אמן הונאה מתוחכם או פושט יד שעשה הכל כדי להאכיל את בני משפחתו? יצחק גרנט בעיקר נראה מבולבל. על ספסל הנאשמים, מאחורי זכוכית, הוא אפילו לא מביט בכמה מ־11 ילדיו, שהגיעו לדיון בערעורו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זקנו ארוך ומכסיף, כיפה לראשו ומדי אסיר כתומים לגופו. הוא גנב כספי מדינה כדי להתגבר על העוני המחפיר שבו חיה משפחתו, טוען סנגורו. הוא סובל בכלא, קשה לו במיוחד, בשל היותו חלש נפשית. הוא מוסיף ומבקש מהשופטים להוציאו משם ולהמיר את עונש המאסר שנגזר עליו בעבודות שירות. הוא מסכן. הוא אומלל. אך השופטים מאזינים ולא מתרככים.



עד כמה ההונאה שלו באמת הייתה מתוחכמת? עד כמה הצליח להפיל בפח את ביטוח לאומי ועד כמה חשף את הפרצות בדרך להשיג גמלת נכה עבור ילד? הוא בן 48, חרדי תושב בני ברק. גרנט זייף מסמכים ושלח את ילדיו החולים להתחזות לילדיו הבריאים, כדי להציג מצג שווא שהם סובלים מפסיכוזה. בדרך זו גרף מביטוח לאומי חצי מיליון שקלים. הוא הורשע בקבלת דבר במרמה וזיוף. "אין כאן תחכום יוצא דופן", טוען סנגורו, עו"ד רונן רבי. "כשהוא בודק אם לתת קצבה או לא, ביטוח לאומי נסמך על בדיקה קלינית. הרופא יכול היה לשאול את הילד כמה שאלות ולהבין אם הוא חולה או לא".



לטענת רבי, את הכספים לא נטל גרנט לעצמו, אלא כדי לכלכל את משפחתו: "יש אנשים שלוקחים כסף כדי לנסוע ברכב חדש, בשביל שעון רולקס. במקרה הזה, גניבת הכסף הייתה כדי להאכיל את ילדיו. אני מזמין אתכם לבוא אליו הביתה ולראות איך הם חיים, לפתוח את המקרר, לראות שהוא ריק. הוא גם מחזיר את הכספים שהוא יכול. המערער אינו אדם יציב, יש לו %40 נכות. הסבל שהוא חווה בכלא גדול שבעתיים משל האדם הממוצע, מאחר שמבחינה נפשית הוא חולה ומנוצל על ידי אסירים אחרים. המערער עשה כמה פעולות כדי להמחיש את החרטה שלו. הוא פרסם ברבים את קלונו. הדבר פוגע בסיכויי השידוך של בתו".



"אל ציבור החרדים והיראים לדבר ה'. בתור אחד שקיבל כספים גדולים במרמה מהמוסד לביטוח לאומי, באתי לפרסם על גבי במה ציבורית זו... שלרמות את המוסד לביטוח לאומי הוא אסור באיסור חמור והוא כרוך בעוון גזל חמור לכל דבר ועניין", זעקה המודעה שפרסם גרנט בעיתון "יתד נאמן". בקהילה הבני־ברקית, כולם ידעו במי מדובר. 11 ילדיו משלמים את המחיר. ובכל זאת, הבת נמצאת באולם בית המשפט, מגניבה מדי פעם מבט לעבר אביה, שמליט את פניו בין ידיו בעיניים עצומות. היא מכוסה מכף רגל ועד ראש, שומרת על הכללים. זה הוא ששבר אותם. בגללו השידוך מבושש לבוא.



התובעת, עורכת הדין כנרת כאהן מור, מבקשת לאזן את התמונה מכמירת הלב שמציג הסנגור. "הוא גזל סכום עתק מהקופה הציבורית, תוך ניצול ציני של ילדיו, הן בכך שכפה עליהם להתחזות בפני הוועדה והן בתווית שהדביק להם. טובת ילדיו לא הייתה בראש מעייניו", היא טוענת בלהט. "חברי דיבר על עוני ודלות, אבל רק לפני חודשיים הגיש המערער בקשה לנסוע לאוקראינה. איך נסיעה לחו"ל מסתדרת עם 'אין אוכל'? אנחנו סבורים שהעונש מאוד קל ומבקשים שהערעור יידחה".



ראשת הרכב השופטים, דבורה ברלינר, אינה מתאמצת להסתיר את סלידתה מגרנט. "מקומם לקרוא את התיק הזה", היא אומרת, מביטה לעבר ספסל הנאשמים. "את הידע שרכש באמצעות ילדיו שזקוקים לקצבאות הוא ניצל וגנב בצורה מסיבית. זה ציני. אנחנו לא נתקלים בתיקים כאלה. האיש לא מעורר סימפטיה במיל. מעשיו מרגיזים. בגללו ילדיו הולכים עם סטיגמה. הוא הרוויח ביושר, בלשון סגי נהור, את זמנו בבית המשפט". עורך הדין רבי מבין את הרמז. הוא מודיע שהחליט לחזור בו מהערעור. בני משפחתו של גרנט עוזבים בשקט את האולם. גרנט נלקח לפוסטה, שתיקח אותו בחזרה לבית הכלא.



חדשות המשפט


שנה ותשעה חודשים לאחר שהודיע במפתיע על פרישתו מכס השיפוט, חמש שנים לפני המועד, מצטרף שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל, כבורר ומגשר במשרד עורכי הדין אפרים אברמזון ושות', שאליו הוא חוזר, למעשה, אחרי שעבד בו בתחילת דרכו המשפטית. בפעילותו יתמקד בתחומי המשפט האזרחי לסוגיו, וכן בגישור בעניינים אזרחיים ובכלל זה בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית.



זילברטל בן ה־66 כיהן כשופט מאז שנת 1990. בשנת 2012 מונה לשופט בית המשפט העליון. עם הכרעות הדין המפורסמות שלו אפשר למנות את דחיית הערעור של רומן זדורוב, רוצח הנערה תאיר ראדה. כמו כן, הוא הקל משמעותית בעונשו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בערעורו בתיק הולילנד.



השופט זילברטל מסר: "את הניסיון השיפוטי שצברתי במהלך 27 שנותיי במערכת המשפט, ובהן חמש שנים כשופט בית המשפט העליון, אני מעוניין ליישם בעולם הבוררות והגישור ולהעניק פתרונות יצירתיים לסכסוכים עסקיים".



***
נציב תלונות הציבור על שופטים קבע השבוע בהחלטה חדשה, כי חובת הגילוי של שופט על היכרותו עם כונס נכסים שמינה בתיק חלה גם אם ההחלטה למנותו נובעת משיקולים מקצועיים בלבד. הקביעה באה בעקבות המקרה שבו שופט מינה ככונס נכסים בתיק פירוק שיתוף במקרקעין, עורך דין שיש לו היכרות קודמת עמו, וזאת מבלי לגלות עובדה זו לצדדים. השופט התמחה אצל עורך הדין, שטיפל בעבר גם בעניינים משפחתיים ואישיים שלו.



בתגובה לתלונה שהוגשה נגדו, ציין השופט כי המינוי נעשה מתוך היכרות אישית את כישוריו המקצועיים של עורך הדין. הנציב קבע כי העובדה שמי שמונה לתפקיד מטעם בית המשפט הוא מומחה ראוי בתחום בו התמנה, אינה גורעת מחובת הגילוי של ההיכרות בינו לבין בעל התפקיד, זאת מחשש לפגיעה במראית פני הצדק.