם שמערכת החינוך לימדה אותו בדיוק להפך. אפשר עדיין להציל את עתידנו מידי עצמנו, אך צריך לקבל החלטה לעשות זאת.
הכותב הוא שליח הרבי מליובאוויטש לתל אביב־יפו ויו"ר ארגון "דורות"