סקר סיכום השנה של "מעריב", שבוצע על ידי מכון פאנלס פוליטיקס, משדר אופטימיות ועמוס, כרגיל, בסתירות פנימיות ובכשלים מובנים המאפיינים את הישראליות. הנה עיקריו:



איך השתנה מצבך בהשוואה לשנה החולפת? בתחום הביטחון, הממצאים חיוביים מאוד: 31% אומרים שמצבם השתפר בביטחון הכללי (לעומת 25% שטוענים שהחמיר), בעוד שהביטחון האישי השתפר דרמטית: 36% טוענים שהשתפר, בעוד רק 16% אומרים שהחמיר. הנתון הזה מיוחס לבלימה היחסית של גל הטרור שפרץ לפני שנתיים. הסקר בשנה שעברה הראה נתונים הפוכים. מבחינת הביטחון, הכללי והאישי, השתפרות בולטת.





בתחום הכלכלי, התמונה דומה: בשנה שעברה כמעט תיקו בין ה"השתפר" ל"החמיר", בעוד שהשנה 35% מדווחים על שיפור במצב הכלכלי, בעוד 27% על החמרה. הנתונים הללו משתקפים גם בשאלה הבאה, המסכמת: בסך הכל, כיצד היית מגדיר את מצבך האישי עם סיום השנה לעומת השנה הקודמת: בשנה שעברה 33% טענו לשיפור המצב בעוד 17% להחמרתו, השנה 36% טענו לשיפור המצב, רק 14% להחמרתו. שנה טובה.



על השאלה האם התקשית השנה ברכישת מזון, ענו 2% בתשובה "התקשיתי מאוד" ו־14% "התקשיתי". זה טוב או רע? תלוי מהיכן מסתכלים. מדובר בשיפור ניכר לעומת השנה שעברה (3% התקשו מאוד, 18% התקשו). ועדיין, זה אומר שלמעלה ממיליון ישראלים מתקשים לרכוש לעצמם מזון. 16% (מול 21% בשנה שעברה).





הפערים העמוקים בחברה הישראלית מייצרים את המצב המוזר הזה, שבו יש למעלה ממיליון עניים בעוד האוברדראפט של הישראלי הממוצע מצטמצם, וגם ש־50% מהישראלים יצאו השנה לחו"ל לפחות פעם אחת (לעומת 46% בשנה שעברה). נסו לתרגם את זה למדינות אחרות: תארו לעצמכם ש־170 מיליון אמריקאים ייצאו לחופשות בחו"ל כל שנה. מספר מטורף.



האופטימיות נמשכת גם בשאלה האם שקלת בשנה החולפת לעזוב את הארץ: בשנה שעברה 21% שקלו, השנה רק 18%. מגמה חיובית. עד כמה ישראל היא מקום טוב לחיות בו? בשנה שעברה 70% טענו שישראל היא מקום טוב לחיות בו, לעומת 30% שאמרו שלא, השנה כמעט אותו הדבר: 68%-29%. עד כאן, כמעט הכל ורוד. אנחנו אופטימיים, מרגישים בטוח, המצב הכלכלי משתפר, ומחשבות הירידה חולפות במוחנו קצת פחות. עכשיו מגיעים לממשלה. כאן העסק מתחיל להתהפך.



בתחום הכלכלי, רק 27% מרוצים מהאופן שבו הממשלה מטפלת במצב, בעוד 71% לא מרוצים. אלה מספרים רעים, אבל הנחמה היא שבשנה שעברה הם היו הרבה יותר רעים (16% מול 80%). בתחום הביטחוני, הממשלה מקבלת 43% חיובי ו־54% שלילי, שזה לא ציון טוב, אבל הוא טוב בהרבה מהשנה שעברה (66%-31%).





לתשומת לבה של מירי רגב: התחום היחיד שבו הציבור נותן השנה לממשלה ציון רע יותר מאשר בשנה שעברה, הוא תחום התרבות. בשנה שעברה הסה"כ היה מינוס 12, השנה הוא מינוס 22 (57% לא מרוצים, 35% מרוצים). כלומר, ההתלהמות של הגברת רגב מתחילה להימאס גם על הקהל שלה. הגיע תורו של נפתלי בנט: הציון השנה כמעט זהה לציון בשנה שעברה: מינוס 41. ציון נוראי, אבל נדמה לי שאי אפשר להפיל את זה על בנט. הציון שלו בטבלת הפוליטיקאים מבהיר שהציבור כנראה חושב שהוא לפחות מנסה.



טבלת הנושאים שהציבור מאמין שהם הדחופים ביותר לטיפול הממשלה נראית, במבט ראשון, דומה מאוד לטבלה בשנה שעברה. ובכל זאת, יש בה שינוי: חדי העין יבחינו ש"מחיר הדיור" היה בשנה במקום השלישי בטבלה, עם 16%, בעוד השנה ירד למקום הרביעי, עם 11% בלבד. אז המאמצים של כחלון מצליחים בסופו של דבר להזיז משהו. לעומת זאת, האיום האיראני שכלל לא היה בטבלה בשנה שעברה, עושה קאמבק באדיבותו של ראש הממשלה נתניהו, אם כי למקום החמישי עם 4% תמיכה בלבד. מצד שני, נתניהו על זה. האיום עוד יתקדם במעלה הטבלה.



הטור המלא היום ב"מעריב סופהשבוע"